כאשר השמש מפציעה מעבר לאופק, וקרניה מתחילות להאיר את האדמה, מה שהיה קודם חשוך נעשה מלא באור. היערות החשוכים והמאיימים משתנים למגדלים עתירי יופי של עצי ארז. השדות הקרים והריקים הופכים לנופים חמים וזהובים. ההרים הגבוהים והמעורפלים נולדים מחדש כמלכים מרהיבים ושופעי חסד של השמים. זה כוחו של האור. כאשר האור זוהר אל תוך חיינו, כל מה שפעם קלטנו כשלילי יכול להיראות כהזדמנויות לגדילה ולברכות. הבלבול שלנו מפנה מקום להבנה. הספק שלנו מתפוגג והופך לוודאות. השנאה שלנו משתנה לאהבה.
”חושך אינו יכול להתקיים בנוכחות האור.“
הרב ברג היה אומר לעתים קרובות, "חושך אינו יכול להתקיים בנוכחות האור. כאשר אתם מדליקים את האור בחדר חשוך, החושך נעלם. לא אכפת לי לאן הוא נעלם, כל עוד הוא אינו קיים עוד." זה תמיד גרם לי לחייך.
השבוע השמש עולה וזורחת בחיינו ואנו מסוגלים ללכת באור במקום בחושך. אם ננסה להיות פתוחים לכך, נוכל להתהלך בעולם עם הרבה יותר אמונה וודאות מאשר אי פעם.
השבוע הפרשה שלנו היא פרשת "תְּצַוֶּה". אנו מוצאים את בני ישראל משלימים את בניין המשכן, ועכשיו מתכוננים לקראתו. המשכן הוא הבניין שנבנה כדי לקבל את כוח האור של הבורא. אנו לומדים על אחיו של משה, אהרן, שהוסמך למלא את תפקידיו המיוחדים במשכן. לאהרן מכינים בגדים מיוחדים כדי שיוכל לבצע את תפקידיו ולשמש בקודש, והוא נעשה טהור. בנוסף, אנו גם קוראים על הסילוק של עמלק. הזוהר אומר לנו שעמלק הוא צופן לספק. עם הזכרת הסילוק הזה, ניתנת לנו המתנה, השבוע הזה, שמאפשרת לנו לסלק פחדים וחוסר וודאות מחיינו. באמצעות ההכנות האחרונות של המשכן, טיהורו של אהרן, וחשוב מזה הניצחון על עמלק, אנו מסוגלים להכניס אל תוך חיינו השבוע הזה חלק מן האור החזק ביותר בשנה כולה.
זה אור שיכול לסלק את כל החושך מתוך חיינו. כמו השמש העולה המסלקת את צללי הלילה, השבוע תומך בנו היקום בסילוק הצללים מתוך חיינו. האנרגיה של השבוע הזה היא כה מיוחדת וכה חיונית עד כי נאמר שהפרשה הזו, מתוך כל פרשות התורה, היא הפרשה היחידה שכל אחד חייב לשמוע, אם הוא מעוניין בכך, כמובן.
”נוכל להתהלך בעולם עם יותר אמונה וודאות מאשר אי פעם.“
פעמים רבות בחיים אנו מתמודדים עם רגעים שבהם אנו פוחדים. למרות שאנו עלולים למצוא את עצמנו אבודים ביערות האפלים של החיים, האין זה נכון שהשמש עדיין זורחת בצד השני של העולם? האין זה נכון שברגעים מלאי אתגר יש ברכות והזדמנויות נסתרות? למרות שאנו עלולים למעוד בחושך, אנו יכולים לזכור שהשמש אכן תזרח שוב ותראה לנו את דרכנו. החיים לא תמיד קלים, אבל יש פתרונות ודרכים להביא את האור הנחוץ אל תוך עולמנו. כמו הַמִּשְׁכָּן הַמְּשַׁכֵּן את האור, אם נתאמץ קצת, השבוע הזה, נוכל גם אנו לעשות את ההכנות האחרונות בהכנת המשכן הפנימי שלנו. כמו אהרן, גם אנו נעשים טהורים, מאפשרים ללבנו להיות חפשי לאהוב, לתת ולהיות קדוש.
השבוע, עם המשכן ואהרן, אנו עושים את הצעדים האחרונים האלה לגילוי הלב החדש שלנו. לב שמסוגל לאהוב ללא היסוס. לב שמסוגל לתת בלי חשבון. לב שאינו מפחד מדבר, ומעניק אהבה לנו, לחברינו, לאויבינו, ולבוראנו. מכיוון שבמקום שיש בו אור, החושך אינו יכול להתקיים.
במדיטציות שלכם השבוע הזה, עצמו את עיניכם וראו את עצמכם עומדים מול השחר העולה. קחו נשימה עמוקה, והתחילו לראות את השמש עולה אט אט בשמיים. אתם יכולים להרגיש את החום נבנה על ובתוך פניכם וגופכם. בכל רגע ורגע, כל הפינות החשוכות של הארץ מוארות. שבילי האדמה, שהיו פעם בלתי ניתנים להליכה, מוארים וקוראים לנו ללכת בהם סוף סוף. אפשרו לאור הזה לסלק כל פחד וכל ספק מעם לבכם. אפשרו לאור למלא את לבכם בשלמותו, ולהרגיש אהבה זורמת דרכו. אפשרו לאור הגדול הזה של הבורא לעודד אתכם לחיות חיים חסרי כל פחד. כפי שכתבה פעם המשוררת מאיה דאנג'לו: "וכי מה יכול לעמוד כנגדי, אם אדם אחד, שהבורא בתוכו, מהווה את הרוב?"
מי ייתן ואור הבורא, אחת ולתמיד, יסלק את הפחד ואת הספק המונעים מאתנו לאהוב זה את זה במלוא לבנו.
