כשמייקל ארונין, קומיקאי אהוב שנולד עם שיתוק מוחין, עולה לבמה, כולם יכולים לראות ולשמוע את המוגבלות הפיזית שלו. אפשר גם לראות שהיא לא עוצרת אותו. הוא נמצא שם למעלה, לעיני כל, עושה מה שהוא הכי אוהב לעשות: להצחיק אחרים. לעתים קרובות הוא מתחיל את ההופעה שלו בהתייחסות אל המוגבלות שלו במשהו כזה: "אני יודע מה אתם חושבים. אתם רואים איך אני הולך, ואתם שומעים איך אני מדבר, ואני יודע שאתה תוהים איך זה להיות... יהודי". ומיד הקהל שלו מרותק. באמצעות הפגיעות, ההומור המצטנע והכנות שלו, יצר ארונין אינטימיות מיידית. וזה רק מבט חטוף אל הכוח העצום שיכול ההומור להפעיל.
מנקודת ראות קבלית, צחוק והומור הם ערוצים טבעיים לאנרגיה רוחנית.מכיוון שהם שזורים בשמחה ובאושר, הם מחברים אותנו ישירות אל הבורא. המקובלים לימדו זה מכבר שברכות אינן יכולות לשכון במקום של חושך, ושום דבר אינו יכול "להאיר חדר" במהירות ובקלות כמו צחוק! יתר על כן, הומור משחרר אותנו באופן זמני מן הדאגות שלנו. כשאנו צוחקים צחוק רועם, אנו לא יכולים שלא להיות בהווה, ב"כאן ועכשיו".
הנה לפניכם סיפור מן החיים שלי שממחיש את הרעיון הזה. לפני שנים, כשהיו לנו שלושה ילדים קטנים מאוד, הוזמנה המשפחה שלנו למסיבת יום הולדת בביתם של חברים שלנו. כולנו היינו לבושים יפה ונרגשים לקראת בילוי אחר צהרים מהנה. אבל אתם יודעים מה אומרים על "התוכניות הטובות ביותר"? ובכן... החברים האלה גרו בחלק לא מוכר של לוס אנג'לס (שם גרנו אז), וזה היה לפני עידן ה-GPS [נַוְטָן בעברית...] הלכנו לאיבוד. היינו ממש אבודים. לאחר כמה שעות - מה שהרגיש כמו ימים - עדיין התפתלנו מעלה ומטה ברחובות מוזרים, ללא כל שלטי רחוב, בתוך מכונית מלאה בילדים עצבניים ורעבים - שניים מהם לכלכו כמובן את החיתולים שלהם (אחסוך מכם את הפרטים...).
האנרגיה הלכה ונעשתה גרועה יותר ויותר, עד שעצרתי את המנוע, כולי נרגזת ומתוסכלת. שנינו, בעלי ואני, הרגשנו ממש על פי תהום, אבל כשעינינו נפגשו, משהו השתנה. זה היה כאילו הייתה לנו אותה מחשבה: זו רק מסיבת יום הולדת! חייכנו אחת אל השני, ומיד הכל השתנה. במקום לנסות לשלוט ברגע, נכנענו לו. ידענו שלעולם לא נצליח להגיע אל המסיבה הזו. אז מה עשינו? התחלנו לצחוק ללא כל שליטה. ואם הייתי זקוקה לעוד הוכחה (ולא הייתי) לכך שמיכאל הוא הנשמה התאומה שלי, היה זה האירוע הזה... כי מי עוד יכול לצחוק על כך שהוא אבוד לגמרי במכונית לוהטת עם תינוקות מרוגזים ועצבניים וחיתולים מלוכלכים? אם כן, כפי שקורה לעתים קרובות, ההומור הציל את המצב.
Even in our challenging times, there is always a crack,
גם בזמנים המאתגרים ביותר שלנו, יש תמיד איזה שהוא סדק, פתח שדרכו אפשר להכניס את האור פנימה. אתם רק חייבים להיות פתוחים לראות את הסדקים האלה. כפי שאומר ההומוריסט הנודע סקוט פרידמן, "הומור יכול לעזור להכניס אור אל תוך החושך, מכיוון שהדברים הגרועים ביותר בחיים מכילים לעתים קרובות את זרעי הדברים הטובים ביותר." החיים מלאי ניגודים. בדיוק כשם שאין חוץ בלי פנים, אין למעלה בלי למטה– כך גם כל מצב בחיינו מכיל בתוכו את מהות היפוכו. אובדן יכול לגלות או להאיר את עומק האהבה שאנו חשים אל הזולת; אסון יכול לעורר חסד גדול בתוך זרים גמורים. על פני השטח, צער וצחוק נראים מנוגדים. אבל אפילו ברגעים הנואשים וחסרי התקווה ביותר שלנו, עדיין יש מקום להומור. כשדיבר עם קבוצת אנשים שהתאבלה על טרגדיה משותפת, אמר להם פרידמן: "העבודה שלנו אינו להפסיק להתאבל, אלא להפסיק רק להתאבל. זה בסדר לקחת הפסקה ולחגוג את הדברים הטובים". דבריו וההומור שבא אחריהם הביאו משתתפים רבים לידי דמעות של הכרת תודה על ההזדמנות לחייך שוב.
אין זה אומר שזמנים חשוכים הם תמיד הזדמנויות לצחוק מיידי. יש זמן שבו עליכם לתת לעצמכם להתאבל. מדובר פה על הדגשת הרעיון ש"התרוממות הרוח" באמצעות הומור מתרחשת במובן המילולי ביותר... וזה אומר שצחוק הוא רוחני ומשנה כאחד!
הוכח כי להומור יש גם יתרונות פיזיים. מחקרים רבים הראו שצחוק מפחית את הורמוני הלחץ, כולל קורטיזול ואפינפרין, תוך הגברת אנדורפינים המשפרים את הבריאות ונוגדנים הנלחמים בזיהומים. אולם תגליות כאלה אינן חדשות לגמרי. מעבר לשימוש המסורתי בליצנים ובהצגות מבדחות בבתי חולים לילדים ובבתי חולים סיעודיים, הוכיח ההומור את עצמו ככלי בריאות מצוין לאורך ההיסטוריה. הצחוק הביא מרפא למלכים מוטרדים ועמוסים. טיפול בצחוק היה טיפול רפואי ידוע ביוון העתיקה ובתרבויות השבטים האינדיאניים. ובימים אלה, "טיפול בצחוק" הוא תחום מתרחב והולך...
אם כן, איך נוכל להחדיר יותר הומור אל תוך היום שלנו?
● העזו לצחוק (אפילו בקול רם) על הפגמים הקטנים והרגעים המביכים שלכם.
● הקיפו את עצמכם באנשים שגורמים לכם לחייך.
● צפו גם בכמה קומדיות ותוכניות סטנד אפ בנוסף לסרטי הפשע והחדשות שאתם צופים בהם בדרך כלל.
● בלו עם ילדים, שצוחקים בערך פי 25 יותר מאשר אנחנו המבוגרים! מכיוון שלמרבה המזל והאושר, הצחוק מידבק.
● גרמו למישהו אחר לצחוק. דרך נהדרת ליצור משהו בחיינו היא להעניק אותו לאחרים!
ג'ורג' ברנרד שו כתב פעם, "אינכם מפסיקים לצחוק כשאתם מזדקנים, אתם מזדקנים כשאתם מפסיקים לצחוק."
הצחוק מחבר אותנו, מרומם אותנו, ומקל אפילו על המצבים הקשים ביותר (כמו הכישלון המחפיר של החמצת מסיבת יום ההולדת שסיפרתי עליו קודם לכן!). כשאנו צוחקים ביחד, ההבדלים בינינו משתנים והופכים לאושר משותף אחד – מעל ומעבר למעמד, לאום, אידיאולוגיה או טרדות העולם הזה. אנו נמצאים באור. אנחנו נמצאים בהווה, בכאן ובעכשיו.
