הזוהר מדבר על רעיון פשוט מאוד שיכול לעזור לנו להעלות ולרומם את המודעות שלנו במשך כל חג הפסח, כדי שנוכל לקבל את המתנות האדירות הזמינות לנו בזמן הזה. שלושת הרגליםהם שלושת הזמנים שבהם קיימים החיבורים העיקריים, או החגים, בשנה; פסח, כמובן, הוא אחד מהם, לצד שבועות וסוכות. לאורך כל השנה אור הבורא נסתר, ולמרות שאנו עושים את העבודה הרוחנית ונלחמים כדי להתחבר לאותו האור, ישנן עליות ומורדות, ויש זמנים של חיבור וזמנים של ניתוק. אבל בספר הזוהר, בפרשת "אֱמֹר", מסבירים המקובלים שבשלושת הפעמים הללו מתגלה אור הבורא בצורה שלמה לחלוטין, ללא כל מחסום ומכשול.
”זה היה האור שאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים.“
מה שמתחיל להתרחש בפסח, אם כן, הוא ממש גילוי וחשיפה של אור הבורא. יתר על כן, כל היבט של שליליות שקיים או יתבטא בחיינו יכול להתבטל בפסח. המקובלים מסבירים, והאר"י מעלה את הנקודה שוב ושוב, שבמשך השנה, כן, אנו יכולים לעשות תקשורות ולמשוך אור, אבל תמיד יש כוחות שליליים מסביב; אנו עשויים למשוך מעט אור, ואז אנו עלולים לאבד מעט אור, והצד השלילי עלול להשתלט עלינו.
אין כל ערובה לכך שהאור יתגלה במהלך שאר ימות השנה, אבל פסח שונה, מכיוון שאור הבורא מגיע בעוצמה גדולה כל כך, ואם נקבל אותו, שום דבר בעל אופי שלילי לא יוכל להיאחז בנו. זו הסיבה לכך שלמרות שבני ישראל היו במצב הנמוך ביותר שאפשר מבחינה רוחנית וגופנית, נאלצו המצרים לשחרר אותם – מכיוון שהאור שהתגלה היה כל כך עוצמתי ושלם עד שהכניע את כל כוחות השליליות. פסח, אם כן, הוא הזמן היחיד בשנה בו הצד השלילי - בין אם הוא רוצה ובין אם לא, בין אם מגיע לנו ובין אם לאו – חייב להרפות. הוא כבר אינו יכול להמשיך להחזיק בנו.
הרב ברנדוויין, כששוחח עם אבי, הרב ברג, על כוחו של היום הזה, אמר שבמשך שאר ימות השנה, יש כמעט מעין ויכוח בין אור הבורא לבין הסיטרא אחרא, הצד השלילי. זה כאילו שאור הבורא אומר לצד השלילי, "לא! לאדם הזה חייבים להיות אור, ברכות, בריאות, אושר וכוח, מכיוון שהוא או היא מחוברים אלי", בעוד הסיטרא אחראאומר, "לא, לא, הם שלי! מגיע להם חושך, כאב ומחלה." בשאר ימות השנה מתחולל הקרב הזה, אותו, למרבה הצער, כולנו חווים. ישנן פעמים בהן אנו מוצפים בברכות שנתן לנו הבורא, וישנם זמנים שבהם אנו מוצפים בחושך שנכפה עלינו ע"י הצד השלילי.
”אם נתחבר לגמרי לאנרגיה של פסח, הצד השלילי יהיה חייב להרפות.“
אבל פסח שונה. מה שמתרחש בפסח, אומר הרב ברנדוויין לרב ברג, הוא שהבורא אומר לצד השלילי, "שחרר אותם. הסר את כל השליטה שלך מכל אדם שרוצה להתחבר בפסח". הכוח והיופי של היום הזה הוא שזה הזמן היחיד בשנה שבו, אם נתחבר לגמרי לאנרגיה שלו, הצד השלילי יהיה חייב לשחרר. זה היה האור שאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים, וזה האור שעומד לרשותנו בפסח.
אמנם נכון שכל אדם מתחבר ברמה אחרת, אבל עכשיו אנו מבינים שאם אנו מתחברים עם המודעות הזו בפסח, אנחנו מקבלים את מתנת החינם של היום הזה: האור הסוחף, המציף, הגלוי של הבורא, שאינו מאפשר לאף כוח שלילי להישאר מחובר אלינו. אנו יכולים, אם כן, לעזוב את פסח כשלצד השלילי אין כל שליטה עלינו. הוא חייב להרפות מאיתנו ביום הזה.
אם כן, כאן אנו מתחילים. לא משנה איזה חיבור לצד השלילי היה לנו כשהגענו אל חג הפסח, אם נתחבר למתנה שעומדת לרשותנו במשך כל הזמן הזה, נוכל להשאיר את פסח הרחק ממגעו של הסיטרא אחרא... או אם הוא לא יוסר לגמרי, אז נהיה לפחות הרבה יותר משוחררים ממנו. כשאנו גם עושים את התקשורות שלנו וגם מקשיבים לתורה במהלך הפסח, אנחנו חייבים רק שתהיה לנו המודעות לכך שהאור זורם, האור מציף, ושכאשר הוא ממשיך לזרום אלינו ובתוכנו, הצד השלילי חייב להתחיל לשחרר.
יש לצד השלילי מקומות אחיזה בנו שאנו אפילו לא מודעים אליהם. אבל אם יש לנו החיבור של היום הזה, אז אפילו ההיבטים האלה של הצד השלילי חייבים להרפות מאיתנו. כשאנו מקשיבים לקריאת התורה ועושים את כל התקשורות שלנו במשך חג הפסח, אנו חייבים לדעת שהאור זורם אלינו פנימה, ואנו יכולים לחשוב על ההיבטים האלה של הצד השלילי - אלה שאנו מכירים, אבל חשוב מזה אלה שאנו לא מכירים- ולדעת שהאור המוחץ של הבורא מאלץ את הצד השלילי לשחרר אותנו מהם.
