מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2018.
אם אנו ברי מזל, או אולי הייתי צריכה לומר אם אנו רוחניים, מגיע הזמן שבו אנו מביטים אל המראות המטפוריות שלנו וניצבים מול האמת הנשקפת אלינו. כשאנו מכירים בכך שאנו אחראיים לעצמנו, אנו לא יכולים יותר להרשות לעצמנו את המותרות של האשמת אחרים. זוהי למעשה ההגדרה של 'לגדול', ולהיעשות מודעים לבגרות שלנו. בעבר, כאשר הצלחנו, סביר להניח שחגגנו את ההצלחה שלנו. אבל אם דברים לא התנהלו באופן שציפינו, יתכן שמצאנו את עצמנו מפנים את ראשנו בחיפוש את מי להאשים. אבל בסופו של דבר, אין את מי להאשים חוץ מאשר את האדם שנשקף אלינו מהמראה. כאשר אנו לוקחים אחריות על חיינו, אנו מתחילים להכיר בכך שאנו קברניטי הספינות שלנו. החיים אולי לא תמיד קלים לניווט, אבל יש שמחה בבעלות על החוויות שלנו. השבוע מעניק לנו היקום שיעור במימוש עצמי, מודעות עצמית, ובגרות רוחנית. אנו רואים את הטוב שבחיינו ומקבלים בברכה את ההישגים שלנו. אנו גם מוכנים לראות את ההיבטים בחוויות שלנו שאינם נוחים במיוחד, וניתן לנו האומץ לקחת עליהם אחריות. השבוע, אנו משליכים החוצה את רגשי הקורבן שלנו ולוקחים בידינו את ההגה של חיינו. אנו שומעים את קריאת ההעצמה העצמית וההתחדשות העצמית. אנו נעשים אדונים לגורלנו.
”בגרות רוחנית היא המודעות לכך שהחיים הם מראה.“
מפת הדרכים שלנו השבוע הזה היא פרשת "חֻקַּת". הדינים והצרות של בני ישראל ממשיכים השבוע הזה כשהם ממשיכים במסעם במדבר לקראת הארץ המובטחת. אבל גם הפתרונות מוצאים את דרכם אל בני ישראל. הבורא תמיד עוזר להם למצוא את השיטה לתקן כל נזק אפשרי. "חֻקַּת" מכילה את החיסון לשליליות שנגרמה עקב יצירת עגל הזהב, שהתרחש בחודש הזה, חודש סרטן. יצירת עגל הזהב הייתה בחירת בני ישראל למשוך באופן ישיר אנרגיה ממקור פחות מהבורא. הבחירה שלהם להוריד את רמת החיבור שלהם לבורא גרמה לאבדן חיי הנצח וליצירת האנרגיה של המוות. בפרשת השבוע הזה, אנו מקבלים את החיסון ואת התיקון לכך. זו מתנה גדולה לכולנו, המחזקת אותנו בעזרת אנרגיה של המשכיות והתחדשות. לאחר מכן אנו קוראים על כך שבני ישראל רצו לעבור בארץ אדום, אבל כניסתם נאסרה על ידי מנהיגי אדום. לכן הם נאלצים לעקוף את אדום, מה שיצר עיכוב וחוסר נוחות נוספים. בעבר היו בני ישראל עדים לנס אחר נס, אבל עכשיו נראה שהם לא מסוגלים אפילו ללכת בלי מכשולים בלתי פוסקים. בני ישראל מתחילים להיות מודעים לחלק שיש להם בגרימת הצרות שלהם. הם הגיעו למצב של בגרות רוחנית. הם התחילו לראות שהמודעות והמעשים שלהם הם שיצרו את הקשיים שלהם. צרות נוספות הגיעו, כשעם סמוך תקף אותם, ולקח כמה שבויים. המצב החמיר, וכשנראה שהדברים לא יכולים להיות גרועים יותר, התחילו בני ישראל להתלונן בפני משה על מחסור במזון ובמים, דבר שהם ידעו שמוטב להם לא לעשות. לרוע המזל, הופיעו נחשים, הכישו אותם, רבים מהם חלו, ואפילו מתו. הם ראו את הטעות בכך שהטילו ספק בבורא ומיד התחננו לעזרת משה . בני ישראל, שהתעוררו לתחושה חדשה של הגשמה עצמית ואחריות, יזמו דרך חדשה. עם סיום הפרשה הם ממשיכים לנצח בקרבות רבים ורוכשים קרקעות. תודה לאל, סוף טוב לפרשה הזו ולבני ישראל.
בני ישראל חוו דבר אחר דבר השבוע הזה. אבל האם אין הדברים מתנהלים כך גם בחיינו? הבודהיזם מלמד שיכולות להיות 10,000 שמחות ו-10,000 צרות בחיים. אבל פעמים רבות אנו יותר ממוכנים לטפוח לעצמנו על השכם בזכות השמחות, בעוד אנו מאשימים את האחרים בגרימת הצרות. אם אנו רוצים לחיות חיים עם יותר שמחה ופחות צער, הגיע הזמן שבו נתחייב להביט במראה כחלק מן המשחק. אנו יצרנו כל מה שאנו רואים סביבנו, את הברכות ואת האתגרים. בגרות רוחנית היא מודעות לכך שהחיים הם מראה. אם אנו מחייכים אליה, הדמות שבה מחייכת אלינו בחזרה. אם נזעיף אליה פנים, היא תזעיף פניה אלינו בחזרה. מה שאנו מחדירים ליקום חוזר אלינו. אנו יכולים להיות מועצמים בידיעה שאנו יכולים ליצור את המחר של חלומותינו בכך שנזרע היום את הזרעים הנכונים של אהבה וכבוד אנושי. סוקרטס אמר ש"חיים אשר לא נחקרו ונבדקו אינם חיים". אנו נמצאים כאן בבית הספר של היקום כדי ללמוד על עצמנו, למצוא את התחומים בעצמנו שטעונים שיפור, וחשוב מזה, לפתח את ניצוץ הבורא שבתוכנו. פיתוח תכונות של אהבה, כבוד אנושי ודאגה לזולת הוא מטרת חיינו. אנו נמצאים כאן כדי ללמוד את הכוח שיש בתוכנו ליצור את חיי חלומותינו ולהיות הסיבה שעומדת מאחורי הסרת הכאוס מן העולם. הבורא הוא אך ורק אהבה. אם נמצא בחיינו משהו שאינו אהבה, אז רק אנו יצרנו זאת, אבל לכן רק אנו יכולים להסיר זאת. עם כוח האהבה בלבנו, אנו יכולים תמיד לשנות את ההווה ואת העתיד שלנו לטובה.
”אנו נעשים אדונים לגורלנו.“
השבוע, במדיטציות שלכם, קחו את עצמכם חזרה אל הזמן שבו הרגשתם כילדים בפעם הראשונה את טעם החופש. האם אתם יכולים לזכור מתי רכבתם על אופניים לגמרי לבדכם בפעם הראשונה? אף אחד לא היה לידכם כדי לעזור לכם, אבל הייתם בשליטה ויכולתם לנסוע לכל מקום שרציתם. הייתם חופשיים. הרוח נשבה בשערכם והרגשתם שאתם יכולים לכבוש את העולם. ידעתם בתוככם שתצטרכו להתמודד בעצמכם עם כל אתגר שיכול להתעורר. הייתם נפעמים מהכוח הפנימי שהרגשתם. בואו נזכור את הרגש הזה. היום, אתם הוא אותו ילד קטן הטועם את העולם בפעם הראשונה. אין גבול למה שאתם יכולים לעשות ולהשיג ואין סוף לכוח הרוחני שלכם. עוררו את הכוח הפנימי שבכם להיות ערוץ של קדושה וצרו לעצמכם יותר שמחה ויותר אושר. אתם השליטים של חייכם ואדונים לגורלכם.
החיים הם בד ריק, שעמו באה היכולת לצייר עליו איזה תמונה שתרצו. כאשר אתם צובעים את ימיכם באהבה ובטוב לב, הציור ייראה הרבה יותר יפה בזכות זה.
