כל דבר שמתרחש נעשה בחסד הבורא. שום דבר, אבל שום דבר, אינו מתרחש בלי יד הבורא.
השבוע יש שתי פרשות מחוברות, בְּהַר וּבְחֻקֹּתַי. שתיהן מדברות על מצוות השמיטה הרוחנית, שנת השמיטה המתקיימת בישראל, שהיא השנה השביעית של מחזור חקלאי בן שבע שנים. בדיוק כפי שאנשים נחים ביום השביעי מן העבודה הקשה של השבוע, גם אדמת ישראל מתבקשת להתנתק מעולם המלכות בשנה השביעית ולא להיות מעובדת. מעניין גם לציין שה"שמיטה" הייתה המצווה היחידה שניתנה על הר סיני. מדוע חשוב כל כך שבני ישראל לא יְעַבְּדוּ את האדמה במשך השנה השביעית? מה חיוני כל כך בשמיטה? וחשוב מזה, מה הלימוד עבורנו, שאפשר ליישם אותו בחיינו היום?
"שנת השמיטה מהותה היא בניית ודאות שלמה ומוחלטת באור הבורא".
הזוהר מגלה שמהותה של השמיטה היא בניית ודאות מלאה ומוחלטת באור הבורא. זה כאילו שהבורא אומר: "אל תעבדו את האדמה בשנה השביעית, ואני אעניק לכם ברכות עבור כל השנים". האם אנו אמורים לוותר לחלוטין על עבודה במשך שנה שלמה, ופשוט לסמוך על מה שהיקום יספק לנו? לא, לא זו הכוונה כלל וכלל. התורה מדויקת באופן נפלא כל כך בשירתה. שימו לב כיצד התורה אינה מצהירה שאנו חייבים לא לעבוד, אלא שהאדמהאמורה לא לעבוד. זה מרמז לנו שמדובר כאן בעצם על מנוחה מן העולם הפיזי.
קל כל כך להילכד בעולם הפיזי. אחרי ככלות הכל, הרי בו אנו חיים. בו אנו עובדים ומשקיעים דם יזע ודמעות בחתירה ובמאמצים להגשים את עצמנו ואחרים. אנו אמורים לעשות את כל הדברים האלה, ועם זאת, חייבת להיות גם מודעות לכך שהקיום, השפע והברכות לא באים בזכותנו בלבד, אלא ידו של הבורא מעורבת בכך לפחות באותה מידה. לדוגמא, אדם יכול להירשם לכל אתר היכרויות שבעולם. הוא יכול לצאת לפגישות שבעה ימים בשבוע! אבל הוא לא ימצא את בן או בת הזוג הקוסמיים שלו עד שהבורא יחליט על כך. בדיוק כפי שחשוב להשקיע מאמץ, חשוב באותה מידה שנלמד להרפות ולאפשר לבורא לעשות את עבודתו.
"כל מה שהיה, הווה ויהיה, דעו שהבורא נמצא בו".
זוהי עבודה רוחנית אינטנסיבית. לחיות בעולם הפיזי, לשאוף ולחתור בכל לבנו ונשמתנו לממש ולהגשים את מטרותינו, ועם זאת לא להיות קשורים לתוצאה, להיות בוודאות שהאור מנצח. זה פרדוקס רציני, אבל הרב ברג אמר לעתים קרובות: "האמת נמצאת בתוך הפרדוקס".
האנרגיה של השבוע הזה יכולה לעזור לנו להרפות מהאג'נדה שלנו, מהרעיונות המקובעים שלנו לגבי מה שהתוצאות חייבות להיות, לאן פנינו מועדות, מדוע ולמה. במשך שבעת הימים הבאים, תרגלו את אמנות ההרפיה. כל מה שהיה, הווה ויהיה, דעו שהבורא נמצא בו.
אין זה אומר שאנו צריכים להפסיק לשאוף להיות במיטבנו, לעשות כמיטב יכולתנו, ולחתור להגשים את מטרותינו. זה רק אומר שאנו חייבים גם לזכור שהחלומות שלנו קטנים כל כך לעומת כל הברכות שהבורא רוצה להעניק לנו. לפעמים כל מה שאנו חייבים כדי לחוות את כל שפע האור זה פשוט להיכנע לו.
