בחודש זה של נסים, שום דבר לא נראה רגיל. אנשי שלג מתעוררים לחיים (לפחות על המסך), אנשים פוצחים באופן אקראי בשיר, ואפילו הלילות הקרים ביותר מרגישים חמימים בזכות האורות הצבעוניים. וביום ראשון מתחיל חנוכה, הידוע גם כחג האורים, הפותח לנו שער נדיר של הזדמנות להתחבר לנס שמאחורי הנס. האם אתם מוכנים להרים את המסך?
זוכרים את "האיש מאחורי המסך" ב"קוסם מארץ עוץ"? דורותי וחבריה האמינו שמשאלותיהם תתגשמנה על ידי קוסם אמיתי - כל עוד הם יצייתו לקול הרועם (שמפעם לפעם התווספה לו איזו טכנולוגיית אור מרשימה למדי לאותה תקופה!).
עם זאת, התברר שהקוסם כביכול הוא גבר קטן ואפור שיער ששואג דרך מערכת סאונד גרועה מאחורי מסך. התעלול נחשף. והקסם התפוגג... האומנם?
מכיוון שהדמויות שצייתו לקול הרועם הזה כאשר הוא בחן את האומץ, האמפתיה, האינטליגנציה והנחישות שלהן לא נרתעו מהמתנות החדשות שלהן, אפילו לאחר חשיפת הקוסם. במקום, הם הובלו אל כוח גדול עוד יותר: ההבנה שהם עשו את הנסים בעצמם! הקוסם האמיתי היה בתוכם כל הזמן.
וזה מחזיר אותי אל המתנה הגדולה ביותר שמציעים לנו בחנוכה. המתנה הזו לא זקוקה לעטיפה בוהקת ומנצנצת וגם לא לסרט צבעוני. כאשר אנו מדליקים את החנוכייה, אנו עדים למקור כל הנסים שלנו - לכוח היוצר הנמצא מאחורי האיש שמאחורי הפרגוד. אור הנרות מחבר אותנו עם האור הגדול יותר, שנעשה בהיר יותר בחשכת החורף. וכאשר אנו מתחברים לחלוטין לערוץ הקוסמי הזה, כל דבר והכל הופך לאפשרי!
הרב כתב שאנו מגדילים את יכולתנו ליצור ניסים כאשר אנו הולכים מעל ומעבר לראיית האור ובמקום, אנו מְתַרְגֵּלִים ומתאמנים להיות האור.
אבל איך אנחנו יכולים להיות אור? זה הרבה יותר קל מאשר אתם חושבים. אם אתם לוקחים נר ומדליקים באמצעותו נר אחר, האם הלהבה המקורית פוחתת? ברור שלא! למעשה, זה הפוך: הלהבה המקורית בוערת בעוצמה רבה יותר כשהיא משתפת את האור שלה. באותו אופן, לכל אחת ואחד מאיתנו יש דרך ייחודית שבה אנו יכולים לשפר את העולם. כאשר אנו נותנים מעצמנו - לא רק למשפחות שלנו, אלא לקהילות שלנו ולאלה שנמצאים מעבר למעגלים שלנו - אנו נכנסים אל מודעות האור שנמצאת מאחורי כל נס שהיה או יהיה אי פעם.
סיפור החנוכה מספר על הקרב הקדום בין המכבים ליוונים, בו גברה קבוצת חיילים קטנה על צבא אדיר. כפי שהרב ברג הסביר בספרו "חלונות בזמן", המכבים לא ניצחו מכיוון שהיו להם כלי נשק טובים יותר או משום שאיזו יד ענקית הגיחה מן השמים כדי להציל אותם. הניצחון שלהם היה המודעות שהם הכניסו אל תוך הקרב. בעוד האויב רצה כוח ותהילה לעצמו, המכבים נלחמו למען עמם - כדי לזכות שוב בחירות לחיות, להתפלל ולהמשיך את מסורת המצוות, או המעשים הטובים, שנלקחה מהם. מכיוון שכוונתם בקרב חרגה מהרצונות האנוכיים שלהם, אור הבורא היה עמד לצידם.
בהמשך הסיפור, התגלה בבית המקדש קנקן קטן של שמן טהור – שהספיק רק ליום אחד. אבל במקום יום אחד, בער השמן שמונה ימים. בעוד שהדלקת החנוכייה מסמלת את הנס הזה, הסמליות שלה מעמיקה עוד יותר - מאחורי הפרגוד, כביכול – והיא מתחברת ישירות לאור עצמו. מכיוון שהאור הזה אינו שייך לאף אדם, דת, קבוצה או חלק של העולם. הוא מיועד לכולם, ועלינו להשתמש בו כדי לעזור לסלק את החושך. ו(בונוס!), כשאנו עוזרים לתעל ולגלות יותר אור היכן וכאשר אנו יכולים, אנו גם יוצרים מעגל שבאמצעותו יכולות עוד ברכות לזרום אלינו בחזרה. האנרגיה נעה לשני הכיוונים... וכך אנו מזמינים נסים אל תוך חיינו!
אינכם חייבים לחגוג את חנוכה כדי להתחבר אל האנרגיה החזקה של הזמן הזה. בין אם אתם מביטים באורות המנצנצים ברחוב, מדליקים נרות על שולחן משפחתי, או מתרגלים מסורת או טקס אחרים המתייחסים לרעיון האור, אתם חלק ממכלול מיסטי שמחפש חיבור, לא פילוג. זוהי מודעות האור האמיתית.
אז במקום להאמין בניסים, אנו יכולים לעזור ליצור אותם! העולם זקוק לנו כדי שנסיט את הווילונות, נדליק את הפנסים ונאיר בכל הדרכים שאנו יכולים... ולא רק במשך שמונה ימים, אלא בשאר ימות השנה ואף מעבר לכך.
אני מאחלת לכם חג שמח, מואר ויוצא דופן - בכל הדרכים המשמעותיות ביותר עבורכם!
