כשאנו נכנסים אל פרשת "וַיֵּלֶךְ", אנו גם נכנסים אל חודש תשרי [מאזניים] ואל ראש השנה. פרשת "וַיֵּלֶךְ" היא אחת הפרשות הקצרות ביותר שבתורה, ואנו יודעים שפחות הוא יותר – ולכן זה אחד השבועות החזקים ביותר בשנה כולה, שבא לעורר בתוכנו השראה לשינוי פנימי וקרבה לבורא.
"אנו מתבקשים עכשיו להיות כמו האור."
ראש השנה הוא יום ההולדת של כל האנושות, יום הולדתם של אדם וחוה. זה גם הולדתו של מחזור חדש לחלוטין – חודש חדש, שנה חדשה. אנו לומדים במרכזי הקבלה שרמת הזרע – ההתחלה – מכילה הכל. למעשה, אנו מעודדים איש את רעהו לנקוט באמצעי זהירות מרובים בראש חודש, מכיוון שהמעשים והמודעות שלנו ביום הזה משפיעים ישירות על כל ימי החודש שיבואו לאחר מכן. אם זה נכון לגבי כל חודש, זה נכון על אחת כמה וכמה לגבי השנה החדשה.
מעניין שאין אנו מברכים את חודש תשרי כפי שאנו מברכים את כל החודשים אחרים, וכתוב שהסיבה לכך היא שאין אנו שואלים מה יכול הבורא לעשות עבורנו בחודש הזה, אלא שואלים מה אנו יכולים לעשות כדי לנקות את עצמנו, על מנת שנוכל להשתתף בלידה זו של האנושות – וזה שונה מהחודשים האחרים.
"האור, במילה אחת, הוא אהבה."
במלים אחרות, מה שנדרש מאתנו עכשיו הוא להיות כמו האור.
האור הוא נתינה. האור רחום. האור רחום וחנון, טוב ונדיב. האור רואה את השלמות שקיימת בתוכנו, ולכן האור מאמין שאנו מסוגלים. האור מעודד, האור חסר אגו ואנוכיות. האור הוא ללא תנאי.
האור, במילה אחת, הוא אהבה.
נאמר שאחרי החודש שבו אנו מתבוננים בשליליות שלנו – בכל המקומות האפלים בתוך עצמנו שהיינו רוצים לשנות – אנו אמורים להגיע אל ראש השנה כאילו היינו אנשים שונים לחלוטין. אדם חדש. זה יום ההולדת שלנו, אנו נולדים מחדש. בואו נהיה בשמחה במהלך הימים הללו. היו מאושרים בזמן הזה. ראו רק טוב. היו כמו האור.
המקובלים מלמדים שאם יש על אדם גזר דין קוסמי, חס ושלום, ואותו אדם, כאשר ניתנת לו הזדמנות לשפוט מישהו אחר, מסרב לעשות זאת, גזר הדין שרבץ עליו יוסר ממנו. בימים הבאים בבקשה הימנעו מלשפוט ולבקר מישהו או משהו מכל סיבה שהיא. במקום, בואו נתמקד בנכון, בטוב ובשלם. בואו נבקש שנוכל לתת במקום לקחת. בואו נתנהג כמו האור, ובכך נזרע את הזרע הטוב ביותר האפשרי עבור השנה הבאה שלנו, ונסיר כל דין ושיפוט שנגזר עלינו מעל עצמנו ומעל כל העולם. ובדרך זו, אולי, רק אולי, אנו עשויים לזכות לראות את המשיח בימינו.
