בפרשת השבוע הזה, פרשת "נִצָּבִים", מדבר משה עם האנשים שבחרו לכרות ברית עם הבורא. הוא מגלה להם שמאותו יום ואילך, מכיוון שניתנה להם בחירה, הם חייבים לבחור בחיים. מכל מה שאנו לומדים בפרשת השבוע הזה, יש מושג מעניין שהייתי רוצה לחלוק עמכם, במיוחד כשאנו נכנסים לתקופה בת שבעה ימים, המובילה אותנו לראש השנה, לימים החזקים ביותר של השנה.
"זכרו שהיום הוא האתמול של מחר"
אנו, בני האדם, נוטים להתבונן אחור אל מה שעשינו, או קדימה אל מה שאנו אמורים לעשות. אפילו עכשיו, כשאנו מתכוננים לראש השנה, היום שבו חיינו יהיו מונחים חשופים בפני הבורא ויוחלט אם חיינו יהיו מלאים בשמחה ופלאות או לא, אנו מתבוננים אחור אל הדברים שהיינו רוצים לעשות אחרת, וקדימה אל האדם שאנו רוצים להיות. התהליך הזה הותיר אותי עם שאלה: מה מתרחש היום? ממש עכשיו, בהווה?
האם אנו כמו האדם שעובד 30 שנים במקצוע שאינו אוהב כדי שיום אחד, כאשר יהיה בן חמישים, הוא ייקח לעצמו זמן כדי ליהנות מחייו? מי יוכל להיות ערב לכך שיהיו לו בכלל 30 שנה כדי לעשות זאת?
"חיים נטולי שמחה אינם חיים כלל."
לא קל לחיות באמת ובתמים בהווה. לקום כל בוקר ולומר: "איזה יום נפלא היום! כמה מדהים שיש לי עיניים שעמן אני יכול/ה לראות את הזריחה!" כמובן, לא הכל יוכל להיות בדיוק כפי שנרצה שיהיה, ויהיו דברים מסוימים שנהיה חייבים לעשות למרות שלא נרצה בכך, אבל אם נתבונן באמת, יש כל כך הרבה מה להעריך, כל כך הרבה יופי סובב אותנו, כל כך הרבה דברים להיות אסירי תודה עבורם, וכל כך הרבה מה לתת.
אני חושבת שזה פירוש הביטוי "לחיות בהווה." זה פירוש הביטוי "לבחור בחיים!" מכיוון שחיים נטולי שמחה, חיים בלי לבחור בחירה מודעת ופעילה לראות את היופי והברכות שמקיפות אותי ממש עכשיו, אינם חיים כלל.
אבל אל תבינו אותי לא נכון, בבקשה. ימים אלה, הימים של לפני ראש השנה, הם ימים חשובים עבורנו שאנו יכולים להשתמש בהם כדי להתבונן בעברנו, ולחזות כיצד היינו רוצים להיות בעתיד. אבל חשוב באותה מידה לזכור שהיום הוא האתמול של מחר, והוא יכול להיות הזרע של העתיד שנרצה לעקור, או הזרע שאנו כל כך שמחים שהקדשנו זמן כדי לשתול אותו.
מי ייתן ונשתמש באנרגיה שקיימת ביקום ברגע זה ממש ובכל רגע כדי לעזור לנו להיות יותר מודעים לאור שמקיף אותנו תמיד. בואו לא נחכה להיות אנשים טובים יותר אלא נתעלה ל"אני" הטוב ביותר שלנו כאן ועכשיו. מי ייתן ולא נתמהמה ונצפה לשמחתנו, ולא נחכה לאיזה שהן נסיבות חיצוניות שתגרומנה לנו לחייך. בואו נבחר בחיים ממש עכשיו.
