שבת באה תמיד לפני חג שבועות, והמקובלים מסבירים מדוע. הם אומרים לנו שבפרשה הקודמת, "בְּחֻקֹּתַי", הייתה רשימה של קללות, המייצגות שליליות שיכולה לבוא לעולם הזה ולחיינו. ובפרשת "בְּמִדְבַּר" אנו אמורים להתחבר לאור של חג שבועות, שהוא אור חיי הנצח והסרת כל הכאב והסבל מן העולם הזה. לכן, אנו חייבים שתהיה לנו הפרשה הזו ושבת "בְּמִדְבַּר" כדי להפריד את הקללות של השבוע הקודם מן הברכות שבאות השבוע הזה.
"אנו אמורים להתחבר לאור חיי הנצח."
ההבנה הפשוטה היא שמשהו חייב להפריד בין הקללות ובין הברכות. משהו חייב להפריד בין "בְּחֻקֹּתַי", שמייצגת סוג של חושך או אתגרים שעלולים להיכנס אל חיינו, ובין השבוע הבא, "שבועות", שבו אור חיי הנצח עומד להתגלות. אבל אנו יודעים שאין צירופי מקרים, וכל חלק של השיטה הרוחנית הוא מדויק. לכן, זה אומר שיש משהו מיוחד בקריאה של פרשת "בְּמִדְבַּר", ובשבת הזו, שיש בה הכוח והיכולת לעמוד כחומה בינינו ובין כל סוג של שלילות או אתגר.
זוהי ההבנה העמוקה יותר של השבת הזו; לא מדובר כאן רק על כך שחייב להיות משהו שיפריד בין הקללות של השבוע שעבר ובין האור של השבוע הזה, אלא שיש משהו מיוחד, יש אור מיוחד, סודות מיוחדים וברכות מיוחדות שמתגלים בשבת "בְּמִדְבַּר" ובפירוש בונים חומה בינינו ובין כל סוג של שליליות.
"האנרגיה של שבת יש בה הכוח לחצוץ כחומה בינינו ובין כל סוג של שליליות."
עם ההבנה הזו, מתבהר לנו עכשיו שמה שמתרחש השבת הזו, והדבר שבו חייבת המודעות שלנו להתמקד, הוא שאנו בפירוש בונים חומה בין השליליות והחושך של שבוע שעבר ובין הברכות הגדולות של השבוע הממשמש ובא. לכן, בלי שום קשר לשום דבר נוסף שנבין על הסודות של שבת "בְּמִדְבַּר" זוהי ההבנה הראשונה. השבוע מתגלה אור גדול עד כדי כך שאם נשארו איזה שהן שאריות של שליליות או חושך מהשבוע הקודם, זה מגביל את אור חיי הנצח ואת אינסוף הברכות שאנו יכולים לקבל מחג השבועות. זה גם יכול להיות במודעות שלנו; אם אנו נצמדים לאיזה שהוא סוג של עצב, או מרגישים מדוכאים או מדוכדכים בגלל דברים שהתרחשו קודם לכן, גם זה מגביל את כמות האור שאנו יכולים לקבל בשבועות.
לכן חשוב שלא רק נתחבר לשבת הזו, אלא שגם נעשה כל עבודה שאנו יכולים לעשות כדי לטהר את עצמנו, את שכלנו ואת המודעות שלנו מכל שארית של שליליות מקודם לכן. כשנעשה כך, זה יאפשר לנו במידה רבה לקבל את האור הגדול של שבועות . וזוהי מהותה של שבת "בְּמִדְבַּר". זוהי שבת החומה, הקיר, שבין כל שליליות או חושך קודמים ובין האור שעומד להתגלות בשבועות, אור חיי הנצח. זו הבנה חזקה ויפה מאוד המסבירה מדוע שבת "בְּמִדְבַּר" באה תמיד לפני שבועות: היא באה כדי להיות החומה הזו. אבל, כמובן, כדי שהחומה הזו תיבנה, אנו חייבים להתחבר אליה, להבין אותה, ולבקש אותה.