בסוף הזוהר של פרשת "וַיַּקְהֵל", יש קטע המדבר על הזמן של "גמר התיקון", זמן שבו כאב, סבל ומוות יוסרו מהעולם. אנו מבינים שמכיוון שזה מוזכר, יש משהו מיוחד באור של שבת "וַיַּקְהֵל", האור שמחבר אותנו אל "גמר התיקון". ואין זה משנה כמה פעמים אנו שומעים את הלימוד הזה, האומר שרק באמצעות גילוי אור הזוהר יתרחש "גמר התיקון", אני חושב שתמיד חשוב לחזק את הבהירות, הודאות והמודעות שלנו ביחס לכך.
”הערוץ שיביא קץ לכאב, לסבל ולמוות יתגלה.“
אם כן, בקטע הזה נאמר שרבי שמעון אמר שבזמן שבו כאב, סבל ומוות יוסרו מן העולם, כל אלה שמתו קודם לכן יתעוררו, וכולנו ניכנס סוף סוף אל ארץ הקודש, ביטוי המתייחס לא רק אל המקום הפיזי, אלא גם אל המצב הרוחני שנקרא "ישראל", מקום שנמצא בצפון ישראל, מכיוון שזה המקום שבו אור המשיח, המוליך שיביא קץ לכאב, לסבל ולמוות, יתגלה.
נאמר שכאשר זה יתרחש, כל אדם יהיה לבוש; כלומר, האור שנקרא לבוש רוחני יאיר עלינו למטה כדי להכין אותנו לקבל את האור. מדוע? מכיוון שרובנו לא מוכנים לקבל אותו, אבל אלה שמחוברים, אומר לנו רבי שמעון, אפילו אם אין להם כרגע כלי או לבוש שיכול לקבל את "גמר התיקון", הוא יינתן להם על ידי הבורא. ואז, כל אנשי העולם יבואו אל ירושלים, שמסמלת כאן מקום רוחני ופיזי כאחת, והיא תהפוך למקום של אחדות. והאור הזה יהיה גדול הרבה יותר מאשר האור של העיר שאנו רואים כיום, והוא יתפשט אל כל רחבי העולם. ואז, מכיוון שהנשמות תבואנה ותתחברנה אל האור, הבורא ישמח ויגיל בהן.
לכן, כאשר אנו מדברים על החודש שבו אנו נמצאים בו עכשיו, חודש דגים, או אדר, כעל זמן שבו מתעוררת שמחה גדולה, פירוש הדבר הוא שזה זמן שבו אנו מסוגלים לקחת חלק באור השמחה שמתגלה ב"גמר התיקון" ולטעום אותו. נאמר שאור הזוהר יתגלה בכל שלמותו, וכל אדם יוכל סוף סוף לקבל את מלוא אור הבורא, האור שנועד לו, האור שהכלי שלו יוכל לקבל.
”מה אנו עושים כדי לעורר ודאות והערכה גדולות יותר?“
אם כן, כאשר הזוהר מדבר אלינו בפרשת "וַיַּקְהֵל" ומספר לנו על אור "גמר התיקון", זה סימן לכך שזה האור שמתגלה בשבת "וַיַּקְהֵל". ואנו יודעים שהדרך היחידה שבה אנו יכולים לגלות את אור גמר התיקון היא על ידי גילוי אור הזוהר. אבל האור שכל אחת ואחד מאתנו יכולים לקבל תלוי במודעות שלנו באשר לכוח הזוהר; ולכן, כאשר אנו מתבוננים בעבודה שלנו ובאופן שבו נוכל לקחת בכך חלק, אנו חייבים לשאול את עצמנו לא רק האם אנו מתחברים אל הזוהר ומגלים את אור הזוהר, אלא גם מה אנו עושים כדי לעורר ודאות והערכה גדולות יותר? מכיוון שאם נהיה ישרים עם עצמנו, נוכל לראות שאין לנו מספיק תשוקה והערכה אל אור הזוהר. זה משהו שאנו חייבים לבקש תמיד, ובמיוחד בשבת "וַיַּקְהֵל", שבה האור כה זמין לנו.
בשבת "וַיַּקְהֵל" יש לנו הזדמנות לעורר בתוך עצמנו את ההערכה האמיתית הזו לאור הזוהר, ולבקש רצון גדול יותר להתחבר אל אור הזוהר ולגלות אותו. אז נוכל לקחת חלק באור הזה, ורמת החיבור והאור שנוכל לגלות עבור עצמנו, וחשוב מזה, עבור העולם, תגדל עד אין קץ.
