הבורא נותן לבני ישראל שלושה ימים כדי להתכונן למתן תורה, וביום השלישי, נאמר שהבורא ירד אל ההר. בעברית, המילה שמציינת "לרדת" היא "נחת". אבל אונקלוס, שתרגם את התורה מעברית לארמית, משתמש במילה "יתגלה", כלומר שביום השלישי הבורא יתגלה מתוך ההר; בדיוק כמו בסיפור על הסנה הבוער, גם שם השתמשה בתורה במילה "מתוך" – הבורא התגלה מתוך הסנה הבוער. אם כן, מה היה כאן הסוד, ומה היה הסוד בסיני?
כאשר אנו חושבים על התגלות הבורא למשה מתוך הסנה הבוער, אנו לעתים קרובות חושבים שהבורא בחר לבוא מהשמים ושם גילה את עצמו למשה. אבל לא זוהי האמת; התגלות ישירה של אור הבורא למשה כבר הייתה קיימת בתוך הפיזיות של הקוצים האלה, כפי שהיא קיימת בכל מקום. לכן, מה שבעצם התרחש הוא שהבורא הסיר את המסך, את האשליה של העולם הזה, מן המקום הפיזי ההוא, וגילה משהו שכבר תמיד היה קיים שם.
”ההתגלות הישירה של אור הבורא קיימת בכל מקום, תמיד; היא רק מוסתרת וחבויה רוב הזמן.“
ההתגלות הישירה של אור הבורא קיימת בכל מקום, תמיד; היא רק מוסתרת וחבויה רוב הזמן. ושם, בסנה הבוער, הבורא החליט להסיר את המסך. לכן, הנבואה שהתגלתה למשה לא הייתה משהו שבא ממקום אחר, אלא משהו שהיה קיים שם תמיד. לכן נאמר שהבורא התגלה מתוך הסנה הבוער. הבורא – והמלים, המודעות, ההתגלות, האור והנס האלה – היו שם כל הזמן. משה רק זכה לראות אותם, מכיוון שהבורא הסיר את המסך.
אם נחזור אל מתן תורה, אל ההתגלות בהר סיני, הסיפור נשמע תיאטרלי מאוד; יש אש, אורות, ברקים, צלילים, עננים, והתגלות של האור, כמו גם של קול הבורא. אנשים רבים חושבים שיש הר קטן במדבר סיני שנקרא הר סיני, והבורא החליט ששם יש להפיק את המופע הראוותני הזה, כמו באתר של הפקת סרטים. אבל זה לא נכון. כל מה שהתרחש שם היה שהבורא הסיר את המסך מעל בני ישראל, ומעל כל העולם, כדי שיוכלו לראות מה שבאמת מתרחש כל הזמן.
הר סיני לא היה מיוחד. הבורא בחר בו לצורך ההתגלות מכיוון שמה שהתרחש בסיני מתרחש בכל מקום, לא רק בכל הר אחר בעולם אלא גם בכל דבר שבעולם, בכל שולחן, בכל צמח, למשל. אם היינו יכולים לראות מה מתרחש באמת, היינו רואים אור, אש, עננים, ברקים, ושומעים את קול הבורא מגיע מכל מקום. אבל עבור רובנו, כמו עבור בני ישראל שהיו שם, כל זה חבוי ומוסתר.
בסיני, הסיר הבורא את המסך מן ההר האחד הזה, באמרו: "ראו מה קיים כל הזמן". זה אומר שבכל מקום, בכל רגע, קיימת ההתגלות של הר סיני, בכל רגע יש עבורנו התגלות ישירה של אור הבורא. עם זאת, למרבה הצער אנו עדיין חיים בעולם של מסכים, ולכן אין אנו יכולים לראות זאת. אבל אנו חייבים לדעת שבשעה שכל אחת ואחד מאתנו יושבים כאן, הר סיני מתרחש סביבנו כל הזמן; זו הבנה נפלאה ורבת עוצמה.
”בכל רגע, יש התגלות של הר סיני...“
מה היישום המעשי של הדבר?
ההתגלות בסיני לא הייתה הפקה שהבורא הכין עבור ההר המסוים הזה; המסך שנמצא כבר מעל כל הקיים פשוט הורם. עשרת הדיברות שניתנות בפרשת "יִתְרוֹ" מתרחשות בטבע כל הזמן. זה אומר שכשאנו יושבים כאן, ממש עכשיו, אנו יכולים להתחבר אל הר סיני. מכיוון שהוא נמצא כאן: הוא נמצא בתוך השולחן שעליו אנחנו אוכלים ובתוך הספל שאנו מחזיקים. הוא נמצא וקיים בכל מקום, והוא בא מאת הבורא.
כאשר אנו מתחילים להבין זאת באמת, אנו נוכחים לדעת שבכל רגע, אנו יכולים לחוות את החוויה הנעלה ביותר, לא משנה היכן אנו נמצאים בעולם. היא תמיד נמצאת שם; רק שיש מעליה מסך שמסתיר אותה מאחוריו. כשאנו יודעים זאת, אנו יכולים להפוך כל רגע בו אנו נמצאים לרגע הקדוש ביותר בעולם... מכיוון שהר סיני, שמהווה את נקודת השיא של החוויה הרוחנית האנושית, מתרחש ממש ברגע זה; רק שיש עליו מסכים שמסתירים אותו מאתנו.
רובנו לא נשב עכשיו ליד השולחן ונראה את הר סיני מתגלה ויוצא ממנו, עם אש וברקים וקול הבורא, אבל נוכל לטעום מעט ממנו, ולהתחיל ולהבין שאנו מוקפים בהר סיני כל הזמן. וכאשר אנו מבינים זאת, ומתחילים לעשות את החיבור, כל רגע יכול להיות קדוש, כל מקום יכול להיות קדוש, כל מקום יכול להיות הר סיני. למעשה, אם היינו יכולים לראות מה שבאמת מתרחש עם פתיחת ארון הקודש, כאשר אנו קוראים מלים ספורות מהזוהר, או כאשר אנו עושים מעשה אמיתי של נתינה, היינו נרגשים, נלהבים ומתחזקים בשל עבודתנו הרוחנית; אף אחד לא יכול היה לעצור בעדנו! כיצד נוכל להתחיל לראות את כל הדברים האלה? על ידי לחימה, תחנונים, ודחיפה להסיר את המסכים, ובשבת "יִתְרוֹ", יש לנו הזדמנות לעשות כך.
