בפרשת שופטים נאמר: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ-לֹא תִירָא, מֵהֶם, כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." [דברים פרק כ' פסוק א']. בהתייחס לכך, המפרש הגדול רש"י מפרש שכאשר מדובר על יציאה לקרב ופתאום רואים את האויב ניצב לפנינו והוא נראה לנו גדול מאתנו, הבורא למעשה אומר לנו בכך: "אתם, בעיניים שלכם, רואים כל כך הרבה אויבים ניצבים בפניכם. אבל בעיני, אין כאן הרבה." אנו חושבים שיש הרבה אויבים נגדנו, אבל למעשה, אין שם שום דבר. זה מושג חשוב שגם מעמיק הרבה יותר. כאשר נאמר: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה", לא מדובר על מלחמה פיזית, מדובר כאן על מלחמה שיש לכל אחת ואחד מאתנו עם הצד השלילי.
"אנו מסלקים לחלוטין את הכוח שיש לצד השלילי."
אנו רואים, או לפחות חווים עם החושים הפיזיים שלנו, את כל האויבים האלה, את כל השליליות שניצבת בפנינו ונגדנו. אבל אנו חייבים לדעת שהכוח היחידי שיש להם נובע מאתנו; הכוח שיש להם נוצר באמצעות המעשים השליליים שלנו, שאנו עשינו. לכן, אין פירוש הדבר שהם גדולים מאתנו, אלא שהם למעשה נוצרו מאתנו. מדוע? מכיוון שאנו רואים את העיניים שלנו, את הגוף ואת חמשת החושים שלנו כשייכים לנו, כשלנו, ולא כשייכים לבורא. וזוהי המודעות שנותנת כוח לצד השלילי.
אבל אם אנו מסוגלים באמת לדחוף את עצמנו באמצעות העבודה הקשה הזו ולהזכיר לעצמנו כל הזמן שאין אלה העיניים שלי, אין אלה האוזניים שלי, אין זה הפה שלי, ואין זה הגוף שלי, מכיוון שהם של הבורא, אז לאויבים שלנו לא יהיה כל כוח, ונסלק מן הצד השלילי את כל הכוח שלו. עם המודעות הזו אנו שורפים ומסירים לגמרי את כל הכוחות השליליים מן העולם הזה, מכיוון שבכך אנו מנתקים את חייהם. זה רעיון עמוק : אדם הסתכל על משהו שלא היה צריך להסתכל עליו, עשה משהו שלא היה צריך לעשות, או אמר משהו שלא היה צריך לומר, ובכך יצר אנרגיה שלילית – אנרגיה של דיבור, אנרגיה של ראיה, אנרגיה של פעולה. ומאחר והצד השלילי לוקח מן האנרגיה שלנו כדי להישאר בחיים, אם נאכיל אותו בשליליות הזו, אז כך נקיים אותו.
"אנו יכולים להפסיק כל גילוי של שליליות בחיינו".
אבל אם נוכל לשנות את עצמנו ולהגיע למודעות הזו, להזכיר לעצמנו כל יום שזה לא הגוף שלנו, אלא הגוף של הבורא, אז ננתק את מקורות הקיום והחיות של הצד השלילי. מכיוון שהכוחות השליליים שיצרנו באמצעות הפה שלנו, העיניים שלנו, הידיים שלנו וכך הלאה, נשארים קיימים רק כל עוד אנו רואים את כל האיברים הללו כשלנו. לכן, כאשר אנו מגיעים אל המודעות שאלה הן העיניים של הבורא, זה הפה של הבורא, אין לכוחות השליליים יותר שום כוח. לקחנו מהם את מקור האור, את מקור האנרגיה, והם מתים. יתרה מזו, כאשר אנו מגיעים אל המודעות הזו, אנו יכולים להיות כשומרים, למנוע מהשליליות להתממש ולהתבטא בחיינו.
כולנו יודעים ומכירים את הרעיון הזה ברמה מסוימת. אבל, אנו חייבים להיות כנים עם עצמנו: האם אנו יודעים כמושג רוחני שזה אינו הפה שלי, אלה אינן האוזניים שלי, או הגוף שלי, ובכל זאת אנו עדיין מרשים לעצמנו לדבר ולפעול באופן שלילי? אם כן, זה רק מכיוון שאנו רואים כל חלק של הגוף שלנו כשלנו. אם היינו באמת רואים את הידיים שלנו כידי הבורא, למשל, לא היינו יכולים לעשות שום דבר עם ידינו חוץ מאשר לתת ולגלות אור בעולם. והדרך היחידה שיש לנו כדי להגיע באמת אל המודעות הזו היא להזכיר לעצמנו מאות פעמים ביום שאנו חייבים לעשות זאת.
כל השינוי שחייב להתרחש הוא שינוי ממודעות של "שלי" אל מודעות "של הבורא". רק אז נוכל לשאוב ולמשוך לעצמנו את האור והקיום מאותם הדברים. אולי לא נוכל להגיע למודעות הזו באופן מושלם, אבל נוכל להתחיל לעבוד כדי לשנות את האופן שבו אנו רואים את הגוף שלנו, את העיניים, האוזניים, הפה והידיים שלנו. הדרך היחידה לעשות זאת היא להזכיר זאת לעצמנו מאות פעמים ביום. כשאנו עושים כך, אנו מנתקים את מקורות הקיום של הצד השלילי ומגנים על עצמנו מפני שליליות.
