דיברנו כבר קודם לכן על סיפור המרגלים בפרשת "שְׁלַח לְךָ", וכיצד חוסר היכולת שלהם לראות רק טוב ואור היכן שכל השאר ראו מוות, חורבן וכאוס, גרם נזק גדול. מאחר והם לא היו מסוגלים לשמור על המודעות הזו, אור הבורא לא יכול היה להתגלות ובני ישראל לא יכולים היו להיכנס לארץ ישראל.
"הנפילה היא חוסר היכולת של המודעות לראות מעל ומעבר לאשליה של העולם הזה."
המרגלים הלכו 40 ימים, ובמשך 40 הימים האלה לא הצליחו לראות מעל ומעבר לאשליית העולם הזה. העבודה לתקן את הנפילה הזו נמשכה עוד 40 שנים במדבר. אם כן, מהי ההקבלה בין 40 הימים ו–40 השנים? הרמח"ל, המקובל הגדול, מגלה את סוד המרגלים באחד מספריו הפחות ידועים, ששמו "קנאת השם צבאות".
כדי להתחיל, אנו חייבים להבין שהמספר שֶמְכַמֵת את רמות הטומאה, את דרגות השליליות, הוא 400; 400 הוא סך כל הכוחות השליליים שקיימים. לכן, בני ישראל היו חייבים להיות במצרים 400 שנים כדי לשבור את השליטה החזקה ששלט בהם ובכל העולם הצד השלילי. וכאשר עזבו בני ישראל את מצרים בפסח לפני אלפי שנים, הם שברו את האחיזה הגדולה יותר של הצד השלילי, שמתגלה במספר 400, באופן שלעולם לא יתוקן. מאותו זמן ואילך, הצד השלילי, הסטרא אחרא, לא חזר מעולם לכוחו המקורי, כוח ה-400, הכוח הזה צומצם לכוח שנקרא 40 שנים.
אם כן, יציאת בני ישראל ממצרים צמצמה את כוח הצד השלילי מ-400 שנים ל-40 שנים. ותפקיד המרגלים היה ללכת 40 יום, ואם בכל יום הם היו מסוגלים לראות רק את האור בכל החושך והחורבן, הם היו שוברים את כוח הצד השלילי מכוח של 40 שנים לכוח של 40 יום; הצמצום הזה של הכוחות השליליים הוא מטרת שבת "שְׁלַח לְךָ", והוא היה מטרת שליחת המרגלים.
"מהי מטרת כל עבודתנו הרוחנית?"
אבל, כפי שאנו יודעים, המרגלים נפלו. נפילה, כפי שאנו מבינים אותה, היא כישלון המודעות לראות מעל ומעבר לאשליית העולם הזה. אבל הרמח"ל רוצה להסביר כיצד נפלו המרגלים בצורה עמוקה יותר. הוא אומר לנו שזרע הכישלון שלהם היה חשיבתם ההגיונית והמלים שיצאו מפיהם. כאשר חזרו המרגלים עם הדו"ח שלהם, הם אמרו, "עמלק יושב בארץ", עמלק, כוח המוות והחורבן, הוא דבר אמיתי. הסטרא אחרא קיים. המלים האלה נתנו כוח לסטרא אחרא. אם המרגלים לא היו חושבים, רואים או מדברים בדרך זו, הם היו מצמצמים את כוח הצד השלילי מרמה של 40 שנים לרמה של 40 יום, והרמח"ל אומר לנו שהבורא היה כבר עושה את כל השאר.
עכשיו אנו מבינים את ההקבלה שבין 40 הימים ו- 40 השנים, מכיוון ש- 40 הימים של העבודה הרוחנית של המרגלים היו אמורים לחסל את כוח 40 השנים של הצד השלילי. אבל מאחר והמרגלים לא שמרו על המודעות הנכונה אלא איבדו אותה, הם החזירו את כוח 40 השנים לצד השלילי. לכן חשוב לנו לדעת שכאשר אנו נופלים לאשליה של העולם הזה, ורואים את החושך, הכאב והסבל, וחושבים שזה אמיתי ויש לזה קיום שיכול להימשך לנצח, לא רק שאין אנו מתעלים או מתחברים באותו רגע, אלא אנו בפירוש נותנים כוח לצד השלילי.
מהי מטרת כל העבודה הרוחנית שלנו? להחליש את עמלק, להחליש את הצד השלילי, להחליש את כוחות הכאוס, המוות והחורבן שבעולם הזה. ואנו עושים זאת באותו אופן שבו אנו נותנים להם כוח. והרמה שבה אנו רואים כאב וסבל בעולם או בעצמנו ואומרים שזה אמיתי וזה יישאר, זו הרמה שבה אנו נותנים כוח לכוחות השליליים. אין זה אומר שאין אנו רואים מה מתרחש בעולם הפיזי. אבל זה כן אומר שאנו רואים מעל ומעבר למה שמתרחש ואומרים, "כן, אני רואה חושך נורא; אבל הוא אינו אמיתי, והוא לא יישאר. אני לא מאמין/נה בו. אני לא מקבל/ת אותו. אני לא נותן/נת לו כוח". זוהי העבודה שלנו: להחליש את הסטרא אחרא. הדבר האמתי היחיד הוא אור הבורא, וכאשר אנו מעוררים את המחשבה הזו, את המודעות הזו, ואת דרך הראייה הזו, אנו מפחיתים את כוחו של הצד השלילי.
