הקבלה מלמדת שכל אחת ואחד מאתנו באנו לעולם הזה עם עבודה מסוימת, גורל מסוים, ולעתים קרובות מאוד, אין לנו בהירות באשר למהות הדברים הללו. אבל בשבת "הַאֲזִינוּ", יש לנו הזדמנות נפלאה לגלות בדיוק מהו הגורל והיעוד של נשמתנו.
"יש לנו הזדמנות נפלאה לגלות בדיוק מהו הגורל והיעוד של נשמתנו."
ישנן כמה קריאות בתורה שהמקובלים אומרים עליהן שהן מתמצתות בתוכן את כל ההיסטוריה של האנושות, מתחילת הזמן ועד לגמר התיקון. ופרשת "הַאֲזִינוּ", השבת הזו, היא אחת מהן. לכן, הגורל והיעוד של כל נשמה מופיע בקריאה הזו. כל אחת מהנשמות שלנו הבטיחה לבורא הבטחה לפני שבאה לעולם הזה, וההבטחה הזו נמצאת בקריאה הזו.
אם כן, מהי בעצם המשמעות של המילה "גורל"? לעתים קרובות, אנו חושבים שאנו יודעים בדיוק מה אנו רוצים לעשות, באופן פיזי או רוחני, וכיצד אנו אמורים לעשות זאת. אבל, לא זה הגורל שלנו. גורל אינו משהו שיש לנו אפילו בחירה לגביו. לפני שהנשמה שלנו באה לעולם הזה, הבורא אמר, "זה מה שאת חייבת לעשות בעולם", ואנו הבנו זאת וקיבלנו זאת על עצמנו. והבורא אמר לנו שאפילו אם כולם סביבנו וכל העולם אומרים לנו שעשינו דברים מדהימים, ומצביעים על ההישגים שלנו, אנו לא יכולים להאמין לכך, מכיוון שמה שאנו עושים אינו הגורל שלנו.
מאוד חשוב להבין את ההבדל בין עשיית משהו, ובין הגשמת הגורל והיעוד שלנו, מכיוון שאנו עשויים להיות אנשים טובים ורוחניים, ועדיין אין זאת מטרת שהותנו כאן. לכן, השאלה שאנו חייבים לשאול את עצמנו אינה: "האם אני עושה מעשים טובים?" אלא, אנו חייבים לשאול את עצמנו: "האם אני ממלא/ת את ההבטחה שהבטחתי לנשמתי? האם אני ממלא את ההבטחה שהבטחתי לבורא לפני שבאתי לעולם הזה? האם לא משנה לי כמה אני עושה, או אם כולם משבחים אותי?"
"אנו רוצים לקיים את ההבטחה שהנשמה שלנו הבטיחה לפני שהגיעה אל העולם הזה."
אם כן, כשאנו מתחילים את השנה החדשה הזו, המודעות שלנו חייבת בהירות באשר לכך שאנו לא רוצים להשתמש בכל האור שזה עתה קיבלנו פשוט, למשל, כדי לקבל ברכות עבור המשפחה שלנו והסובבים אותנו, או לעזור לאנשים. אנו רוצים, במקום, להתחבר להבטחה שהנשמה שלנו הבטיחה לבורא לפני שבאנו לעולם הזה. והשבת הזו, אנו יכולים לגלות מה הייתה ההבטחה הזו. כיצד? באמצעות הרצון שהיא תתגלה בפנינו.
זוהי מהותה של שבת האזינו: גילוי הייעוד שלנו וחזרה להבטחה שהנשמה שלנו הבטיחה לפני שהגיעה לעולם הזה. שוב, אין לבלבל זאת עם היות אדם טוב, או אדם נותן; כל הדברים האלה טובים ויפים, אבל אינם בהכרח שלמות הייעוד שלנו.
שבת "הַאֲזִינוּ" מעניקה לנו את ההזדמנות להתחיל לקבל את הכוון והמסרים שינחו אותנו לקראת בהירות באשר לגורלנו וייעודנו, אבל אנו חייבים לרצות זאת יותר מאשר כל דבר אחר, יותר מאשר להיות אדם טוב או רוחני. אני מקווה שכולנו נישאר אנשים טובים ורוחניים, כמובן, אבל מעל ומעבר לכל דבר אחר, הרצון שלנו חייב להיות ממוקד במציאת הגורל והייעוד שלנו, בלי שדעתנו תוסח על ידי מה שאנשים אחרים אומרים על מעשינו, בין אם אלה דברים טובים או רעים. השבת הזו אנו רוצים להיות ממוקדים אך ורק במציאת וגילוי ההבטחה שנשמתנו הבטיחה לבורא לפני שבאנו אל העולם הזה, ואז, להתחיל לחיות את ההבטחה הזו.
