מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2018.
האין זו הרגשה נפלאה לצאת החוצה ולשאוף אוויר צח? אתם ממלאים את ריאותיכם מתמלאות חמצן, ומרגישים מלאי בהירות ואנרגיה. האוויר נושא עמו את אנרגיית הקדושה, ומאפשר לכל העולם ויושביו לשאוף ולנשוף אותו כרצונם, ללא כל דעות קדומות. מסורות רבות נתנו לכך שמות שונים. לעתים שמו פראנה או צ'י, אבל הוא תמיד נשימת החיים. הוא נמצא בכל מקום ותמיד בשפע. כוח החיים הזה, שאין לו שום אפליה, מגיע לכל אדם, לכל בעל חיים ולכל צמח באופן שווה. אין לו מחיר ואין לו גבול. אנרגית החיים הבלתי נראית הזו מייצגת את שפע אהבת הבורא אלינו, ועם זאת, ישנם עדיין רגעים שבהם אנו מרגישים חוסר. אנו לא מזהים את השפע הזה כשלנו, ולכן עלולים להרגיש מרוקנים או חסרים, או שלמישהו אחר יש יותר. אבל מחשבות כאלה הן אשליות. כאשר עננים כהים מכסים את השמש, האם השמש אינה זורחת, מקיימת את כל הדברים החיים? רגשות של חוסר הם רק עננים שחורים המכסים את אמת השפע האינסופי שקיים עבור כל אחת ואחד מאתנו ביקום הזה. היקום מלא באינסוף אור הבורא, כמו הכמות האינסופית של האוויר המתפשטת ברחבי היקום. השבוע אנו מתמודדים עם האשליות שלנו. היקום עוזר לנו לראות את האור הזוהר ומצפה לנו מעבר לעננים החשוכים האלה. אם רק נוכל לעצור לרגע ולקחת נשימה עמוקה, בוודאי נגלה שהיקום מעולם לא חסר מאומה, אלא להפך, הוא מלא באנרגיה, רעיונות, שפע, וחשוב מזה, אהבה אינסופית.
”היקום מלא בשפעו של אור הבורא“.
פרשת "קֹרַח" היא המדריכה והחיסון שלנו השבוע. "קֹרַח" היה שמו של אחד מבני ישראל. אפילו לאחר האהבה והנסים שחווה קֹרַח, הוא התחיל לחוש חוסר וספק בחייו. הוא הרגיש שמשה ואהרן, המנהיגים שמונו על ידי הבורא, לא היו ראויים להנהיג. הוא רצה להיות בשליטה. הוא הרגיש פחד ולא בטח עוד בתהליך שלו, או בתהליך של בני ישראל. קֹרַח, יחד עם שאר בני ישראל, התחיל למרוד, מרד נגד משה ואהרן, ובאופן עקיף, נגד הבורא עצמו. הם לא הרגישו או לא בטחו באהבה או בתוכנית של הבורא. הם רצו להיכנס אל תוך התהליך ולהיות מעורבים בו במקום לבטוח בבורא, במשה ובאהרן ולאפשר להם להוביל את התהליך. המרד גרם לבורא לפעור בור באדמה שבו נספו קֹרַח ואנשיו. למרות שמשה ואהרן היו שליחים של הבורא, קֹרַח ואנשיו, שהיו אכולים ברגשות פחד וחוסר, ראו בהם רק שליליות. ביום המחרת האשימו כל בני ישראל את משה ואהרן ברצח קורח ותומכיו. למרות שהיושר והשלמות המוסרית של משה ואהרן כבר הוכחו בעבר, נתן הבורא לבני ישראל סימן נוסף כדי להוכיח להם שמשה ואהרן היו באמת המנהיגים האמיתיים שלהם ושאפשר לבטוח בהם. האהבה והתוכנית של הבורא היו שם תמיד ונראו פעמים רבות בפני בני ישראל, אבל הם עדיין הרגישו לפעמים מלאי פחד וספקות. כמו האוויר סביבם, בלתי נראה ומקיף כל, כך הייתה שם תמיד אהבת הבורא, אבל הם לא היו מסוגלים להתחבר אליה. הם נפלו אל ענני החוסר והפחד האפלים.
כמו בכל פרשה של התורה, אנו קוראים על אנשים שחיו לפני אלפי שנים, אבל למעשה אנו קוראים על עצמנו כיום. זה סוד קסמה של התורה. היא המנחה שלנו, השיקוי המחזק, המרענן והממריץ שניתן לנו בדיוק ברגע הנכון של השנה כדי להילחם בכוחות גרמי השמים. פעמים רבות בחיינו גם אנו מטילים ספק בתהליך שלנו. אנו רואים אחרים בעמדות שאליהן אנו שואפים, או שיש להם דברים שאנו רוצים. אנו תוהים אם הבורא שכח אותנו, או אפילו אם הבורא עדיין אוהב אותנו. כמו בני ישראל במדבר, אנו מתמלאים בפחד ועלולים לשכוח תוך שנייה את האהבה והתוכנית של הבורא. במקום "לשחרר ולאפשר לבורא", אנו עלולים למצוא את עצמנו מבוהלים, רוצים לערב את עצמנו, לתמרן ולשלוט. זה הלימוד שלנו השבוע הזה והלימוד של פרשת קֹרַח. ברגעים ובתקופות של פחד וספקות, אנו חייבים לעצור, לקחת נשימה עמוקה, לזכור שהבורא אכן אוהב אותנו, רוצה עבורנו רק את הטוב ביותר, ויש לו תכנית. ברגעים בהם אנו רוצים לוותר ולזרוק הכל, אנו יכולים לבסס מחדש את הקשר עם הבורא שבתוכנו, ולהרגיש שוב את השפע והאהבה שהיקום אוצר בשבילנו.
”הזכירו לעצמכם שאין כל עוני ודלות ביקום“.
השבוע, במדיטציות שלכם, צאו החוצה, אל האוויר הפתוח – אולי אל שפת הים, או כר דשא יפה – ושאפו אוויר. נשמו עמוק. כשאתם עושים כך, אפשרו לפחדים, לדאגות ולחוסר להתמוסס ולהיעלם. הזכירו לעצמכם שאין כל חוסר ביקום. אהבת הבורא היא כמו אוויר, קיימת תמיד, נותנת תמיד, ומקיימת תמיד. אפשרו לפראנה, לצ'י, ולנשימת החיים למלא את ריאותיכם ואת רוחכם. האוויר הוא אינסופי וכך גם האהבה. לחץ, חרדה וספקות נעלמים ואתם שלווים. תנו לעצמכם רשות להרגיש שלום ושלווה בלבכם, יודעים את האהבה האינסופית שממלאת את כל ישותכם ואת כל העולם.
אכן, כמו האוויר, הבורא נמצא בכל מקום, והוא חלק מכל דבר. לפעמים כל מה שאנו צריכים כדי לחדש את הקשר שלנו אתו הוא לקחת נשימה עמוקה ולהזכיר לעצמנו שהבורא, באמת, אתנו תמיד. תמיד.
