פרשת "בֹּא" מדברת על התפילין, אותם אנו שמים על הראש והזרוע, ואומרת שאנו שמים אותם כדי להזכיר לעצמנו את הנסים שהבורא עשה לפני, ובמשך, יציאת מצרים. במקומות אחרים בתורה שבהם מדובר על פעולות פיזיות, נאמר לנו גם שכשאנו עושים אותן אנו חייבים להזכיר לעצמנו את הנסים של יציאת מצרים.
”מה מטרת הנסים הללו?“
אנו יודעים שלכל מה שנכתב בתורה יש מטרה; מדוע, אם כן, חשוב להזכיר לעצמנו בקביעות ובהתמדה את הנסים הללו?
המקובל והפרשן הגדול רב משה בן נחמן, הרמב"ן, מסביר את הרעיון הזה בפירושו לפרשת "בֹּא": "מן הנסים הגדולים והידועים, אנו חייבים להבין את הנסים הקטנים. הרעיון הזה הוא בסיס של כל רוחניות וחיבור לאור הבורא. לאדם אין קשר וחיבור אמתיים לבורא אלא אם הוא מבין שכל מה שמתרחש הוא נס."
זה לימוד חשוב ביותר; המקובלים מלמדים שאור הבורא מתגלה לאדם בהתאם לרמת ההבנה שלו את הבורא. במלים פשוטות, ככל שאדם מודע יותר לאור הבורא ובטוח יותר בנוכחות הבורא, הוא מושך יותר את אור הבורא אליו – זה הכלי שמושך את האור. ולהפך, הרמה שבה חסר האדם את מודעות הבורא היא הרמה שבה הוא חסר את החיבור והקשר שלו לאור.
”אור הבורא מתגלה לאדם בהתאם לרמת ההבנה שלו את הבורא“.
אחת הסיבות החשובות ביותר לכך שלפעמים אנו שוכחים את קיום הבורא היא שאנחנו לוקחים דברים כמובנים מאליהם, רואים אותם כ"טבע", בעוד שלמען האמת, הם נסים. אנו רואים את השמש עולה בבוקר ושוקעת בערב, אנו רואים שיטה שנראה שהיא פשוט עובדת באופן מכני מעצמה. אבל אנו חייבים להזכיר לעצמנו שהשמש זורחת ושוקעת בזכות הבורא, ושלמעשה, אין שום הבדל בין נס וטבע, מכיוון שהטבע הוא פשוט נס אחד גדול מתמשך וקבוע.
אבל מהי מטרת הנסים הללו? הם אינם קיימים, כפי שמסביר הרמב"ן, רק לצורך הנס עצמו. אלא, הם קיימים כדי להזכיר לנו את קיום הבורא, את קיום האור, את קיום הברכות. הסיבה לכך שאנו מתעוררים בבוקר, למשל, היא מכיוון שהבורא אומר לנשמה שלנו להיכנס מחדש לגוף שלנו; וזה נס. הרמב"ן מלמד, לכן, שכאשר אנו קוראים בתורה פרשות שעוסקות בנסים, או כאשר אנו עושים מעשים שאמורים להזכיר לנו את הנסים השונים של הבורא, המטרה כאן היא לא סתם לזכור. אלא חשוב מזה, אנו קוראים או מדברים על הפרשות הללו ועושים את המעשים הללו שוב ושוב כדי להחדיר למוחנו ולחזק בתוכו את ההבנה וההכרה שכל דבר הוא נס.
ולכן, אנו לומדים בפרשת "בֹּא" שכאשר אנו קוראים בתורה את הקטעים שעוסקים בנסים של הבורא, או כאשר אנו עושים את הפעולות הרוחניות שמזכירות לנו את הנסים האלה, אנו חייבים לעשות כך עם המודעות והרצון שהם יחזקו בנו את מודעות הבורא. מכיוון שכאשר נעשה כך, נוכל לבנות ולשמֵר יותר ויותר קשר וחיבור אמתיים עם האור.
