מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2017.
בפרשת חֻקַּת מכנס משה את בני ישראל, המתלוננים שאין להם מה לשתות, מסביב לסלע. הבורא אומר למשה לדבר אל הסלע, כדי שייתן להם מים, אבל במקום, משה מכה בסלע פעמיים. אז אומר הבורא למשה ולאהרן, "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם."
כל שנה, כאשר אנו מגיעים אל הפרשה הזו, אני מנסה למצוא דרך עמוקה יותר, חדשה יותר, לראות את הסיפור הזה, ואני נרגש לחלוק עמכם דרך שאינה רק לימוד יפה וחזק, אלא גם מעשי מאוד.
במדרש יש סיפור המספר על אברהם המשלח את בנו ישמעאל עם אמו. היא נמצאת במדבר, אינה רואה מים, וחושבת שהיא הולכת למות בצמא. אבל אז נאמר שהבורא פוקח את עיניה, והיא רואה באר מים. המדרש אומר לנו לזכור את המשפט הזה: " כל אדם חייב לדעת שהוא עיוור עד שהבורא פוקח את עיניו."
ההבנה כאן היא שאנו כל הזמן עיוורים, וזה אומר שאנו באמת לא מבינים או לא רואים שום דבר. למרות שהמודעות שלנו, השכל ההגיוני שלנו מנסים לומר לנו שאנו רואים, מבינים ויודעים, כל אלה הם שקרים. אין לנו שום מושג מה קורה עד שהבורא פוקח את עינינו. אנו חייבים לחיות את חיינו בידיעה ש- 99.9% מהזמן אנו רואים שקרים ואשליות; אבל מפעם לפעם הבורא פוקח את עינינו.
כל מה שכל אדם יצטרך אי פעם נמצא כבר ממש מול עינינו, בשבילנו. בכל פעם בה אדם דואג כיצד הוא ירוויח כסף, יאכיל את ילדיו וכדומה, הפיתרון, העזרה, נמצאים שם. לא משנה איזו בעיה יש לנו, הפיתרון מצוי ממש לפנינו. אם יש לנו איזה חוסר בחיינו, המילוי של החוסר הזה קיים בו זמנית, והוא נמצא ממש מולנו. אבל מכיוון שאנו חיים באשליה של העולם הזה, אין אנו יכולים לראות אותו.
אבל אם אנו מתחילים לדעת שהמילוי נמצא שם, בדיוק כפי שהבאר הייתה שם, אבל אמו של ישמעאל לא ראתה אותה עד שהבורא פקח את עיניה, כך גם אנו חייבים להבין שכל חוסר שיש לנו, כל בעיה שיש לנו, כל מצב שיש לנו, המילוי של הצורך הזה נמצא בדיוק כאן, בדיוק עכשיו, אבל אין אנו רואים אותו. אנחנו עיוורים אליו. אבל אז, כאשר אנו זוכים שאור הבורא יפקח את עינינו, אנו פתאום רואים שזה קל כל כך; חשבנו שנצטרך לעשות את כל הדברים הקשים האלה כדי למצוא את הפיתרון, אבל הוא נמצא ממש כאן.
אם כן, מה מתרחש כאן, בפרשת "חֻקַּת"? הבורא רצה שבני ישראל יעמדו מול הסלע באמצע המדבר ויאמרו, "יש לנו ודאות שיש כאן מים", למרות שהם היו במדבר, עומדים מול סלע צחיח. למרות שלא היו שם מים, והמוחות ההגיוניים שלהם אמרו להם שכולם הולכים למות, הבורא רצה שיהיו במקום של מודעות נעלה, של הידיעה שאם הם צמאים וזקוקים למים, המים נמצאים ממש שם.
אם בני ישראל היו מגיעים אל המודעות הזו, אז משה לא היה חייב להכות בסלע, משה אפילו לא היה חייב לדבר אליו. המים פשוט היו מתחילים לזרום. אבל מפני שבני ישראל חשבו, "אנו במדבר, יושבים לפני סלע צחיח, וכולנו הולכים למות", המים לא פרצו. משה לא היה אמור באמת להביא להם מים; הבעיה לא הייתה שלבני ישראל לא היו מים, הבעיה הייתה שהמודעות שלהם הייתה נמוכה. הם לא ידעו שהפיתרון לכל חוסר שיש להם היה ממש לפניהם. לכן, הבעיה הייתה שמשה לא יכול היה להעלות את בני ישראל לרמה זו של מודעות.
מדוע מצאו את עצמם בני ישראל במדבר בלי מים? באופן טכני, אנו יכולים לומר שזה היה מכיוון שמרים נפטרה ובאר מרים נעלמה. אבל הנקודה העמוקה יותר היא שהם היו מוכנים להתעלות. הם היו מוכנים לרמה גבוהה יותר של מודעות. והבורא נתן להם את ההזדמנות; שאותה הם לא לקחו, בדיוק כפי שאנו לא לוקחים פעמים רבות.
מזה אנו לומדים שני לימודים חזקים באופן מדהים. ראשית, אנו חייבים לדעת שאנו עיוורים. כמעט כל מה שאנו רואים ממש עכשיו אינו אמיתי, ואם נזכה בכך, מפעם לפעם, הבורא יפקח את עינינו. אנו רואים קצת אמת פה, קצת אמת שם, אבל רוב הזמן, אנו חייבים לקבל שהרבה ממה שאנחנו רואים אינו אמיתי. ההבנה השנייה היא שהתשובה שאנו זקוקים לה לכל בעיה בכל זמן נתון נמצאת תמיד ממש כאן. הפיתרון, העזרה, נמצאים שם. ואם תהיה לנו המודעות הזו, נראה זאת, וזה יתגלה לנו.
אבל אם אין לנו המודעות הזו, כל זה אינו מתגלה לנו. משה היה אמור לקחת את בני ישראל ולומר להם, "בואו נעלה את המודעות שלנו עכשיו. אתם נמצאים במדבר, אתם רואים סלע צחיח, זה מה שהמוח ההגיוני שלכם אומר לכם. אבל עכשיו התעלו מעבר לזה ודעו שיש מים בסלע הזה ממש כאן ועכשיו. מדוע? מכיוון שאתם זקוקים להם, ולכן הם חייבים להיות כאן."
אם בני ישראל היו מתעלים אל מצב המודעות הזה, המים היו זורמים ופורצים החוצה; לא היה כל צורך בכך שמשה ידבר אל הסלע, או יכה בו. הפיתרון - המים שהיו זקוקים להם - היה שם, ואז הם היו נכנסים אל ארץ ישראל, משה היה נכנס אל ארץ ישראל, וגמר התיקון היה מתרחש. לכן יש בשבת "חֻקַּת" התעלות חשובה מאוד של מודעות שאנו רוצים להבין אותה. כל מה שאנו זקוקים לו נמצא ממש כאן, וכוח המודעות הזו הוא מה שמגלה אותו.
