"כאשר אין אנו יכולים יותר לשנות את המצב, אנו מאותגרים לשנות את עצמנו", אמר ויקטור פרנקל... וכמה שזה נכון. ועם זאת, הכוח לשנות את עצמנו אינו קיים רק בזמנים הלחוצים בהם אנו נדחפים אל הקיר בנסיבות בלתי אפשריות ממש על הקצה. כשאנו מגדילים את המודעות שלנו לחוות את המציאות מנקודת מבט רוחנית יותר, אנו מבינים שהכל - הטוב, הרע, העליות, המורדות, וכל אתגר שאנו ניצבים בפניו - כולם נמצאים כאן כדי שנוכל להתקדם ולהיות יותר ממי שאנו היום. אנו נבחנים בחיינו, כי באמצעות המבחנים האלה אנו מגלים מי אנחנו - "כדי להראות להם ממה אנחנו עשויים", כמו שאומרים.
את הרעיון הזה הכיר אברהם אבינו היטב. אברהם עבר עשרה מבחנים שונים, סבל מה שנראה לנו כמצבים הכואבים ביותר, ועם זאת, בשום מצב לא נפל למודעות "קרבן". הוא יכול היה לומר בקלות, "הי, הבורא, למה זה קורה לי? ברצינות, אני צדיק; זה לא מגיע לי... הרי אני אברהם אבינו, למען השם!" אבל במקום זאת, כתוב בפרשת "חיי שרה" שאברהם היה "בא בימים", כלומר שכל בוקר הוא פקח את עיניו וברך את היום הבא. הוא עשה זאת מתוך כוונה להתמודד עם האתגרים שלו, כדי שיוכל לשנות אותם, באמצעות כוח האהבה והודאות שלו בכוח האור של הבורא, למציאות חיובית יותר למען עצמו ולמען העולם כולו. מעולם לא היה תקוע במחשבה ש"חבילת" הנסיבות החיצוניות הייתה כל מה שיש: הוא תמיד עורר את כוחו הפנימי כדי לשנות את עצמו ולהרחיב ולהגדיל את נוכחות נשמתו בעולם. הוא חי כדי למצוא את האור בתוך החושך.
”הפרשה הזו מזכירה לנו ומעצימה אותנו למצוא את החלון שנפתח כאשר כל הדלתות סגורות“.
לעתים קרובות כל כך, תוך התמודדות עם המכשולים שלנו, אנו חושבים: "איך אוכל לברוח מהמצב הזה? איך אוכל להימנע מהאדם הזה? איך אוכל למצוא דרך לא להתמודד עם זה?" או שאנו נכנסים לסמטת הספקות האפלה המטילה ספק בקיום האור בחיינו בכלל, או בתוקפה של הדרך הרוחנית בה אנו הולכים, שוכחים את כל הנסים שראינו. ועם זאת, מזכיר לנו אברהם בפרשה הזו ומעצים ומסמיך אותנו למצוא את החלון שפתוח כאשר כל הדלתות סגורות; למצוא בתוכנו את המקום שבו יש לנו האומץ, הכוח והודאות לקבל את האתגרים שלנו, מתוך ידיעה שתמיד יש דרך להתגבר, אפילו אם היא לא נראית לנו כפיתרון המושלם.
לפעמים הצעד הראשון הוא פשוט להתייצב בעמדה רוחנית מועצמת של, "ובכן, הנה כאן האתגר לפני. אני יודע\ת שהאור נמצא כאן, למרות החושך שאני חווה. איך אוכל להתמודד עם המצב הזה בצורה חיובית?"
רוחניות אינה משהו שפשוט קורה. בדיוק כפי שיש תמיד נשימה באפנו, יש תמיד איזה שהוא מבחן. באמצעות הקבלה, המאבק, הודאות וההתגברות אנו מגלים ומגדילים את כוחנו הפנימי.
”תמיד יש אתגר להתגבר עליו...“
לא משנה עם איזה מכשול נתמודד, האתגר הרוחני נשאר בעינו - אנו "באים בימים" – עלינו לחיות כל רגע כדי למצוא את האור שקיים בתוך החושך. הצעד הראשון, כמובן, הוא הידע הפשוט שהאור נמצא שם.
