אנחנו עומדים להיכנס לחודש חשוב מאוד, חודש אב, או אריה. המיוחד בחודש זה, בניגוד לרבים מהחודשים האחרים, הוא שהחצי הראשון שלו נחשב לכבד יותר, כהה יותר ושלילי, בעוד החצי השני נחשב לחיובי ביותר מכל החודשים. למעשה, כידוע, היום ה-15 לחודש זה, המכונה ט"ו באב, מעניק לנו את אחת מהרמות הגבוהות ביותר של השנה. ולהפך, היום השלילי ביותר בשנה, ט' באב, חל גם הוא בחודש הזה. לכן, זוהי דיכוטומיה ייחודית מאוד האופיינית לחודש אריה, כאשר המחצית הראשונה שלו היא שלילית והמחצית השנייה חיובית. אלה הם מושג והבנה שבאמת מחלחלים לכל חיינו, ואנרגיה חשובה שאנו יכולים להשתמש בה כדי למצוא את זרע החיוביות ולגלות אור בתוך מצבים שליליים לא רק במהלך החודש הזה, אלא תמיד.
המקובלים מלמדים שכדי להגיע אל האור והמילוי שאנו מחפשים, כדי להגיע לברכות שאנו רוצים, עלינו לעבור תהליך קשה. עלינו להפוך אתהרצון שלנו לקבל לעצמנו בלבד לרצון לתתכדי לקבל. התהליך והשינוי הזה אינם תמיד קלים. אבל בדיוק כשם שתחילת החודש כוללת בתוכו את היום השלילי ביותר, חלקו השני מעלה אותנו ליום של חיבור גבוה וחיובי. סביב לכל ברכה והתגלות גדולה שמגיעה אלינו יש קליפה שלילית שצריך להסיר כדי לקבל את האור שבתוכה. זה כמו חודש אריה עצמו – בתחילה שלילי, ואחר כך, באמצעות השתנות והסרה של הקליפה, הופך להיות חיובי.
לפני כל גילוי של אור, קיימת הקליפה. ואז הקליפה יורדת ואור גדול מתגלה. מכאן אנו למדים שהעליות והמורדות בחיים אינם שני מצבים נפרדים; הם זהים. והמודעות שלנו, ההערכה שלנו למצבים האלה, לעליות ולמורדות, היא מה שיכול לשנות מצב שלילי לחיובי.
לכן, אחד הלימודים החשובים של החודש הזה הוא לא להדוף את המצבים השליליים האלה, לא לברוח מהם, אלא להבין שבתוכם, בתוך החושך, בתוך הקליפה, יש אור גדול, ולמצוא אותו, בכל מצב קשה שבו אתה נמצאים, בין אם זה בחודש הזה, או בכל חודש אחר. שאלו את עצמכם - איפה הזרע במצב השלילי לכאורה הזה שבו אני יכול/ה לגלות אור גדול? כי המציאות היא שאין שום מצב שלילי. לכל קושי יש סיבה, לכל חושך יש סיבה. והחושך נמצא שם בשבילנו כדי שנוכל למצוא את זרע האור שבתוכו.
