פרשת השבוע הזה היא שפירושו "לצאת", ואלה הן בדיוק המלים בהן מדבר הבורא אל אברהם בפרשה הזו. כאן ממנה הבורא את אברהם להיות לשליחו, לעזוב את המקום שבו הוא חי, ו"לצאת", ולהפיץ את הרוחניות ברחבי העולם.
"דרכו של כל אדם שונה."
הפרשה הזו תמיד מזכירה לי את הימים הראשונים עם הרב ברג בישראל. המרכז לקבלה של אז לא היה כמו המרכז לקבלה שאנו מכירים היום. לא היו קבוצות לימוד או תמיכה בתלמידים, לא היו מורים ברחבי העולם, לא היו מרכזים מקומיים שאליהם יכולים התלמידים ללכת בכל עת כדי להתחבר. היינו רק הרב, אני, וקומץ תלמידים שלמדו בישראל. יכולנו להישאר כך לנצח. זה היה אולי לפעמים נוח יותר ובוודאי הרבה פחות עבודה. עם זאת, הרגשנו את האור קורא לנו "לצאת", להרחיב את טווח ההגעה שלנו כדי שנוכל לחלוק עם יותר אנשים את החוכמה משנת החיים הזו. אז התחלנו לבלות יותר זמן בניו יורק, שבה החל הרב ללמד וללמוד עם תלמידים במרתף בקווינס. זו הייתה קפיצת אמונה, אבל אם לא היינו עושים את הקפיצה הזו, כל המרכזים שאתם רואים היום ברחבי העולם, אולי לא היו קיימים כלל.
אבל מה משמעות הדבר לכל אחת ואחד מאתנו באופן אישי? האם כולנו אמורים לעזוב את העיר בה אנו גרים, לצאת לעולם ולהפיץ רוחניות? איני חושבת שזו התשובה. מכיוון שאנו יודעים מפרשת השבוע שעבר, פרשת "נֹחַ", שדרכו של כל אדם היא שונה. עבורי, המלים "לֶךְ לְךָ" אינן מתייחסות בהכרח לשינוי מקום, אלא לשינוי התנהגות. השבוע אנו נקראים לצאת מחוץ לעצמנו.
"אנו נקראים לצאת מחוץ לעצמנו."
זו אינה משימה קלה, לצאת מחוץ לעצמנו. לכולנו יש מטרות בחיים, לכל אחת ואחד אתנו יש רשימת מטלות יומיומיות, סדר יום משלנו של דברים שחייבים להיעשות, ועם כל אלה יכולות לבוא לפעמים תחושות של לחץ, דאגה, מועקה או סכסוך. עבור חלק מאתנו, זה יכול להיות תשלום חשבונות; עבור אחרים, זה עלול להיות התמודדות עם סוג של התמכרות או מחלה, חלילה. אבל לא משנה מה הקורבן שאנו מקריבים, בסופו של דבר, כולנו מתמודדים עם אתגרים יומיומיים. יכול להיות קשה מאוד להרחיב את גבולותינו לאחרים כאשר אנו עסוקים כל כך במלחמות האישיות שלנו. עם זאת, אחת המתנות הגדולות ביותר של הרוחניות היא היכולת לעזור לאחרים עם הבעיות שלהם, אפילו כאשר אנו מתמודדים עם הבעיות האישיות שלנו.
זו הרמה הרוחנית שהגיע אליה אברהם, כפי שאנו קוראים השבוע בפרשת "לֶךְ לְךָ". אברהם התמודד עם הרבה מבחנים, הרבה אתגרים, אבל זה לא מנע ממנו לשתף את אהבת הבורא עם אחרים.
השבוע קיימת ביקום אנרגיה שיכולה לעזור לנו לצאת מחוץ לעצמנו. השבוע, הרחיבו את מעגל הדאגה שלכם בכך שתחלקו לא רק עם חברים ומשפחה ועם אנשים קרובים אליכם, אלא עם כל מי שהבורא רואה לנכון לגרום לו להיפגש עמכם בכל רגע נתון. פתחו בשיחה עם מישהו, הביטו בעיניו של אדם העומד לידכם, והקדישו רגע כדי לשאול אנשים מה שלומם, איך עובר עליהם היום שלהם, איך אתם יכולים לעזור. אפילו כאשר אנו לכודים בייסורי הבעיות שלנו, בחושך ובייאוש שלנו, התרגול הזה של לצאת מתוך עצמנו יכול להפעיל את האור ולהאיר את החושך שלנו. כפי שאני אומרת לעתים קרובות, ביקום יש תכנית שמהותה היא שכאשר אנו דואגים לאחרים, היקום דואג לנו.
