למרות שלפעמים אנו עלולים לחשוב שאנו לבד, זה לא נכון. אנו לעולם לא לבד בעולם הזה. אני זוכרת שלמדתי זאת כילדה כאשר הושלכתי לבור על ידי כמה ילדים. לא יכולתי לצאת משם ובאמת חשבתי שאמות שם. באותו רגע, שמעתי קול שאומר לי שאהיה בסדר ושהדברים שחוויתי ואחווה באים כולם כדי ללמד אותי כיצד להיות שם עבור אחרים. מאותו רגע ואילך, חיפשתי וניסיתי להבין ככל יכולתי את ההיבט המטפיזי של החיים. ידעתי שיש מלאכים סביבנו, ושיש כוח שתמיד צופה בנו. ברגעים החשוכים של החיים, קל לשכוח זאת. אני יודעת שהחיים יכולים להיות קשים, אבל אני מבטיחה לכם, שמאחורי העננים האפלים, השמש תמיד זורחת. זוהי ההבטחה שקיבלנו מהבורא. לא נשלחנו לעולם הזה בלי מטרה או בלי כלים שיעזרו לנו. השבוע, נשלח לנו הכלי הגדול מכולם, התורה. חג השבועות יתרחש במוצאי שבת. זה היום היחיד בשנה שיכול לקבל באופן רוחני את האור העצום של התורה. ביום הזה, על הר סיני, הוצגה התורה לאנשי העולם כדי להנחות אותנו, לעזור לנו, ולטהר אותנו. נשלחנו לעולם הזה עם אהבת הבורא. למרות שאנו אולי לא תמיד רואים את נוכחות האור בחיינו, היא קבועה ואיתנה והיא תמיד שם. השבוע, מזכירים לנו את האנרגיה העצומה הזו ואת הקול הפנימי שיכול להנחות אותנו בלילות החשוכים של חיינו.
”נשלחנו לעולם הזה עם אהבת הבורא.“
המנחה הרוחני שלנו השבוע הזה היא פרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ". בפרשת מתחילים בני ישראל את מסעם במדבר, לאחר שחנו בהר סיני. הגיע הזמן שבני ישראל ימשיכו במסעם. המשכן הושלם. כל אחת ואחד מבני ישראל, מאהרן הכהן, ועד לכהנים, ללויים ולבני השבטים, היו מודעים לחובתם ולתפקידם במסע הזה. הגיע זמנם לשים את פניהם אל הארץ המובטחת. פרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" אומרת לנו:
"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֶה אֵשׁ עַד בֹּקֶר. כֵּן יִהְיֶה תָּמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֶה אֵשׁ לָיְלָה. וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי-כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [במדבר, ט', טו'-יז'].
אנו לומדים כאן שמצפן רוחני ניתן לבני ישראל באמצעות הופעת הענן והאש. כיום, אנו אולי לא תמיד רואים סימנים פיזיים, למרות שלפעמים אנו כן רואים, הבורא מדבר אלינו מתוך האינטואיציה שלנו ומתוך הקול הפנימישלנו. בדיוק כפי שבני ישראל נסעו עם המשכן על פי מילתו וידו של הבורא, גם אנו חיים את חיינו בהדרכת האור והמלאכים שלנו. אנו אולי לא תמיד שומעים את המסרים שנשלחים אלינו, אבל הם תמיד נמצאים שם. אנו רק חייבים להיות שקטים מספיק כדי לשמוע אותם. "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצּוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ". הבורא אומר לנו שהוא יגן על בני ישראל במסעם וינחה אותם, בדיוק כפי שהוא מגן עלינו ומנחה אותנו במסענו. זה הדבר שנאמר לי כשהייתי ילדה קטנה באותו הבור. הבורא נמצא אתנו תמיד ולוחש לנו מה הצעד הבא שעלינו לעשות. פרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" באה אלינו בעיתוי קדוש, מכיוון שחג השבועות מתרחש בתחילת השבוע. היום שבו חל חג השבועות, ו' בסיון, מסוגל לאצור בחובו את האנרגיה העצומה של התורה, ובזכות ייחודיות היום הזה, אנו יכולים לקבל אותה. האנושות מקבלת את התורה השבוע הזה, את המנחה שלנו, את הצופן הרוחני שלנו, ופרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" באה כדי להזכיר לנו את המתנה הזו. המשכן הכיל את התורה והיא הייתה המנחה של בני ישראל במדבר, בדיוק כפי שהיא מנחה אותנו כיום, ב"מדבר" שלנו.
”האור הוא נצחי, ואנו לעולם לא לבד, אנו לעולם לא עזובים ונשכחים.“
הבורא אומר לנו שהוא יגן על בני ישראל במסעם וינחה אותם, בדיוק כפי שהוא מגן עלינו ומנחה אותנו במסענו. זה הדבר שנאמר לי כשהייתי ילדה קטנה באותו הבור. הבורא נמצא אתנו תמיד ולוחש לנו מה הצעד הבא שעלינו לעשות. פרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" באה אלינו בעיתוי קדוש, מכיוון שחג השבועות מתרחש בתחילת השבוע. היום שבו חל חג השבועות, ו' בסיון, מסוגל לאצור בחובו את האנרגיה המסיבית של התורה, ובזכות ייחודיות היום הזה, אנו יכולים לקבל אותה. האנושות מקבלת את התורה השבוע הזה, את המנחה שלנו, את הצופן הרוחני שלנו, ופרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" באה כדי להזכיר לנו את המתנה הזו. המשכן הכיל את התורה והיא הייתה המנחה של בני ישראל במדבר, בדיוק כפי שהיא מנחה אותנו כיום, ב"מדבר" שלנו.
החיים יכולים להיראות מפחידים וחשוכים. אתם יכולים להרגיש כאילו כל הקירות סוגרים עליכם. אבל ברגעים האלה, אני ממליצה לכם לפנות אל הרוחניות ואל חיבור לבורא. דברו אל הבורא, או אל הכוח העליון שלכם. הושיטו יד לעזרה. האור נצחי ואנו לעולם לא לבד ולא נעזבים. ההנחיה שקיבלו בני ישראל במדבר אולי לא קיימת היום באותו אופן, אבל היא עדיין קיימת בתוך כל אחת ואחד מאתנו. ההנחיה שלנו באה היום מתוך המצפון, המודעות והאינטואיציה שלנו. הקול הקטן הזה בתוכנו שגורם לנו להרגיש אם משהו צודק ונכון או לא. את הקול ששמעתי כאשר הייתי לבד בתוך הבור, ייתכן ואף אחד אחר לא שמע אותו חוץ ממני. הוא הגיע, אולי, מתוכי ולא מבחוץ. הבורא לא עזב אותנו אז, הוא לא עוזב אותנו כיום, ולא יעזוב אותנו מחר. השבוע, מגיעים אלינו חג השבועות ופרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" כדי להזכיר לנו את הכלי הגדול של התורה, המנחה והמצפן הפנימי שלנו, וחשוב מזה, להזכיר לנו את האהבה האינסופית של הבורא. אור הבורא מדבר אלינו ומנחה אותנו, תמיד.
השבוע, במדיטציות שלכם, קחו את עצמכם אל ערב חשוך. צאו החוצה, לאחר שהשמש שקעה והירח והכוכבים עולים בשמים. קחו רגע והיו נוכחים שם, בדממת הליל. רק כאשר אנו שקטים אנו יכולים לשמוע את המסרים שלנו. רק כאשר אנו מוכנים להקשיב אנו יכולים באמת לשמוע אותם. מה אתם שומעים? עצמו את עיניכם ועמדו בחשכת הלילה. הזכירו לעצמכם שאינכם לבד. הזכירו לעצמכם שהבורא רואה אתכם, מנחה אתכם, ולוחש לכם מה הצעד הבא שלכם. עכשיו קחו נשימה עמוקה. אפשרו למסרים להגיע וכבדו את הקול שבפנים. ככל שתכבדו אותו יותר, הוא ידבר אליכם בקול רם יותר. החיים יכולים להיות דומים ללילה ארוך ואפל, אבל האור זורח תמיד. מאחורי העננים או אפילו בצד השני של העולם, השמש מאירה וזורחת ויש אור יום. קחו את האור הפנימי הזה ואפשרו לו לראות אתכם בחושך. האור המנחה הזה של הבורא יוביל אתכם, יגן עליכם, יראה ללבכם ויעזור לכם עד שהבוקר יגיע, שוב.
