הסיפור שבפרשת "תּוֹלְדֹת" ידוע ביותר: יצחק רוצה לברך את בנו בכורו עשו, הבן האנוכי, אבל רבקה אומרת ליעקב שהם חייבים להערים על יצחק כדי שייתן ליעקב את הברכה במקום לעשו, וזאת באמצעות הכנת אוכל ולבישת הבגדים של עשו. המדרש מעניק לנו תובנה מעניינת על נשמתו ורגשותיו של יעקב ברגעים האלה וחשוב לנו להבין זאת.
”יעקב מתכונן לקבל… את האור הגדול ביותר המתגלה בעולם הזה.“
המדרש מספר לנו שיעקב אינו רוצה לעשות זאת, אבל נאלץ לעשות כך. נאמר שכאשר הוא מתכונן להיכנס לחדרו של אביו, הוא כפוף, שבור לחלוטין, ובוכה. אם כן, כאשר יעקב מתכונן לקבל את מה שהוא כנראה האור הגדול ביותר שהתגלה בעולם הזה, כיצד הוא עושה זאת? הוא מאולץ, כפוף, שבור לחלוטין ובוכה. כאשר הוא נכנס לחדר, אביו מרגיש שמשהו אינו כשורה מסיבות רבות. יצחק מריח ריח גן עדן, ועם זאת יודע שעשו אינו קשור לגן העדן, והוא שומע את יעקב משתמש בשמות שמתייחסים לבורא, אבל יודע שעשו אינו מחובר אל אור הבורא. לכן, הוא אומר ליעקב: "גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי, הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא?" [בראשית כז' כא'].
יעקב בוכה בכי רב עד כדי כך שהדמעות נופלות על מותניו וירכיו, ונאמר שלבו חלש כדונג. הוא נסער ושבור עד כדי כך שאינו יכול אפילו לזוז, ולכן שולח אליו הבורא שני מלאכים שיתמכו בו ויביאו אותו קרוב יותר אל יצחק, מכיוון שאינו יכול ללכת בכוחות עצמו. יעקב איבד את כוח השליטה בגופו, ושני המלאכים האלה תומכים בו ומחזיקים אותו; זה סוד הפסוק בישעיהו - " הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלא אֶפְחָד; כִּי־עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יהוה, וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה." [ישעיהו יב’ ב’].
”אך ורק מכיוון שיעקב היה חסר וריק כל כך יכול היה למשוך את האור אליו למטה…“
אבל מדוע הבורא עושה כל זאת? יעקב האומלל – האם אין דרכים קלות יותר שבעזרתן יוכל למשוך את האור? התשובה, וזה דבר שחשוב להבין, היא שהדרך היחידה שבה יכול היה יעקב לזכות במתנות הגדולות מאביו יצחק היא שיהיה שבור לחלוטין. רק כאשר לא הרגיש יעקב שום דבר משל עצמו, לא היו לו שום מחשבות משל עצמו, שום זכות או יכולת משל עצמו, רק אז יכולות היו הברכות להגיע. הדרך היחידה שבה יכול היה יעקב, ובה יכול כל אחד אחר, לעורר את האור הגדול ולמשוך למטה את הברכות היא להיות ריק כפי שהיה יעקב באותו רגע.
עד גמר התיקון, סוף כל הכאב, הסבל והמוות בעולם הזה, כל אור ההתעלות וההתגלות מגיע מהרגע הזה בחייו של יעקב. ורק מכיוון שיעקב היה חסר כל כך וריק כל כך הוא יכול היה למשוך את האור למטה עבור עצמו ועבור העולם. אנו לומדים כאן, לכן, משהו חשוב ביותר: אם אנו רוצים שיהיה לנו אור גדול ואם אנו רוצים למשוך למטה אלינו את הברכות הנעלות ביותר, אנו חייבים להרגיש משוללי כל זכות, כמו יעקב. אנו חייבים שיהיה לנו, כפי שהמדרש אומר לנו, לב חלש כדונג, להיות ריקים עד כדי כך שלא נוכל אפילו לזוז ונהיה חייבים להזדקק לעזרת המלאכים כדי שיתמכו בנו.
