הסיפור של פרשת הוא סיפור מוכר לרבים; זה סיפור המרגלים. הבורא אומר למשה לשלוח את שנים עשר המרגלים לארץ ישראל, ורובם חזרו עם דו"ח שלילי. כתוצאה מכך נעשו בני ישראל מאוד מפוחדים ומדוכאים, והדבר גרם להשלכות שליליות. בנקודה מסוימת, כשמשה מבקש מן הבורא לא לאפשר לחושך שעוררו בני ישראל להתגלות, הוא אומר משהו מעניין מאוד, אבל גם בסיסי מאוד, לעבודה הרוחנית שלנו. הוא אומר לבורא: "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ יהוה" [במדבר יד' יז']. זה מוזר מאוד; הוא מדבר אל ה', בורא כל הדברים, ואומר, בעיקרון: "בוא נתחזק יחד, אני ואתה, נעשה אותך גדול!" ואם אין אנו מבינים את פירוש הדבר, זה יכול להיראות קצת מגוחך.
"יש סוד מאחרי זה, כמובן."
כדי להבין את סוד הפסוק הזה, יש סיפור יפה בתלמוד, שבו רבי יהושע בן לוי אומר שכאשר עלה משה אל העולמות העליונים, הוא ראה שהבורא קושר כתרים לאותיות. המקובלים מסבירים שהכתר מייצג את הרמה המוחלטת של גילוי אור הרחמים הנקרא"ארך אפים".אם כן, משה רואה את הבורא קושר כתרים לאותיות, וזה מסמל את עבודת הבורא להביא את אור הרחמים אל העולם הזה. הוא מתבונן בכך וחווה זאת, מתוך ידיעה שזה לא שהבורא עושה את העבודה הפיזית, אלא שהוא עצמו חווה את רצון הבורא לשלוח למטה את אור הרחמים. ואז, לפתע, הבורא אומר למשה: "האין שלום בעירך?" ומבחינה מילולית אפשר לפרש כאן שהבורא כועס על משה, כאילו הוא שואל: "מדוע אינך אומר שלום?" ובעוד נראה כאילו זה מה שאומר הבורא למשה, הרי שיש כמובן סוד גדול מאחורי הדברים הללו.
"זה מתחיל עם מודעות של אחריות."
מהו הסוד? הסוד הוא שהבורא בעצם שואל את משה, "מדוע אינך עוזר לי לגלות את אור הרחמים בעולם הזה?" משה נרתע, ועונה: "אבל הבורא, לך יש כל האור, כל הברכות, מה אני יכול לעשות? באיזה אופן אני יכול לעזור לך?" והבורא אומר למשה: "אינך מבין. אני זקוק לעזרתך. היית צריך לעזור לי." ומיד, משה מבין את האחריות שלו, ואומר לבורא: "בסדר, אתן לך את הכוח לגלות את אור הרחמים הגדול בעולם." ומשה, בפסוק הזה, מגלה ומבטא את ההבנה המוחלטת של האחריות של כולנו; פעולת הגומלין הזו, בין אור הבורא ומשה, אומר לנו התלמוד, היא למעשה פעולת הגומלין, פעולת ההלוך ושוב בין הבורא ובין כל אחת ואחד מאתנו, כל הזמן, ביחס לאחריות האישית שלנו לעזור להביא למטה את האור אל תוך העולם הזה.
אחד מסודות שבת "שְׁלַח לְךָ" הוא שהבורא אומר לנו, כל יום: "אתם חייבים לעזור לי." אנו חייבים לעבוד, לכן, כדי להגיע למצב שבו היה משה, כשהבין: "אעשה כל מה שאני יכול כדי לאפשר, לעזור ולתמוך בכך שגדולת אור הבורא תתגלה בעולם הזה." ואז לנקוט בצעדים הדרושים כדי למשוך למטה את אור החסדים אל העולם הזה. וזה מתחיל במודעות של אחריות; מודעות שאנו יכולים להתחבר אליה באמצעות פרשת "שְׁלַח לְךָ".
