מהרגע בו אנו מתחילים לדבר, אנו מחפשים משוב מהסביבה שלנו. אנו פונים אל הקרובים אלינו ביותר לצורך הכרה, הסכמה ואישור לכל מה שאנו עושים. זה חיוני לתהליך הלמידה והצמיחה שלנו, אבל בשלב מסוים, הרצון שלנו למשוב חופף לרצון שלנו להרגיש משמעותיים. כבר לא מספיק לנו רק ללמוד, אנחנו רוצים להיראות בצורה מסוימת, וכשזה לא מתרחש, אנו סובלים. אנשים רבים משקיעים את רוב חייהם בחיפוש נואש אחר האישור החיצוני הזה, לפעמים במחיר האותנטיות והאושר שלהם.
לכולנו יש רצון לדעת שאנחנו חשובים. כשאיננו מרגישים משמעותיים, המוטיבציה שלנו דועכת. חלקנו עלולים לשקוע בדיכאון, בעוד אחרים נכנסים להילוך יתר מתוך ניסיון להוכיח שהם משמעותיים. מצד אחד, הרצון למשמעות הוא צורך אנושי בסיסי. מצד שני, החלקים הלא נכונים שבנו יכולים להיות מושקעים מדי בצורך הזה. כיצד נמלא את הצורך שלנו בהישגים ונגיע לרמה הגבוהה ביותר של מימוש עצמי מבלי להסתמך על אישור חיצוני שיגרום לנו להרגיש בעלי ערך?
הנה לפניכם 5 טיפים שיעזרו לכם להפסיק לחפש אישור חיצוני:
1. דעו שאתם משמעותיים רק מעצם קיומכם.
חכמת הקבלה מלמדת שמהות כל אחת ואחד מאיתנו הוא ניצוץ הבורא. להיות משמעותיים זה לא רק חלק מאיתנו, זוהי בעצם המהות שלנו. לעתים קרובות אנו פונים אל אנשים אחרים כדי שיגרמו לנו להרגיש משמעותיים ומיוחדים, בעוד שאנו כבר כאלה, רק בעצם קיומנו, בין אם אנשים אחרים רואים זאת ובין אם לאו.
הבינו וקבלו שאתם בעלי עוצמה וייחוד בלי שום קשר למה שאחרים אומרים או חושבים עליכם. אתה משמעותיים מכיוון שאתם חלק מהכוח היצירתי של העולם. זו אמת שלא תשתנה, ללא שום קשר למה שמישהו חושב עליכם, בין אם טובות או רעות. דעו שאתם פשוט מספיקים בעצם קיומכם. אתם בעלי משמעות, והאחריות שלכם היא לצאת ולחלוק את האור הייחודי שלכם עם העולם.
2. התמקדו בהתקדמות במקום בשלמות ובמאמץ במקום בתוצאות.
כאשר מישהו משיג הישג גדול, אנו נוטים לשבח את ההישג במקום את העבודה הקשה שהושקעה בו. זה נכון גם לגבי האופן שבו אנו מתייחסים לעצמנו. כשאנו לא משיגים את המטרה או לא משלימים פרויקט, אנחנו לרוב מתייחסים אל עצמנו כאל כישלון. מהות עבודת חיינו אינה להגיע ליעד אלא המאמץ המתמשך שאנו משקיעים.
מה אתם משבחים באחרים ובעצמכם? האם את ההישגים החיצוניים או הפנימיים? את התוצאה או המאמץ? שום מאמץ אינו בזבוז זמן, וכישלון אינו הופך אתכם לפחות משמעותיים.
3. בנו מערכות יחסים המושתתות על הערכה הדדית, לא על אישור והסכמה.
במערכת יחסים בריאה, חשוב שתהיו מוערכים על מי שאתם. זה אינו דומה כלל וכלל לאישור והסכמה. כאשר מישהו מעריך אתכם, הוא מזהה את הנשמה היפה והייחודית שבתוככם. הערכה היא האופן שבו אנו מבטאים את הדרך בה אנו רואים אחד את השני. אישור או הסכמה, לעומת זאת, מהותו לצפות מאדם אדם אחר שיגרום לך להרגיש ראוי או טוב יותר עם עצמך.
מערכת יחסים המבוססת על צורך באישור או הסכמה או שחסרה בה הערכה הדדית אינה יכולה לשגשג מכיוון שהיא חד צדדית מטבעה. במקום לחפש מישהו שיעניק לכם אישור והסכמה ויגרום לכם להרגיש בעלי משמעות, חפשו מישהו שמזהה את הגדולה שכבר יש לכם בתוככם.
4. עשו את הדבר הנכון, ואל תתחשבו במה אחרים חושבים עליכם.
עשיית הדבר הנכון לא תמיד מקבלת תמיכה גדולה מאחרים. אנשים רבים בעלי משמעות היסטורית לא נתפסו כבעלי משמעות רבה בזמנם. אבל כשאתם עושים את הדבר הנכון, האנרגיה שאתם יוצרים לעולם לא נעלמת. היא ממשיכה להאיר בעולם הרבה אחרי שאתם אינכם.
אם אתם מעסיקים את עצמכם באופן שבו אנשים חושבים עליכם, זו ערובה לכך שלא תעשו את הדבר הנכון. כשאתם מתחשבים במה שאנשים אחרים אומרים, אתה מתעלמים מן המטרה שלכם. אל תנסו לשמח אחרים. לעולם לא תוכלו לשמח את כולם או להיות בעלי משמעות בעיני כולם. הדבר החשוב הוא להתמקד בנתינה, בטוב לב ובגילוי האור שלכם בעולם. שאלו את עצמכם: האם חיי הם בעלי משמעות? האם אני משקיע/ה בדברים אמיתיים ונצחיים, דברים שהם לתועלתם של אחרים?
עשו את הדבר הנכון. כל עוד אתם עושים זאת, זה, לא משנה מה אחרים חושבים עליכם. דעו שהאנרגיה שאתם יוצרים היא נצחית.
5. תנו מבלי לצפות לשבחים.
כמה פעמים הסתכלתם סביב לאחר שעשיתם מעשה טוב כדי לראות אם מישהו שם לב? או כשמשהו מתנהל כשורה, באיזו תדירות אתם ממהרים לקחת עליו קרדיט? אפילו כשאנו עושים את הדבר הנכון, אפילו כשאנן עושים מעשים אדירים של נתינה, האגו שלנו מתערב בתהליך לעתים קרובות. אנו מצפים לשבחים או להכרה על מעשינו הטובים. אבל להיות אדם רוחני פירושו לתת למען הנתינה, ללא שום קשר לאופן שבו זה נראה על ידי אחרים.
זכרו, הסיבה לכך שעזרתם למישהו לא הייתה כדי לקבל שבחים, אלא מכיוון שאתם בעלי משמעות, והנשמה שלכם חייבת לעשות את העבודה הזו בעולם הזה. לתת ולקבל שבחים זה לא דבר רע, אבל הסכנה היא להיות תלויים בזה. קבלו שבחים, אבל זכרו שלא זו היא הסיבה לכך שאנו חולקים את עצמנו עם אחרים בעולם.
אישור חיצוני מרגיש טוב באותו רגע, אבל אינו בר קיימא או אמיתי. האישור האמיתי היחיד שאנו זקוקים לו בא מתוך עצמנו, מתוך הידיעה שאנו ניצוץ של הבורא ושהעבודה שאנו עושים כדי לחלוק את האור שלנו עם העולם חשובה, בין אם אנשים אחרים יכירו בכך ובין אם לאו. ככל שתבינו יותר עד כמה הנשמה שלכם מיוחדת וחשובה, כך תזדקקו פחות לאישור של אחרים.
