הצתת ניצוץ הבורא בפנים

השבוע, מופעל כוחנו להיות בוראים בחיינו ולממש את חלומותינו, אולי יותר מאשר אי פעם.  

כאשר נולד ילד אל תוך העולם הזה, החלק הראשון שיוצא מהרחם הוא הראש. הראש הוא שרואה את האור ראשון. הראש מיצג את ה"אני" של הילד. האנרגיה הזו של ה"אני" נושמת את הנשימה הראשונה. נאמר שידי הילד קפוצות לאגרופים עם לידתו, וזה גם מציין את הרצון שלנו לקבל. מהרגע שאנו נולדים, רוב האנרגיה שלנו היא אנרגיה של קבלה. זו התוכנית היפה של הבורא. מכיוון שנבראנו כמקבלים, כדי לרכוש את כל האהבה והשפע שהבורא רוצה להעניק לנו.

”אנו מקבלים את  פניה של שנה חדשה לחלוטין.“ 

כשאנו גדלים, פיזית ורוחנית, אנו לומדים שהרצון לקבל אינו יכול להיות התכונה היחידה שנחזיק בה בחיינו. כשאנו מתבגרים, אנו לומדים שאין אנו יכולים להמשיך להתנהג כילדים לנצח. למרות שהבגרות דורשת מאתנו להשתנות, אנו נהנים מההזדמנות העמוקה הזו להתבגר. כאשר אנו סוף סוף מבוגרים, אנו יכולים ליצור לעצמנו חיים נפלאים ומלאים. אנו יכולים להיות ממציאים, אמנים, חוקרים, יזמים – אדונים לגורל שלנו. בסופו של דבר, רבים מאתנו נעשים אפילו הורים בעצמנו, יוצרים חיים חדשים שינשמו את נשימת החיים הראשונה בעולם הגדול והרחב. 

זה תהליך החיים. אנו מוצאים שהרצון לקבל יכול להביא אותנו רק עד נקודה מסוימת. הרצון לתת הוא שייתן לנו באורח פרדוכסלי את המילוי שאנו מחפשים באמת, ואת החיים שאנו רוצים לחיות. רק כאשר אנו חושבים על אחרים ורוצים לתת לעולם אנו יכולים להפוך למנהיגים, לאנשי העסקים ולהורים הטובים ביותר – הגרסה הטובה ביותר של עצמנו, זו שהלב שלנו חולם להיות. 

אין זה צירוף מקרים שפרשת השבוע הזה היא פרשת "וַיִּקְרָא". כאשר ילדים מתחילים ללמוד את התורה, "וַיִּקְרָא" היא הפרשה הראשונה שאנו מלמדים אותם. אנו מקווים שהלימודים הפשוטים ועם זאת עמוקים של הפרשה הזו יישארו עם הילדים לאורך כל חייהם. "וַיִּקְרָא" היא גם הפרשה הראשונה בספר התורה החדש שלנו, שנקרא גם הוא "וַיִּקְרָא".  כאן אנו לומדים על הקורבנות שהביאו בני ישראל אל המשכן כדי לטהר את עצמם. קורבנות שמסלקים אנוכיות ובסופו של דבר מאפשרים להם להתקרב יותר אל הבורא. כשהבורא שוכן בתוך לבם כשהם נמצאים עכשיו במשכן, יכולים עכשיו בני ישראל להתחיל את מסעם להצטרף אל הבורא. הקורבנות של בני ישראל המסירים את האגו ואת הרצון לקבל לעצמם בלבד, משנים את בני ישראל לישויות של נתינה. כאשר התפתחו בני ישראל והתבגרו בדרך זו, הם יכלו להתאחד יותר עם אנרגית הנתינה של הבורא. השבוע, גם לנו ניתנת העזרה הזו, להקריב את האגו ואת ההתנהגות האנוכית שלנו, כדי לפנות את הדרך לחיים שתמיד שאפנו לחיות.

”בקרו מחדש את הילד הפנימי שבכם“.

עם תחילתה של השנה החדשה השבוע הזה, אנו יכולים לנשום נשימה עמוקה ולהיטען באנרגית כל האפשרויות של השנה האסטרולוגית החדשה. כל החלומות והרצונות שלנו מתחילים ללבלב וחיינו מתחילים לפרוח. אנו רק חייבים להיפתח לידע שהחיים שאנו באמת רוצים לחיות אינם חיים שבהם אנו חיים כילדים, אלא כמבוגרים חזקים שתומכים באחרים. נגלה שנתינה, דאגה והענקה לאחרים הן שמספקות לנו את השמחה והמילוי הגדולים ביותר.  כל מה שאנו חייבים לעשות כדי להיכנס בפתחה של השנה החדשה הזו הוא להיות מוכנים לשחרר את ה"אני הקטן" שעוסק רק בצרכים שלנו. מכיוון שבתוכנו שוכן ענק רדום שהוא ניצוץ הבורא. ניצוץ זה של הבורא אוצר בחובו את שאיפתנו הכמוסה ביותר להיות ישויות שנותנות, מספקות, יוצרות וכובשות בעולם הזה; לא ישויות שלוקחות רק לעצמן וחושבות רק על טובתן. נועדנו לעשות את המסע הזה לבגרות. הוא מספק לנו את התשובות כיצד לממש את חלומותינו. 

השבוע, במדיטציות שלכם, חזרו אל זמן שבו הייתם ילדים. בקרו מחדש את הילד הפנימי שבתוככם. המסע לשם יכול להיות כואב, אבל היו פתוחים לגשת לשם בפעם האחרונה. הרגישו איך היה אז להיות אתם . זכרו את החלומות שהיו לכם פעם וכמה שברירי היה לבכם. ברכו את הילד הזה. אמרו לו או לה לא לדאוג. הבטיחו לו מחדש שהכל יהיה בסדר. דמיינו את האני הבוגר שלכם מחבק את הילד הזה ושולח לו או לה את אהבתכם. ועכשיו, אמרו שלום. לחשו באזנו או באזנה שמחכים להם חיים נפלאים. שהדרך הנפרשת בפניהם עלולה להיות מאתגרת לפעמים, אבל בסופה מצפים להם אושר ושמחה גדולים. נשמו עוד נשימה עמוקה. בקשו מהיקום השבוע לתמוך בכם לעשות את השינויים שאתם חייבים לעשות כדי לגדול ולהגיע אל השלב הבא שלכם. בקשו מהאור לפתוח את לבכם. בקשו מהאור לעזור לכם לתת יותר, לחלק יותר, לעשות את הצעדים הקטנים הנחוצים לכם כדי להפוך למנהיגים המממשים את חלומות נשמתכם.   

בקשו מהאור להדליק את אור הבורא שבתוככם. 

השבוע, אנו מדליקים את אור הבורא שבתוכנו כדי לממש את החיים שנועדנו לחיות. אנו נולדים מחדש. למרות שאנו כבר לא ילדים, אנו מקבלים כל שנה מחדש את הכוח העמוק ואת המתנה הנפלאה לחדש את חיינו. אם נרצה, נוכל להתחייב מחדש לדרך רוחנית ולעורר מחדש את ניצוץ הבורא שבלבנו. מכיוון שכאשר הניצוץ הקדוש הזה מאיר בכל עוזו אנו מתחילים לחיות באמת.