כל אדם חי חווה אותה, במידה מסוימת, לפחות פעם אחת בחייו. נלסון מנדלה דיבר על ההשפעה העמוקה שהייתה לה עליו במשך שנות המאסר שלו. הרופא המנתח הכללי לשעבר של ארצות הברית, ד"ר ויוק מורטי, פרסם מאמר ייעוץ המאיר את הסכנות שבחשיפה ממושכת אליה - ושיתף בו גם את חוויותיו שלו. טיילור סוויפט אפילו משבחת את התחושה הזו מכיוון שהיא דחפה אותה לכתוב שירים.
בְּדִידוּת.
בדידות היא חוויה מורכבת ורבת פנים, הנוגעת בליבם ובמוחם של אנשים מכל תחומי החיים. היא עלולה להתגנב אלינו בחדר עמוס באנשים, לשהות בתוכנו ברגעים השקטים בבית, ואפילו להתחבא מאחורי חיוך. אבל מהי בעצם בדידות, וכיצד נוכל לנווט במעמקיה כדי למצוא חיבור אמיתי?
אפילו ההגדרה של בדידות גם היא בודדה:
- חוסר חברות או ידידות אוהדת, חוסר תמיכה וכו'.
- עמידה מהצד, בנפרד, בידוד.
למרות שההגדרה הזו עשויה להיות מדויקת, היא אינה כוללת את מכלול התחושות אותן מרגישים אנשים בודדים. בדידות היא תחושה סובייקטיבית של עצב או מלנכוליה הנובעת מבידוד חברתי. היא יכולה לנבוע כתוצאה מהיעדר מערכות יחסים משמעותיות או מתחושה של ניתוק מאחרים, אבל היא הרבה יותר מתחושת החוויה הפיזית של להיות לבד. אפשר לחוש בדידות גם באופנים שונים, לעתים בלתי נראים: חוסר תמיכה, חוסר גירוי שכלי או רגשי, חוסר אינטימיות, חוסר חברות או חוסר קשר.
בתחושה הזו גם אין שום אפליה. היא משפיעה על אנשים מכל גיל, מין ורקע. ילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים – כולם עלולים לחוות בדידות. היא עשויה להיגרם על ידי שינויים בחיים כמו לידת תינוק, מעבר לעיר חדשה, תחילת עבודה חדשה, אובדן אדם אהוב, או אפילו עם חלוף הזמן.
אבל כל אלה אינם הגורם היחיד לבדידות. אפילו אלה הנראים כחווים חיי חברה פעילים עלולים להרגיש בודדים אם הקשרים שלהם חסרים עומק ואותנטיות. לא מדובר כאן רק על להיות עסוקים, פעילים או מוקפים באנשים. אם הנשמה שלכם אינה ניזונה מיחסי הגומלין, אתם עשויים לחוות הרבה מאוד שיחות וחוויות חברתיות, ואף אחד מהן לא תשפיע עליכם לטובה. זה אולי נשמע עגום, אבל התשובה לבדידות היא בעצם הזמנה...
המקובלים האמינו שבתוך כל אדם קיימת נשמה המכילה ניצוץ של אור. על פי הקבלה, הניצוץ הזה בתוכנו הוא המהות שלנו, ה"אני האמיתי" שלנו, הנשמה שלנו. אבל כדי להתחבר אליו, יש להשקיע מאמץ. כאשר אין אנו משקיעים את המאמץ הזה ומנותקים מן הנשמה שלנו, התוצאה – בלי שום קשר לנסיבות הפיזיות או החברתיות שלנו - היא בדידות.
עם זאת, אני מאמינה שאפשר לחשוב מחדש על כל דבר - כולל בדידות. אם הבדידות מתעוררת כתוצאה מניתוק מן הנשמה שלנו, אפשר לראות את התחושה הזו כהזמנה לחזור אל הנשמה שלנו. אבל כיצד נוכל לחזור אל הנשמה שלנו?
הנה כמה דרכים:
בלו זמן עם עצמכם
זה אולי נראה קצת מוזר, אבל איני מדברת על להיות לבד ולהתבונן במדיה החברתית. צאו לטייל, כתבו יומן או קבעו פגישה. הקשיבו למחשבותיכם, שימו לב למה שיפה סביבכם, והיו מודעים לרגשות שלכם כשהם מתעוררים. צרו אינטימיות עם עצמכם, אפילו רק כמה דקות ביום.
בלו זמן (איכות) עם אחרים
קשר דורש מאמץ. קח יוזמה ופנו לחברים ובני משפחה. שיחת טלפון פשוטה, הודעת טקסט או הזמנה לקפה עשויות לעורר מחדש מערכות יחסים, לקיים אותן וליצור מערכות יחסים חדשות. זכרו, ייתכן שגם אחרים מחכים לכך שמישהו יפנה אליהם.
מצאו את "המקום השלישי" שלכם
"מקום שלישי" הוא מונח שנטבע על ידי הסוציולוג ריי אולדנבורג בשנות ה-80, והוא מתייחס למיקום פיזי אחר, חוץ ממקום העבודה או הבית. המקום הראשון שלכם הוא הבית, המקום השני שלכם הוא מקום העבודה שלכם (גם אם זה רק חדר מחשב), אבל המקום השלישי שלכם שונה. המקום השלישי שלכם מגלם מרחב שבו פורחים קשרים אמיתיים, מקום שבו אתם מסוגלים לשתף את הרעיונות והשאיפות שלכם.
זה עשוי להיות מועדון קריאה, קבוצת מדיטציה, חוג, ארגון מתנדבים או כל סוג של קהילה שמתרכזת סביב משהו שאתם מעוניינים בו. הצטרפות לקהילות עם תחומי עניין משותפים היא דרך מהירה לטפח קשרים משמעותיים ותחושה של שייכות.
היו טובים אל עצמכם
כאשר אנו נמצאים בתקופה מאתגרת, הדבר האחרון שאנו זקוקים לו הוא להיות ביקורתיים או שיפוטיים כלפי עצמנו. התייחסו אל עצמכם באותה אדיבות, נדיבות והבנה שהייתם מעניקים לחבר יקר. תרגלו טיפול עצמי ועסקו בפעילויות שגורמות לכם שמחה וממלאות אתכם. חמלה עצמית היא חיסון חזק כנגד הבדידות.
בדידות היא חלק מן החוויה האנושית, אבל אינה חייבת להגדיר אותנו. באמצעות זיהוי הרגשות שלנו, יציאה מחוץ לעצמנו ונקיטת צעדים יזומים, אנו יכולים להפוך את הבדידות להזדמנות לחיבור עמוק יותר ולצמיחה אישית. זכרו, אתם אף פעם לא באמת לבד. כולנו מחוברים יחד בשטיח החיים, כל חוט שזור באחרים. אמצו אל לבכם את המסע לעבר החיבור והקשר, ודעו שרואים, שומעים ומעריכים אתכם. למי אתם יכולים לפנות היום, אפילו רק כדי לומר שלום?
