הסופר ג'וזף קמפבל כתב פעם, ”כאשר אנו תלויים במשהו בכל צורה שהיא, אנו בסכנת ריקבון.“ אם לא נשחרר את הישן, לא נוכל לחוות את החדש שמחכה לנו.
אומרים שציפורים צעירות לומדות לעוף כאשר הוריהן מתרחקים מהן אט אט. בכל פעם, כאשר הציפור ההורה מאכיל את הגוזל, הוא שם את האוכל רחוק יותר ויותר ומעודד אותו לעזוב את הקן ולהסתכן לעוף. אנו, בני האדם, לא שונים כל כך באופן שבו אנו לומדים לפרוש את כנפינו. אם אנו ברי מזל, יש לנו דמויות הורים חזקות שעוזרות לנו לגדול ולהתבגר. כאשר אנו עומדים בזכות עצמנו, אנו חייבים לעתים קרובות לעודד את עצמנו להשתחרר מן הנוחות ולצמוח אל אופקים חדשים. בחיים, אנחנו חייבים לצמוח ללא הרף, או שאנו מסתכנים בקיפאון.
”פרשת השבוע הזה מכינה אותנו אל מסע הגדול הזה אל החופש.“
השבוע, קריאת לבנו הפנימי לשינוי היא קול שכבר אין אנו יכולים להתעלם ממנו. בימים האלה ניתן לנו סיוע מהיקום לשחרר את דרכי החשיבה וההוויה הישנות שלנו, לעוף אל עולם חדש וחיים חדשים. אנחנו מתכוננים בשבוע הזה לעמוד בפני חג הפסח, חג של עוצמה מדהימה, המשחרר אותנו מן האני הישן שלנו ומזניק אותנו אל גבהי הגרסה הטובה ביותר שלנו.
פרשת השבוע שלנו היא הפעם "צַו". כאן אנו מוצאים את אהרון ובניו לומדים את האופן המיוחד שבו יש להקריב את הקורבנות במשכן. עם זאת, אנו יודעים שהתורה היא ספר חי שמדבר אלינו תמיד בזמן אמת. אנו אמנם קוראים על כך שאהרון ובניו לומדים כיצד להקריב את הקורבנות, אך בד בבד אנו עצמנו לומדים השבוע כיצד להקריב את החלקים בחיינו שאינם משרתים אותנו עוד.
אנו עצמנו אהרון, צועדים לעבר הבורא, רואים את העתיד שאנו רוצים להיצמד אליו, ועושים את הצעדים הדרושים לכך שזה יתרחש.
אין זה צירוף מקרים שהפרשה הזו קודמת למתנה הקוסמית המדהימה המכונה פסח. פסח הוא הלילה האחד בשנה בו ניתנת לנו ההזדמנות המדהימה לשחרר את עצמנו מדפוסי התנהגות שליליים ולאמץ דפוסי התנהגות חדשים, חיוביים. זוהי מתנת החירות מן ההתמכרויות ומן המטען השלילי שלנו. פרשת השבוע מכינה אותנו אל המסע הגדול הזה אל החופש. השבוע ניתן לנו האומץ לשרוף את חלקי חיינו המכבידים עלינו וגורמים לנו שליליות; התנהגויות ופחדים של השתקעות בעצמנו המעכבים אותנו ומונעים מאתנו להיות כל מה שנולדנו להיות. כאשר אנו פתוחים להקריב את הרצונות הקטנים שלנו, אנו מסוגלים לחוות את הגשמת הנשמה.
לעתים קרובות אני נזכרת במשל "הפרה הרזה". פעם היה איש עני שחי בדלות והתקיים מן החלב של פרה קטנה ורזה. לאחר שחי מן היד לפה במשך שנים רבות, הגיע מורה חכם לביקור בביתו והתעקש שהאיש ישחט את הפרה ויכין ממנה ארוחת הערב עבורו. לאחר היסוסים רבים וחוסר רצון גדול, הסכים האיש לשחוט את פרתו הצנומה. אותו ערב, לאחר שהסתיימה הארוחה והמורה הלך לדרכו, היה האיש שרוי בצער ובייאוש עמוקים. מאחר שלא היה לו כלל כסף ועכשיו אפילו גם לא חלב לשתות, הוא חשש שימות ברעב. הוא הלך אל עומק היער והתפלל לבדו. שם הוא מצא אוצר קבור, שהספיק כדי להפוך אותו לאדם עשיר לשארית חייו. הסיפור הזה מראה כיצד כאשר אנו מסרבים להרפות, אנו עלולים להקשות על עצמנו. אבל אם אנחנו פתוחים , שחרור מן הרצונות הקטנים יכול לשחרר אותנו אל דברים גדולים וטובים יותר בחיים.
”עולם חדש מחכה לכם.“
במדיטציות שלכם השבוע, עצמו את עיניכם ודמיינו את עצמכם על ענן גבוה בשמיים. האור החמים של השמש קורן על עורכם. הרגישו את האוויר הרך והצונן נושב בשערכם. למטה על פני האדמה נמצאים הדברים שאינכם זקוקים להם יותר: דרכי ההתנהגות, ההתמכרויות, הקנאה, הרצון רע והפחדים הישנים. תנו להם ללכת. היו מוכנים לבטוח ביכולתכם לעוף ולהתחיל חיים חדשים. לפניכם פרושים שמים פתוחים לרווחה מלאים באינסוף אפשרויות; אם רק תהיו פתוחים לקפוץ לקחת את הקפיצה הענקית הזו ולנסות את הכנפיים החדשות שלכם בפעם הראשונה. מתוך הידיעה שהבורא צופה בכם והמלאכים השומרים שלכם נמצאים אתכם, אתם יכולים לבצע את הקפיצה הזו.
השבוע מחכה לכם עולם חדש. עשו את הצעד הראשון הזה, פתחו את לבכם ואת כנפיכם לרווחה, והמריאו אל תוך החיים החדשים שלכם.
