אלינור רוזוולט אמרה פעם, "אם אמא הייתה יכולה לבקש מסנדקית פיות להעניק לילד שלה את המתנה השימושית ביותר, המתנה הזו תהיה סקרנות". לא ידע, לא מיומנות - אלא סקרנות!
עם זאת, סקרנות היא משהו שכבר יש לנו מרגע הגעתנו לעולם. הרצון לגלות עוד משהו - או משהו חדש - הוא שמניע אותנו לצמוח. הפעוטים ינסו הכל - ולא משנה מה תהיינה התוצאות (מנורות שבורות? אצבעות שרופות? רובנו, כולל הילדים שלנו, עשינו הכל!).
אבל לעתים קרובות מדי, אנו מגיעים למקום שבו אנו פשוט מקבלים את מה שאנו חושבים שלמדנו - או את מה שאנו רואים מולנו - כאמת מבוססת, בלתי ניתנת להפרכה: זה תמיד נעשה בדרך זו, וככה זה. העניין הוא שהחיים לעולם אינם קופאים על שמריהם, ואפילו ב"אמיתות" יש הבדלים דקים של גוונים והן לפעמים סובייקטיביות. זו הסיבה לכך שאנו חייבים להטיל יותר ספק בדברים. למתוח את הדמיון שלנו בדרכים חדשות. סקרנות יכולה לעזור להזיז אותנו מהמקום בו אנו נמצאים עכשיו אל השלב הבא של הווייתנו. כפי שאמרה קרן ברג, "נולדנו לגדול ולגלות את כל מה שנועדנו לעשות." וסקרנות היא חלק ממה שיכול לאפשר זאת!
בספרו Radical Curiosity דן סת גולדנברג בשאלה כיצד חלק מלהיות סקרנים באופן עמוק גורם לנו להיות נועזים מספיק כדי לפרק מה שאנו כבר יודעים כדי שנוכל לבנות אותו מחדש. אגדת הג'אז המפורסמת מיילס דייוויס פירק ז'אנרים מוזיקליים רבים ושונים כדי ליצור את הצליל המיוחד לו. אילון מאסק פירק את ההבנה הנוכחית של הפיזיקה כדי ליצור סוג חדש של מצבר לרכב. לפעמים אנו חייבים לפתוח (או לחשוב מחדש או ללמוד לשנות) את הדרכים הישנות לפני שנוכל לבנות משהו חדש יותר וטוב יותר. בתוך הסקרנות טבועה הנכונות להחליף את מה שיש במה שעשוי להיות.
וכך נוכל להשתמש בסקרנות כדי שתעזור לנו גם בצמיחה הפנימית שלנו. אלברט איינשטיין אמר שאם תינתן לו בדיוק שעה אחת לפתור בעיה בחייו, הוא יקדיש את 55 הדקות הראשונות כדי לחשוב על השאלה הנכונה. "ברגע שהייתה לי השאלה הנכונה," הוא אמר, "יכולתי לענות עליה בקלות תוך חמש דקות." אך כיצד נגיע אל השאלות שיתנו לנו את התשובות המועילות ביותר?
השאלה ה"נכונה" היא זו שמנחה אותנו אל ראייה ברורה יותר של המניעים, הצרכים והרצונות שלנו. לדוגמא, אם יש בחייכם תחום שמרגיש תקוע או כבוי, שאלו את עצמכם היכן טמונה הסיבה השורשית לכך. היו ספציפיים, כמו למשל בשאלה "מדוע אני מתעלם/ת מהבעיה הזו או הזו וכך נמנע/ת מן האפשרות לחזור ולחשוב עליה ולפתור אותה"? אתם עשויים לגלות שזה כלל לא נעוץ בבעיה עצמה, אלא מדובר בצורך שלכם להגן על הזמן שלכם. או אולי זה כן קשור לאדם הזה - אולי הוא נוטה לשלול הכל, ואילו אתם אמפתיים וסופגים הכל. על ידי "פירוק" מה שמתרחש, אנו מתחילים לפנות מקום לדרכים חדשות של עשייה והוויה.
הוא הדבר גם בכך שאנו מאפשרים לסקרנות למנוע מאיתנו לשער השערות לגבי אחרים. דיוויד פוסטר וואלאס מספר את סיפורה של פקידת בנק כושלת, חסר יכולת לכאורה, שגרמה לתור גדול של לקוחות חסרי סבלנות. חלקם התפרצו בכעס ואז הגיע המנהל בשקט והתנצל בפני הממתינים. הוא הסביר שלפקידה הזו נודע זה עתה שכל משפחתה הייתה מעורבת בתאונת דרכים איומה והובהלה לבית החולים. מהי הנקודה כאן? במקום לקפוץ למסקנות כאשר אין אנו יודעים מדוע מישהו אומר או עושה משהו, אנו יכולים לגייס את הסקרנות שלנו כדי שתעזור לנו לעצור ולבנות מחדש את נקודת המבט שלנו. במקום להזין את ההשערות שלנו, אנו יכולים לשאול, מה מתרחש כאן שאיני מודע/ת אליו? ואז, אפילו אם אין אנו במצב בו נוכל לגלות זאת, יצרנו מקום לטובת הספק.
סקרנות משנה. היא קוראת לנו להיות חופשיים, לקחת סיכונים, לפתוח את עצמנו ואת מוחנו לאוויר הצח של האפשרויות. הרב ברג אמר שיותר מדי אנשים נופלים לשגרה משמימה: הם אוכלים אותה ארוחת בוקר, הולכים באותן דרכים לעבודה, הולכים לאותו מקום כדי לאכול ארוחת צהריים וכו'... לדבריו זה כמו "לחיות באותו יום במשך 70 שנה ." במקום, הוא עודד אותנו להמשיך לנוע, לצמוח ולחקור, כדי שנוכל "לחיות יום אחד כ-70 שנה". בהתאם לכך, על ידי כך שנישאר סקרנים ופעילים, נוכל למתוח את ימינו ולחיות טוב אלפי שנים, נכון?
השבוע, הביטו מעל ומעבר למה שאתם חושבים שאתם יודעים. ואל תפחדו לקרוא תיגר ולערער על המצב הקיים!
אני נזכרת כיצד יצאתי לריצות יומיות במהלך שהות בוואיקיקי לפני כמה שנים. מכיוון שהכל הרגיש כל כך רענן ומרגש, מצאתי את עצמי משנה את המסלול שלי - תוהה מה אני עשויה לגלות לאורך העיקול הזה או במורד קו החוף החדש. יום אחד, החוף היה עמוס בגולשים שהתחרו בתחרות גלישה. לכן סטיתי מן ההמולה ופניתי אל רחוב שקט, שם נתקלתי בכמה מקומיים שרצו יחד. הסקרנות שלי הובילה אותי לעקוב אחריהם... ועד מהרה עמדתי בבסיס "דיימונד הד", הר געש ציורי שהיה רדום במשך כ-150,000 שנה! בדיוק לפני זה קראתי על המקום הזה וקיוויתי להגיע לשם. ולמרבה הפלא, הודות לסקרנותי, הייתי שם!
יש האומרים שסקרנות היא משחק לילדים – שאנו חייבים לגדול ממנה ולהיות "מבוגרים". ובכן, אני כאן כדי לומר את ההיפך: אנו חייבים לגדול אל תוך הסקרנות שלנו! כשנעשה כך, נעזור לגילוי הפוטנציאל הגדול ביותר שלנו. יש קסם שמתרחש כאשר אנו מרשים לעצמנו לשאול יותר... לתהות יותר... לשחק יותר. העזו יותר. אנו יכולים ללכת בדרכים האחוריות ולהשאיר את ההשערות שלנו בצד הדרך.
אז במקום לשאול, מה עלי לעשות היום? שאלו, מה אפשרי עבורי היום?
ומשם, תנו לסנדקית הפיות שלכם להתחיל לעבוד!
