שבת, 28 באפריל, 2018
עבור רבים, אמונה עלולה להיות מסתורין. אבל מהי בדיוק אמונה? מהו המקור שלה? האם אמונה היא סוג של תקווה? הרב ברג לא אהב את המילה תקווה. הרב תמיד עודד אותנו לבטוח באור הבורא. עבור הרב, לא היה מספיק להאמין או לקוות לאהבת הבורא, אלא שבלבנו, אנו חייבים לדעת, בלי כל ספק, את אהבת הבורא לכל אחת ואחד מאתנו. לכך התכוון הרב כשהשתמש במילה "ודאות". מכיוון שהאהבה והנוכחות האינסופיות של הבורא הן כמו זריחת השמש. אנו יודעים, בלי כל ספק, שהשמש תזרח כל יום. לא משנה עד כמה חשוך ואפל יהיה הלילה, אנו נשארים בטוחים בכך שהשמש תזרח שוב כדי לעזור לנו, להעניק לנו את האור והחום שאנו כה זקוקים להם. מודעות זו היא שקיימת אצל אלה שיש להם ודאות. אין זה עיוורון או נאיביות, אלא ידיעת נוכחות הבורא בחייהם ובעולם. הבורא אינו רק מושג, אלא מקור כוח בחיינו, לסמוך עליו ולקבל ממנו. השבוע, מזמין אותנו היקום לדעת יותר על המקור הזה, להתחבר אל תחנת הכוח האינסופי המספקת לנו אושר, מילוי וברכות אמיתיים. הבורא מבקש מאתנו עכשיו לפתוח את לבנו ולאפשר לו להיכנס פנימה.
"מהי בדיוק אמונה?"
פרשת השבוע שלנו השבוע הזה היא פרשת ההר עליו מדובר כאן הוא הר סיני, אחד ההרים הקטנים ביותר בעולם. על ההר הזה קיבל העולם את הברכות הגדולות ואת הכלי הידוע כ"תּוֹרָה". המקובלים מלמדים שמידתו הקטנה של הר סיני מעידה על כך שהוא היה צנוע וחסר אגו ולכן זכה להיות המקום בו ניתנה התורה. הרעיון הזה בבסיסו הוא יפה מאוד. אם היינו רואים את עצמנו כגדולים ובשליטה על חיינו, האם לא היינו דוחפים את הבורא החוצה מתוכם? האם אנו באמת רוצים שידינו תהיינה מקור התמיכה היחיד של חיינו? האם לא נעדיף שהבורא יהיה השותף שלנו? בחלק האחרון של פרשת השבוע הזה, מזכיר לנו הבורא: "האם יש משהו בעולם שקשה לי מדי לעשות?" הר סיני מלמד אותנו שברגעים בהם אנו מצניעים את עצמנו, אנו מפנים מקום לבורא ומאפשרים לו ולכל האנרגיה שלו להיות חלק מחיינו. זה הוא סוד הוודאות. ודאות היא לדעת את אור הבורא, ולאפשר לאנרגיה הזו להיכנס אל חיינו.
בפרשת "בְּהַר" מלמד הבורא את בני ישראל שכדי שאורו יוכל להיכנס אל חייהם הם חייבים להיות מוכנים לשחרר ולהרפות וליצור מקום כזה. הבורא מדבר אל משה, אומר לו להקנות לבני ישראל את הכוח לעשות פחות ולקבל יותר. הבורא גם מבקש מאתנו השבוע הזה לצאת מתוך עצמנו ומתוך הדרך שלנו וליצור פתח שדרכו יוכל האור שלו להיכנס אל חיינו, ובכך לתת לנו הרבה יותר ממה שנוכל ליצור בעצמנו בלבד. באמצעות התהליך הזה, אנו יכולים לדעת את הבורא ולאפשר לאנרגיה רבת הכוח והיפה שלו לשנות לטובה את חיינו, את חיי אהובינו, ואת כל העולם.
"אפשרו ליד הבורא להיכנס אל תוך חייכם בכך שתורידו את ידכם שלכם מעל ההגה. פנו מקום, אפשרו לאור הבורא להיכנס, לתת לכם את כל מחסורכם"
לעתים אנו מנסים ומתאמצים כל כך בחיינו ולבסוף כל תוכניותינו נכשלות וחלומותינו חומקים בין אצבעותינו. כשאנו חושבים שאנו לבדנו יכולים להשיג את מטרותינו, אנו יכולים לפעמים, למרבה הצער, להישאר ללא כלום. אבל מלחמת הקיום הזו אינה הכרחית. יש שיטה שאם אנו פתוחים להתחבר אליה, יכולה לעזור לנו ולהזין אותנו. הבורא מבקש מאתנו לפתוח עבורו רק פתח קטן כחודו של מחט, והוא כבר ירחיב ויגדיל אותו לפתח שדרכו נסים גדולים יוכלו להיכנס. הבורא יכול לעשות הכל בשבילנו. הבורא הוא מקור כוח אינסופי של חיוביות. הוא נמצא שם בשבילנו ורוצה לתת לנו, אבל רק אם נאפשר לו זאת. כאשר אנו מתחברים אל האנרגיה הזו אנו חווים נסים, נפלאות ורוח על החומר. למרות שעם עיני הגוף שלנו אנו רואים את חשכת הלילה, הרי שבעיני רוחנו אנו רואים את השמש שעומדת לזרוח. אם נוכל להיפתח לאפשרות להיות בשקט ולהרפות קצת יותר, נוכל לקבל הרבה יותר מאשר אי פעם חשבנו שזה אפשרי.
השבוע, במדיטציות שלכם, שבו בשקט, עצמו את עיניכם, וקחו נשימה עמוקה. בואו ניזכר במלים החכמות של חכמינו: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, וסוד החיים הוא לא לפחד כלל ללכת על הגשר הצר הזה." שבו בשקט, ואפשרו למסר הזה לחדור אל תוך מוחכם. ואז, אפשרו לחכמה הזו לחדור אל תוך לבכם. אפשרו לה להיות לא רק אמונה במוחכם, אלא ידיעה בלבכם. תנו ליד הבורא להיכנס אל חייכם בכך שתורידו את ידכם מההגה. עשו מקום, אפשרו לאור להיכנס ולתת לכם את כל מה שאתם צריכים ואת כל הנסים והאהבה שאתם ראויים להם. אפשרו לעצמכם להיות קטנים, כמו הר סיני, כדי לאפשר לדברים הגדולים להתרחש. ראו את השמש עולה לאיטה בשמים. תנו לגודלה ולכוחה העצומים לגרום לכם להרגיש צנועים ולהיכנע ליופי ולשלמות של הבריאה. קדמו בסבר פנים יפות ובברכה את העזרה הגדולה של האור. הבורא אוהב אתכם ורוצה עבורכם אך ורק את הטוב ביותר.
לפעמים, כדי לקבל את השפע שהבורא רוצה לתת לנו, אנו חייבים רק לפנות קצת מקום בלבנו כדי שהוא יוכל להיכנס.
