"מדוע הילדים שלי פרועים כל כך?"
האם ביליתם אי פעם זמן מה עם ילדים פרועים ולא ממושמעים? אני מתכוונת, ילדים באמת פרועים. אני ביליתי. ובכן, אל תפרשו אותי לא נכון - כל הילדים יפים, חלקם, איך נאמר זאת... נמרצים ביותר? לחברה שלי היו שני ילדים כאלה. למרות כל מה שהיא ובעלה ניסו לעשות, הם לא הצליחו למתן את מזגם הסוער של ילדיהם. ישבנו שם בחדר האורחים שלהם והילדים נכנסו פנימה, רצים וצורחים, מכים על הרהיטים כמו שוורים בחנות חרסינה.
לא אשכח את היום שבו היא פנתה אלי ושאלה: מדוע, קרן? מדוע הילדים שלי כל כך פראיים?
עניתי לה: "ובכן, מבחינה רוחנית, הרבה מדפוסי ההתנהגות של הילד נוצרים במהלך ההתעברות. למשל, אם אחד מבני הזוג כועס ברגע ההתעברות, הוא יכול לקבל ילד כועס."
היא לא כל כך אהבה את התשובה הזו. אבל התשובה הזו נכונה. אנו זוכים בהצצה אל האמת העמוקה הזו בפרשת השבוע הזה, פרשת "נָשֹׂא". יש בה קטע שלם שבו מסופר על מלאך שבא אל אישה הרה ואומר לה מהם כל סוגי כוח ההתנגדות שהיא חייבת לעשות כדי שהילד שלה יוולד בנצרת. למעשה, אומר לה המלאך לא לשתות אלכוהול! תארו לעצמכם, במשך כל אלפי השנים האלה ידעה כבר התורה מה שהרופאים התחילו לומר לנשים בשנות השבעים של המאה שעברה? מה שהתורה באמת אומרת לנו כאן הוא שיצירת נשמה גדולה כל כך לא מתחילה בלידה, אלא כאשר הילד עדיין ברחם ואפילו ברגע העיבור.
"הרבה מדפוסי ההתנהגות של הילד נוצרים במהלך ההתעברות"
משמעות הסיפור הזה אינה שמורה לנשים בהיריון בלבד, כפי שרבים מכם כבר בוודאי שיערו. היא מתייחסת לכל היבט של חיינו. אנו "מתעברים" כל הזמן, הלא כן? אנו יוצרים כל הזמן חיים מסוג כלשהוא. בין אם אנו יוצרים יחסי חברות חדשים, יוצאים במיזם עסקי חדש, אופים עוגה, או יוצרים ילד - מה שקובע את תוצאות חיינו לאחר מכן אינו רק הפעולות שלנו, אלא גם המחשבות שלנו כאשר עשינו אותן.
ארוחה שבושלה על ידי אם תמיד טעימה יותר מכיוון שהיא נעשתה באהבה. עסק שנוצר כתוצאה מרצון אמיתי ומתשוקה אמיתית לתת הוא לעתים קרובות מצליח יותר מעסק שנבנה מרצון להתעשר מהר. וכן, ילדים שנוצרים ברגע של מודעות רוחנית אמיתית ורגשות אהבה הדדיים הם באמת נשמות מיוחדות.
הייתי רוצה שתעשו משהו השבוע הזה: התבוננו בילדיכם הפרועים. אני לא מתכוונת לכך באופן מילולי. [אלא אם כן, כמובן, יש לכם באמת ילדים פרועים.} מה אינו עובד בחייכם? מהם התחומים שבהם הדברים נוטים להתפרע? ועכשיו, חזרו אל ההתחלה ושאלו את עצמכם אם המודעות שלכם הייתה במצב של נתינה כאשר התחיל כל התהליך. החדשות הטובות הן שאנו יכולים תמיד לשנות זאת. אנו יכולים תמיד לשפר את העתיד פשוט בכך שנהיה טובים יותר כאן ועכשיו.
השבוע הזה הוא גם השבוע שבו נחגג חג השבועות, החדרה עצומה של אור שיכולה לעזור לנו לשמור על מודעות חיובית יותר במשך כל השנה.
אתם רואים, לפעמים אין אנו חייבים לשנות את המעשים שלנו כלל וכלל. אנו רק חייבים לדאוג לכך שהכוונות שלנו תבואנה מלב טהור. כשהכוח המניע מאחורי כל מה שאנו עושים הוא הרצון לתת, נוכל בוודאי ליצור יעדים טובים יותר לעצמנו ולאחרים.
