עם סיומם של חודשי הקיץ והחזרה אל בית הספר, אל האחריות ואל לוח שנה המכוון פחות אל החופשות, הדברים יכולים להרגיש קצת מדכדכים. העצב של סוף הקיץ יכול לגרום לכם להרגיש כדבר אמיתי, וחוויות של חרדה ודיכאון הן די שכיחות באוגוסט, על פי סטיבן פרנדו, מנהל תחום הפסיכיאטריה במרכז הרפואי ווסטצ'סטר. פרנדו אומר, "הדכדוך של חודש אוגוסט הוא בערך כמו הדכדוך של יום ראשון בערב... למשך חודש."
אני באופן אישי מברכת על חודשי הסתיו, כמו רבים אחרים, אבל יכולה בקלות להבין מהיכן עלולה להגיע תחושת הקדרות - חזרה אל ההכנות לבית הספר, פרידה מן החופשה, שייתכן שעבור תלמידים מסוימים פירוש הדבר הוא להיכנס לתקופה של לחץ, ותקופת החגים הקרבה יכולה בוודאי לעורר מחשבות מצמיתות שאפילו המעדן הטעים ביותר לא יוכל לפוגג. עם זאת, כאשר אנו מוצאים את עצמנו בתקופת מעבר, עונתית או אחרת, יש לנו הזדמנות להצית את כוחה של האופטימיות שלנו ולאתגר את עצמנו לראותה בצורה אחרת.
אופטימיות מוגדרת כ"תקווה וביטחון לגבי העתיד או תוצאה מוצלחת של משהו". מעצם ההגדרה הזו, אפשר להבין שאופטימיות היא טיפוח משהו שעדיין לא הגיע, לדמיין אפשרויות חיוביות ולהאמין בהן.
המקובלים מלמדים ששמחה היא עבודה פנימית, והבחירה בשמחה בזמנים שבהם אנו מרגישים חוסר היא השינוי העוצמתי ביותר שעומד לרשותנו. זו אופטימיות בפעולה!
לאחרונה שמעתי על אמן בשם לוני הולי. לוני היה אחד מ-27 ילדים שנולדו בתקופת חוקי ג'ים קרואו, וחלק מעבודותיו הראשונות היו איסוף אשפה, שטיפת כלים וחפירת קברים. לאורך חוויותיו המאתגרות, הוא למד לראות יופי אמיתי בחפצים שנמצאו וכעת הוא יוצר פסלים ויצירות אמנות נפלאים השונים לחלוטין מן החומר המושלך. הוא רואה את האפשרויות הגלומות בדברים שאחרים קוראים להם "זבל" והופך אותם ליצירות אמנות משמעותיות ויפות.
זו דוגמה מעוררת השראה לאופטימיות - לקיחת משהו שעלול להיחשב כ"רע" ושימוש בניצוץ הפנימי שלנו כדי "לראות" משהו מעורר השראה בשליליות לכאורה. חשבו על כך באופן זה: אם הקיץ הוא באמת הזמן המיוחד שלנו, איך נוכל לחיות כפי שאנו חיים בקיץ במשך כל השנה? השמחה, הסקרנות והרוגע שלנו לא אמורים להיות שמורים רק לחודשיים בשנה, זה לא אמור להיות כך!
כאשר אנו משנים את המודעות שלנו למצב של אופטימיות, אנו נעשים יצירתיים, ומתוך היצירתיות זו, אנו מסוגלים לתת יותר מעצמנו ומהאור שלנו. כאשר אנו עושים זאת, אנו חווים ברכות שמיועדות לנו, אשר מגבירות את השמחה שלנו ומעוררות בנו השראה לחיות במרחב הזה כל הזמן – המרחב שבו אנו חיים את חיינו המלאים, המוגשמים, המשמחים והזוהרים ביותר.
אם חילופי העונות מספיקים כדי להפיל אותנו מאופטימיזם יצירתי, הרי שסביר להניח שנוכל למצוא את הדרך חזרה בדיוק באותה מידה. זה אולי דורש מאמץ, אבל כפי שאנו יכולים ללמוד מלוני, אופטימיות ומאמץ הם כל מה שנחוץ כדי ליצור יופי. הנה כמה דרכים שבעזרתן תוכלו לתמוך בעצמכם במהלך הדכדוך שלכם באוגוסט או בכל רגע של קדרות שתיפלו אליו:
צרו תמונה של אופטימיות
הקדישו 15 דקות ודמיינו לעצמכם את הנסיבות הטובות ביותר בעתיד שלכם. חשבו מהן המטרות והחלומות שלכם, מהם הדברים שאתם מקווים שיתרחשו, ומהו האופן שבו אתם מקווים להרגיש. כתבו הכל, וכשתסיימו, דמיינו שהכל מסתדר בדיוק כפי שקיוויתם (ואולי אפילו טוב יותר!) הקדישו עוד חמש דקות כדי לדמיין את העתיד הטוב ביותר האפשרי הזה בצורה חיה ככל האפשר והביאו את המודעות שלכם קרוב ככל שתוכלו אל מה שאתם מרגישים. זה לא רק ישפר את מצב הרוח הכללי שלכם, אלא גם את נקודת הראות שלכם - אתם אפילו עלולים להיות מופתעים ממה שיתגלה בפניכם.
שימו בצד רשימת המטלות
תוך כדי בניית ההרגשה לעומת העשייה, שימו בצד רשימת המטלות שלכם ובחנו את רשימת ההוויה שלכם. בכל ערב, במקום לחשוב על מה אתם חייבים לעשות למחרת, התמקדו במי שאתם רוצים להיות למחרת. האם אתם רוצים להרגיש אנרגטיים ומוארים? האם אתם רוצים להרגיש בטוחים, לחוש שאתם יכולים לקחת הכל בקלות וללא מאמץ? לא משנה מה יהיו הרגשות שלכם, הרגישו אותם באמת וקחו אותם אל המחר. גם מצב הרוח שלכם וגם רשימת המטלות, שניהם ירגישו פחות כבדים.
תנו לעצמכם את הרשות ואת האפשרות להרגיש טוב
טיק ניאט האן אמר: "לפעמים השמחה שלכם היא מקור החיוך שלכם, אבל לפעמים החיוך שלכם יכול להיות מקור השמחה שלכם." אושר ושמחה הם בחירות, ולפעמים כאשר אנו מוצאים את עצמנו ברגעים מייאשים, אנו מרגישים חסרי אונים. כאשר אתם מרגישים את העצב והדכדוך נכנסים, הרשו לעצמכם למצוא שמחה אפילו במרחב הזה. תרגול נהדר הוא לקחת נשימה עמוקה, לחייך אל עצמכם ולראות מה מופיע בראשכם. אני כמעט יכולה להבטיח לכם שזה יהיה משהו שאתם אסירי תודה עליו – משהו שגורם לכם שמחה ממש כאן ועכשיו.
בין אם מדובר בדכדוך של סוף הקיץ או בכל זמן של עצב או שינוי, השמחה זמינה לנו, ואופטימיות היא אחד מן הכלים הרבים שבאפשרותם להביא אותנו לידי האפשרות להרגיש אותה. זה מצב הוויה שאומר שדברים טובים יכולים להתרחש. חמותי קרן ברג סיכמה זאת יפה:
"לחיות בשמחה זה לראות את האור, אפילו בתוך החושך שלנו. זה לדעת, מעבר לכל צל של ספק, שאפילו במעמקי הייאוש שלנו או בעיצומו של רגע קשה ביותר, היקום איכשהו מסדר דברים מחדש כך שאוכל להגיע אל דרך חיים טובה יותר. בקצרה, שמחה היא מה שמתרחש כאשר יש לנו ודאות שהאור נמצא בכל מקום - בכל הנסיבות ובכל בן אדם ".
ראו את אור השמש הדועך של אוגוסט כשינוי מבורך, כהזמנה להתאמן לחיות בשמחה. לפני שאפילו תדעו זאת, תראו את האור בכל מקום.
