נאמר שאם יש לנו בחיים האלה אפילו חבר אמתי אחד, אנו באמת ברי מזל מאוד. חברות אמיתית קיימת כאשר יש אהבה אמיתית בין שני אנשים, שכל אחד מהם מוכן להקריב למען השני. חבר אמיתי יהיה שם עבורכם כאשר אתם זקוקים לו. זה סוג החברות שנוצרת מתוך דאגה ואכפתיות משני הצדדים. הצרכים שלך נעשים הצרכים שלו. סוג זה של קרבה הוא התחושה שהאדם האחר הוא חלק ממך, באותו אופן שבו הרגל שלך והזרוע שלך הם חלק מהגוף שלך. זוהי האהבה שאנו שואפים לחוות לפחות פעם אחת בחיינו. האמת היא שלאהוב מישהו אחר בצורה כזו זה באמת לאהוב את הבורא. כדי להרוויח חברות אמיתית נדרש לוותר על חלק מהרצונות שלנו לטובת הרצונות של האחר. כאשר החבר שלכם במצוקה ואתם נקראים לעזרה, האם תיענו לו? האם אתם מוכנים לתת כאשר זה לא נוח לכם? כאשר אתם באמת אוהבים אדם אחר, התשובה פשוטה, כמובן. יגיע הזמן שבו לא נוכל רק לדבר על אהבה אלא נתבקש להראות אותה. זה מתרחש כאשר אנו מגלים את האור שנולדנו לגלות בעולם הזה. כאשר אנו אוהבים מישהו אחר, אנו מדליקים את ניצוץ הבורא שבתוכנו והופכים אותו לאור גדול. זה הגורל, היעוד והמטרה האמיתיים ביותר שלנו. השבוע, אנו שומעים את הקריאה לאהוב. אנו עומדים בפני היום הידוע כ"ט' באב". זה היום שבו מתגלה כמות עצומה של אור. אבל במשך ההיסטוריה, זה היה יום של שליליות, מכיוון שכאשר האור הזה אינו מתועל נכון, הוא יכול למחוץ אותנו. אבל השנה, תוך שימוש בכוח הנוכח השבוע הזה, נוכל סוף סוף לשים לב לקריאת האהבה של האחרים, להפסיק לשפוט ולשנוא שנאת חינם. כדי להיות ערוץ לאהבת חינם נדרשת היכולת להשתמש באור הזה של תשעה באב לטובת כל העולם. השבוע אנו מתבקשים לא רק לדבר על אהבה, אלא לפעול באהבה.
"השבוע אנו מתבקשים לא רק לדבר על אהבה, אלא לפעול באהבה."
התמיכה לכך ניתנת לנו השבוע על ידי פרשת המילה מכוונת כאן לדברי משה. סוף סוף, לאחר 40 שנים, חושף משה את רגשותיו בפני בני ישראל. הוא מזכיר לכם את כל הטעויות שעשו במשך השנים, ומבטא את דאגתו בגלוי. כמו הורה אוהב, הוא פותח את לבו ומייעץ להם כיצד להצליח במשימה שלהם בארץ המובטחת. משה מזכיר להם את כל הפעמים בהם הטילו ספק, התלוננו, ופעלו מתוך ודאות מועטה מאוד באנרגיה האלוהית שהנחתה אותם. הוא גם מזכיר להם כיצד העניק להם הבורא תמיכה ועזרה לנצח את אויביהם. זה גרם לנקודת מפנה עבור בני ישראל. הם עוררו את הצורך הדחוף לא לפעול עוד מתוך פחד ולהתחיל לפעול מתוך אהבה לבורא ואיש לרעהו. "דְּבָרִים" היא הפרשה הראשונה בספר האחרון של התורה. הספר הזה עוסק בעולם הפיזי שלנו, וכתוצאה מכך, בכל המעשים שלנו בתוכו. אנו מקבלים עידוד ותמיכה להפעיל את חוכמתנו, להפסיק להילחם איש ברעהו, ולהתחיל סוף סוף לאהוב את האחרים כפי שאנו אוהבים את עצמנו. במהלך ההיסטוריה, נחרבו שני בתי המקדש בתשעה באב מכיוון שהאנשים פשוט לא יכלו להסתדר זה עם זה. כל שנה, אם אנו ממשיכים בדרך זו, זה כאילו שאנו הורסים שוב את בתי המקדש.
פרשת "דְּבָרִים" נקראת תמיד לפני תשעה באב כדי לעורר בנו השראה ללכת בדרך האהבה. השבוע, ניתנת לנו היכולת לראות את העתיד שלנו ולהיות מודעים לגדולת תפקידנו בקהילה העולמית. הפלנטה שלנו כמהה ומשתוקקת להרמוניה ולשלום.
"התנהגות כלפי אחרים בפחות מכבוד אנושי כבר אינה בחירה, אלא צורך חיוני."
משה מבקר אצל כל אחת ואחד מאתנו השבוע הזה, מעודד אותנו להתכונן לאור הגדול הממשמש ובא. האור הזמין בתשעה באב ידוע כאור המשיח, הזמן שבו כל הכאוס, הכאב והסבל יימחקו מעל פני האדמה. האור העצום הזה יהיה המתנה שלנו, רק אם נוכל באמת להיפתח ולהיות ערוץ לאהבה ודאגה לזולת . משה הזכיר לבני ישראל שאור הבורא ימשיך להנחות אותם ולתמוך בהם. הוא מבטיח שהבורא ילחם עבורם בהווה ובעתיד. הוא מפציר בבני ישראל, ובנו, כל השבוע הזה, לפתוח סוף סוף את לבנו כדי להביא לאחדות בינינו. מכיוון שבדרך זו , נוכל להתאחד עם הבורא. משה מבקר אצלנו מתוך תקווה שזו תהיה השנה שבה נוכל סוף סוף להיפתח לשמוע שרק באמצעות האהבה נהיה מסוגלים ליצור את עולם חלומותינו.
במדיטציות שלכם השבוע הזה, דמו את עצמכם עומדים על תחילתו של גשר מעל המים. אתם מתחילים ללכת עליו ומבחינים במישהו הולך לקראתכם במרחק. ככל שאתם מתקרבים, אתם מתחילים לראות שזה חבר וותיק שלכם, מישהו שאהבתם מאוד, אבל איבדתם את הקשר אתו לאחרונה. אתם ממשיכים ללכת זה לקראת זה ומרגישים איך האהבה נבנית שוב בלבכם. פתאום, אתם מרגישים קלים ומשוחררים יותר. אתם משאירים מאחוריכם את האגו, הקנאה והפחדים. יש רק אהבה. אתם נפגשים באמצע הגשר ומתחבקים כשדמעות בעיניכם. התאחדתם מחדש עם החבר שלכם והאהבה ההדדית הזו נשלחת לרחבי כל העולם כמו זרם חשמלי.
אהבה היא מקור האנרגיה שיכול להסיר, אחת ולתמיד, את הכאב והכאוס של העולם שלנו. מכיוון שאהבה והמשיח הם אותו דבר. כאשר אנו פתוחים לאפשר לאדם אחר להיכנס אל לבנו, זה כאילו אפשרנו לבורא לעשות זאת.