אהבה היא האנרגיה שעושה אותנו למי שאנו ולמי שאנחנו רוצים להיות. הסיכון היחיד לאהבה נובע מכאב שמגיע עם אובדן. אנו חווים צער עמוק בהתאם לעומק אהבתנו – ככל שאנו אוהבים בעמקות רבה יותר, אנו חווים יותר כאב עם האובדן.
פחד האובדן והכאב שנלווה אליו יכולים להיות לנו למכשול. הם יכולים לגרום לנו לא לרצות לאהוב או לא לחיות בעוצמה רבה מדי. אבל האבל יכול למעשה להיות כלי עוצמתי והכרחי עבור הגדילה הרוחנית שלנו אם נדע כיצד להשתמש בו.
הנה לפניכם 3 דרכים רבות עוצמה שבהן יכול האבל לעזור לכם לצמוח:
1. אבל יכול להפוך להכרת תודה. כאשר אנו מאבדים מישהו שאנו אוהבים, טבעי להרגיש שמישהו יקר לנו נלקח מאתנו. אבל חשוב לזכור שאנו מבורכים מעצם העובדה שזכינו לכך שהאדם הזה נמצא בחיינו מלכתחילה. כאשר אנו מתמקדים בהערכה עצומה כלפי האנשים שנכנסו לחיינו, גם אלה שעדיין נמצאים אתנו וגם אלה שכבר אינם, אנו יכולים למעשה לכוון מחדש את האבל והצער שלנו להכרת תודה.
מה אם הייתם יכולים לראות את האבל שלכם כעדות ליכולת המדהימה שלכם לאהוב? מה אם רגשות האובדן העמוקים מזכירים לכם עד כמה החיים שלכם יקרים ועד כמה יקרים כל האחרים שנמצאים בחייכם? בעוד אין זה מפחית את משקל האבל והצער, זה יכול לשנות אותם לדרך רבת עוצמה להתחבר עם הבורא. ככל שיש לנו יותר הכרת תודה והערכה לכל הברכות בחיינו, אנו פותחים את עצמנו יותר לקבל אפילו עוד יותר מתנות.
2. אובדן יכול להניע אתכם לחיות במלאות רבה יותר. אם אתם שואלים את רוב האנשים מה באמת חשוב בחיים, סביר להניח שתהינה להם התשובות הנכונות: עזרה לאנשים, קשר עם חברים ומשפחה, לעשות שינוי בעולם. עם זאת, כמה זמן אנו למעשה מקדישים לפיתוח התחומים הללו כל יום? אנו נוטים לבזבז כל כך הרבה מחיינו על דברים שאין להם באמת משמעות רבה, אפילו אם אנו מכירים בכך.
מוות קיים כדי ללמד את החיים. הוא נועד להשפיע על האופן שבו אנו חיים את חיינו יום יום. חלק מההשראה הגדולה ביותר שאנו יכולים לשאוב מן המוות הוא השמחה, ההערכה, ההתרגשות וההתלהבות שעמם אנו חייבים לחיות כל רגע. החיים חשובים מכדי שנבזבז אותם על דברים טיפשיים.
המוות הוא בלתי נמנע, ועם זאת אנו מבזבזים כל כך הרבה זמן על הפחד מפניו במקום לקבל השראה לחיות את חיינו במלאות רבה יותר. אל תאפשרו לאבל או לפחד מן המוות לעצור ולעכב אתכם. שאלו את עצמכם: איזו אנרגיה אני יוצר/ת בעולם כל יום? עם כמה אנשים התחברתי היום?רגעי הקשר והחיבור עם הבורא ועם אנשים אחרים הם שיוצרים חיים שנחיים היטב. כאשר אנו עוזבים את העולם הפיזי הזה, אנו לא משאירים מאחורינו הישגים, אנו משאירים השפעה.
3. אתם יכולים להתחבר לאור, לאנרגיה ולחכמה של אלה שנפטרו. חכמת הקבלה מלמדת שאנרגיה לעולם אינה מתה. כאשר מישהו נפטר, הצורה הפיזית שלו אולי כבר לא נמצאת כאן אתנו, אבל האנרגיה שלו נשארת עמנו. השאלה אינה אם הם נמצאים כאן אתנו או לא, אלא האם אנו מתחברים אתם או לא?
אחת המתנות החשובות ביותר שאנו יכולים להעניק לעצמנו היא לא לוותר על אלה שעזבו את העולם הפיזי הזה. חשבו על דברים שהם אמרו או עשו והמשיכו למצוא דרכים ללמוד מהם.
לפעמים יש לנו מערכות יחסים מסובכות עם האנשים שאיבדנו. אל תאפשרו לפגיעה להסתיר, לטשטש ולערפל את מתנות ההזדמנויות היפות שמישהו העניק לכם. אפילו באתגרים או בתחומים שבהם הם היו חסרים, היו דברים שנועדתם לצמוח מתוכם. שחררו את הציפיות שלכם באשר למי שרציתם שהם יהיו והתחילו לראות אותם כפי שהם היו באמת. מצאו משהו ממש יפה שהם העניקו לכם והיצמדו אליו. האהבה שיש בכם אליהם אינה מסתיימת – היא ממשיכה להתקיים.
אבל הוא אחד התהליכים הכואבים ביותר שאנו עוברים בחיינו. אין תיקון מהיר או דרך קלה להימנע ממנו, אבל אנו יכולים לשנות את האופן בו אנו מתבוננים בו. במקום לראות אובדן כסוף, אנו יכולים לראות בו התחלה חדשה של פרק חדש בצמיחתנו הרוחנית. זה יכול לגרום לנו להעריך את הברכות שלנו בעבר ובהווה, להניע אותנו לחיות את חיינו במלואם, ולפתוח בפנינו דלתות ללמוד מאלה שאיבדנו.
