מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2015.
אחד הלימודים שאנו לומדים מפרשת "עֵקֶב" הוא להגיע לידי הראייה שהדבר שייחסנו לו את החשיבות הפחותה ביותר הוא בדרך כלל העבודה הרוחנית שלנו. כפי שאמרתי קודם לכן, הדבר היחיד שהצד השלילי אינו רוצה שנדע הוא עד כמה בעלי כוח ועוצמה אנו יכולים להיות באמצעות העבודה הרוחנית שלנו, כמה בעלי כוח ועוצמה אנו יכולים להיות באמצעות התפילות שלנו, כמה חזקים אנחנו יכולים להיות באמצעות הקריאה בזוהר. ורובנו לא מעריכים את הכוח שיש לעבודה הרוחנית שלנו; ולכן, אנו חייבים לעורר מחדש הערכה אל הכוח הזה. אנו רוצים למצוא את הדרכים שבהם אנו משפילים ומבזים את עצמנו, מורידים את עצמנו למטה, ולא מעריכים את העבודה הרוחנית שאנחנו עושים.
אני רוצה לחלוק עמכם לימוד מהארי ורבי חיים ויטאל, שהיה התלמיד שלו, כדי לעורר באמת את ההבנה הזו. רבי חיים ויטאל מצטט סיפור מהתלמוד ומקריא אותו לארי. אנו יודעים שבשבת אנו אמורים להימנע מעבודה. אבל אולי רוב האנשים אינם יודעים שאם יש ברשותנו בעלי חיים, אפילו הם אמורים לא לעבוד. יש בתלמוד דיון שלם על הדברים שבעלי החיים שלכם אינם רשאים לעשות בשבת. מבלי להיכנס לפרטים הטכניים, הסיפור בתלמוד אומר שעל פרה ששייכת לרבי אליעזר בן עזריה הייתה חגורה או רצועה, והחכמים לא היו מרוצים מכך, מפני שבשבת מותר לשים על בעלי החיים דברים ליופי ולנוי, אבל לא דברים שיגרמו להם לעבוד.
אם כן, השורה התחתונה של הסיפור הזה היא שהפרה של רבי אלעזר בן עזריה יצאה החוצה כשעל גופה סוג של חגורה, או רצועה, והרבנים והחכמים כעסו עליו. כשראה רבי אליעזר שהרשה לפרה שלו לצאת החוצה בצורה כזו, הוא התחרט מאוד וצם עד ששיניו נעשו שחורות, כלומר הוא היה ברמה כזו שיכול היה לתקן בצורה חזקה כל כך דבר פעוט כל כך. אבל בסוף הסיפור נאמר בתלמוד שזו למעשה לא הייתה הפרה של רבי אליעזר בן עזריה, זו הייתה הפרה של שכנו. אבל בכל זאת הוא כעס על עצמו כל כך מכיוון שלא אמר לשכנו לא להרשות לפרה לצאת כך החוצה בשבת, ובכל זאת הוא צם ושיניו נעשו שחורות.
הארי אומר לרבי חיים ויטאל שהוא נשמה מדהימה שיכולה להביא הרבה אור לעולם. וכתגובה לכך מצטט רבי חיים ויטאל את הסיפור הזה מן התלמוד לארי, ואומר, בעיקרון, "איני מאמין לזה, זה לא יכול להיות; אני קורא את הסיפור הזה בתלמוד שאומר שרק בגלל דבר קטן ששכנו עשה, צם רבי אליעזר בן עזריה צום גדול כל כך; אין שום אפשרות שהעבודה שלי חשובה או שאוכל לגלות הרבה אור בעולם הזה. איך יכול מישהו מאתנו לחשוב שאנו ברמה רוחנית גבוהה כל כך, כמו רבי אליעזר בן עזריה, ושהעבודה הרוחנית שלנו יכולה לעשות בכלל משהו?"
ואז אומר הארי לרבי חיים ויטאל שאם אדם נאנח באמת מעומק ליבו, אם הוא רואה מישהו השרוי בכאב ומרגיש את הכאב הזה ונאנח, האנחה הזו חזקה יותר ואהובה יותר על הבורא מאשר כל צום וכל הדברים שאנשים מדורות קודמים עשו כדי להתעלות מבחינה רוחנית. באמצעות אנחה אחת שמרגישה את כאבו של אדם אחר, אתם יכולים להתעלות הרבה יותר מאשר באלפי שעות של צום וכל העבודות הרוחניות האחרות שעשו אנשים בדורות הקודמים. מדוע? מפני שבדור שלנו האור של הבורא חבוי ונסתר כל כך, והוא הולך ונעשה יותר ויותר חבוי, וקשה הרבה יותר להיות מחוברים, קשה הרבה יותר לעשות עבודה רוחנית, קשה כל כך עד כי אפילו אנחה קטנה מחברת אתכם.
אני חושב שכולנו יכולים לשמוע זאת, אבל איני יודע כמה מאתנו באמת מאמינים שאנחה שאנו נאנחים מתוך הרגשת כאבו של אדם אחר חזקה כמו שנים על גבי שנים של עבודה רוחנית, אפילו של רבי שמעון בר יוחאי. מפני שהדור שלנו כל כך מרוחק, כל כך מנותק, אור הבורא חבוי כל כך, ואינכם מתארים לעצמכם כמה אור אתם מגלים או כמה אתם מתעלים. אבל כל דבר שאתם עושים והוא בעל אופי רוחני, תפילה, לימוד או פעולה, מגלה אור גדול.
אל תחשבו לעצמכם, "לשם מה עלי לדחוף את עצמי? אם רבי שמעון בר יוחאי, או הארי, או רב אשלג, היו מתפללים, הם היו משנים דברים... אבל התפילה שלי, כאשר כואב למישהו, מישהו זקוק לרפואה, מישהו זקוק לעזרה, האם היא תעשה משהו? בשום אופן לא!" מפני שזה אינו נכון; אנו חייבים לדעת שכל מה שאנו עושים מניב פירות, יוצר אור. התפילות שלכם, התפילות שלנו, התפילות של כל אחת ואחד מאתנו - והחיבור שלנו לאור הבורא, בין אם אנו רוצים לעורר רפואה, עזרה, או ברכות - הן חזקות בדיוק כמו התפילות של רבי שמעון בר יוחאי, למרות שבילה שנים על שנים בהתעלות רוחנית. התפילות שלכם כיום יכולות לעורר אותו אור, ואפילו אור יותר גדול, בדיוק כפי שהארי אמר לרבי חיים ויטאל.
הדבר הגדול ביותר שאנו נותנים לו את החשיבות הפחותה ביותר, הוא העבודה שלנו. לכן, אם אתם רוצים להביא שמחה ולשים קץ לכאב, לסבל, לייסורים ולמוות בעולם הזה, עוררו מחדש הערכה לעבודה הרוחנית, לתפילות, ללימודים ולמעשים שלכם. כפי שאמר הארי לרבי חיים ויטאל, "אנחה" אחת בדור הזה מעוררת אותו אור כמו שנים על שנים של צום ועבודה רוחנית בדורות הקודמים. זה לימוד גדול ואור עצום המתגלה לנו השבת הזו.
