פרשת "כִּי תֵּצֵא" מדברת על הקרב נגד הצד השלילי, ואני רוצה לחזור אל כמה פסוקים בפרשה הקודמת, "שׁוֹפְטִים", שמדברים על הקרב הזה. נאמר שכאשר בני ישראל יצאו לקרב היה כהן שהתפקיד היחיד שלו היה לשאת נאום כדי להעלות את המודעות לפני הקרב. הוא היה אומר: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם", ואז היה מזהיר אותם ארבע אזהרות: ; אַל-יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל-תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם [דברים פרק כ' פסוק ג']".
כלומר, אל תאפשרו ללב שלכם להיחלש. שלא יהיה בלבכם שום פחד. אל תתנהגו בחופזה. אל תהיו המומים מהיריבים שלכם."
במדרש נאמר שארבע האזהרות האלה, או ארבע התעוררויות המודעות הללו עבור הקרב, הקבילו בדיוק לארבעה תכסיסי המלחמה של המלכים. אם כן, בואו נבין מעט את המשמעות הטכנית ואז נגיע לידי הבנת המודעות.
המלכים עשו הרבה רעש כדי לעורר פחד בלב האויבים שלהם, לעתים קרובות לפני שהקרב אפילו התחיל. וארבעת סוגי האזהרות שהכוהנים הזהירו את בני ישראל מתייחסים לתכסיס הזה: "אפילו אם תשמעו את הסוסים, אל תאפשרו ללב שלכם להיחלש בגלל זה. אתם הולכים לשמוע את החרבות ואת כלי המלחמה שלהם עושים רעש גדול - אל תפחדו מהם. אתם הולכים לשמוע את תקיעות השופרות שלהם, שמטרתן לעורר בכם פחד - אל תיחלשו מזה, ואל תתנו לזה לגרום לכם לפעול באופן לא מאורגן ובחוסר זהירות. וכשהם נכנסים לקרב, תשמעו אותם צועקים - אל תהיו המומים ומאוימים מזה."
אם כן, ההבנה הטכנית של מה שהתורה אומרת לנו היא שיש ארבע אזהרות של מודעות שהכוהן היה מזהיר. אבל עכשיו בואו נבין את ההבנה הרוחנית. יש לימוד נפלא וחזק של הרב שמחה בונים מפשיסחא, שיכול לאפשר לנו לא רק לבנות מודעות ולשמור אותה, אלא גם להגדיל אותה.
בספר "מִשְׁלֵי" נאמר שלאדם יש הרבה תוכניות, אבל הרצון, המחשבה והדרך של הבורא הם שיתקיימו:" רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם ".[ משלי פרק י"ט פסוק כ"א]. רוב האנשים מבינים את הפסוק הזה בדרך פשוטה מאוד; יש אנשים שמנסים להזיק, אבל דרך הבורא היא שתתקיים, כאילו אלה הם שני דברים נפרדים. יש שליליות סביבכם, אבל אל תדאגו, כי אור הבורא תמיד יתקיים וישמור עליכם. אבל רבי שמחה מפשיסחא אומר שלא מדובר על כך שיש כל כך הרבה שליליות, ושלמרות זאת, אור הבורא יהיה תמיד. אלא, השליליות שאנחנו רואים כדבר רע היא מה שלמעשה דוחף את אור הבורא להתגלות. כל השליליות שנעשית על ידי אנשים שליליים וכוחות שלילים למעשה מאלצת את אור הבורא להתגלות.
אם כן, זה לא שיש כל כך הרבה שליליות, בלבול וחושך שאנו לא צריכים לדאוג בגללם, מפני שאור הבורא יתקיים. לא; החושך, השליליות והמעשים השליליים שקיימים הם למעשה מה שגורם ומאפשר לאור הבורא להתגלות. רובנו, כאשר אנו עוברים זמנים מאתגרים או שליליים, אומרים: "לא אדאג בגלל זה, מפני שאור הבורא יתקיים." אבל זה לא זה. אלא, "אני כל כך מודה על כך שיש שליליות וספק, מפני שכל זה בעצם גורם לאור הבורא להתגלות." המחשבות השליליות והמעשים השלילים שנעשים בעולם הזה כדי לנסות להזיק הם בעצם מה שיוצר ומאפשר לאור הבורא להתגלות.
אם כן, אם נחזור לקרב, אמרנו שהכהן בא אל בני ישראל כשהם מתכוננים לקרב ואומר: "ארבעת הדברים האלה יתרחשו, לכן חזקו את המודעות שלכם." זה לא שלפני שהם יוצאים לקרב, הכהן חייב לומר להם "אל תפלו"; אלא, שאם הם רוצים לנצח, הם חייבים את ארבעת סוגי האתגרים האלה כדי שהמודעות שלהם תגיע למצב שבו אור הבורא יכול להתגלות. אנו זקוקים בדיוק לסוגי האתגרים האלה כדי להילחם בארבעת הסוגים האלה ולנצח, ואז, אור הבורא יוכל להתגלות.
כלומר, וזה רעיון ארוך יותר, אבל ההבנה הבסיסית היא שכאשר יש לנו קרב, זה לא שאנו חייבים להתגבר עליו כדי שנוכל להתקיים. אלא שאנו חווים את הספק הזה, האתגר הזה, או המעשה המוחץ הזה ממש עכשיו מפני שהבורא יודע את הנשמה שלנו ויודע את התהליך של הנשמה שלנו, ואם היינו יכולים לראות את התצרף של התיקון שלנו, היינו מבינים: "הו, חסרה לי החתיכה הזו, והדרך היחידה לתקן את זה היא באמצעות התגברות על האתגר הזה בדיוק, ואז החלק הזה של הנשמה שלי יתוקן." הבורא רואה מה הוא צריך לעשות בשבילנו, איזו הזדמנות הוא יכול לתת לנו עבור החתיכה הבאה שחסרה לנשמה שלנו, איזו רמת מודעות אנחנו צריכים, ויוצר את המצב הזה עבורנו.
אין זה, שוב, שאנו יוצאים לקרב וחייבים שיינתן לנו כוח להתקיים. זו ההבנה שהקרב הזה בדיוק, בדיוק תחושת ההצפה וההימחצות הזו, ובדיוק סוג השליליות או הפחד הזה הם החתיכה החסרה המושלמת שאנחנו חייבים אותה ממש עכשיו עבור פאזל הנשמה שלנו. לכן כדי להתגבר על זה אין פירושו רק שאנו הולכים לעבור את זה, פירוש הדבר הוא שאנו עכשיו מתקנים את פיסת המודעות שלנו אותה אנו צריכים. כל השליליות, האתגרים, הפחדים והספקות שאדם חווה הם בגלל שהבורא אומר: "זו החתיכה שחסרה לך עכשיו, לכן אתן לך בדיוק מה שאת/ה צריך/כה." אדם אינו עובר אתגרים ומתקיים בזכות זה, אלא הוא עובר אתגרים, ובזכות האתגרים האלה, הוא משלים את הנשמה שלו בדרך המדויקת ביותר.
נאמר שהכהן היה אומר להם: "ארבעת הדברים האלה יתרחשו ואיני רוצה שרק תתקיימו בזכותם, אני רוצה שתבינו מדוע הם מתרחשים. הם מתרחשים מפני שיש התעלות מקבילה של מודעות שאתם חייבים עבור שלמות הנשמה שלכם. ולכן, כדי לאפשר לכם לקבל את רמת השלמות המקבילה הזו, הבורא יוצר עבורכם את ארבעת האתגרים המדויקים, המושלמים האלה. והתעלות המודעות המקבילה מכל אחד מן האתגרים הללו היא שמשלימה את תצרף תיקון הנשמה שלכם, בדיוק."
זה כל כך יפה. כל השליליות, האתגרים, הספקות, הפחדים, ותחושת ההימחצות אינם כדי שנתמיד בדרך ונמשיך להתקיים; הם במצב המושלם שלהם כדי להביא אותנו לאן שאנחנו צריכים לגדול. החתיכה שחסרה לנו יכולה להתחזק ולהיווצר רק מהאתגר המדויק והמושלם. ואז, רק מן האתגר שנוצר בדיוק בדרך זו, אנו יכולים לתקן את החתיכה המושלמת הבאה שלנו.
