מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2016.
יש תקשורת שנקראת "קרבן הפסח", ואותה אדם אינו יכול לבצע אם אינו טהור; הכוונה היא לכך שאדם זה אינו יכול להיות בקרבת גוף מת, למשל, או לעשות דברים אחרים שגורמים לאדם להיות לא טהור. בפרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" מסופר על האנשים שנשאו את גופו של יוסף במדבר. הם באו אל משה ושאלו אותו, למרות שידעו שאינם טהורים, מפני שנשאו את גופו של יוסף, מדוע הם חייבים לאבד את הזדמנות ההתעלות הרוחנית שמגיעה עם החיבור לפסח.
הרבה מהמפרשים אומרים שהשאלה הזו מוזרה, מפני שהאנשים האלה ידעו את החוקים. החוקים הם שאם אדם נטמא על ידי גוף מת, הוא אינו יכול להשתתף בתקשורות של פסח. אם כן מדוע הם שואלים את משה; מה משה יכול לעשות? זה כמו לבוא אל מישהו ולומר: "אני רוצה לקפוץ מהקומה ה-30 של בניין, אבל איני רוצה להיפגע." כולנו יודעים שהדברים אינם עובדים כך. יש חוק, והחוק הוא שאם אתם קופצים מבנין של שלושים קומות, תיפגעו. החוקים פשוטים וברורים.
מהשאלה שהם שאלו את משה אנו לומדים הבנה חשובה מאוד. הם ידעו את כוח הרצון, האומר שכאשר יש לאדם באמת רצון להתחבר לאור הבורא, אפילו אם החוקים אומרים שאינו יכול, הרצון הזה פותח דרך חדשה. פירוש הדבר הוא שהם הבינו שיש דרך טבעית ורגילה שבה מתנהלים הדברים ויש חוקים שמתייחסים לתקשורת הרוחנית ולגדילה הרוחנית של האדם, אבל הם גם ידעו שמעל כל זה, כאשר אדם מסוגל לעורר רצון אמיתי ועמוק, הוא יכול למצוא דרך חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן.
יש דרך רגילה של עבודה רוחנית, של לימוד רוחני, של התפתחות שיכולה להביא את האדם לרמה מסוימת. לפעמים בחיים אנו מוצאים את עצמנו במצב שבו או שאנו רוצים לעלות גבוה יותר מאשר אנו יכולים באופן טבעי, או שאנו מוצאים את עצמנו נמוך יותר ומחפשים כיצד נוכל לגדול גבוה יותר ומהר יותר. אנו רוצים לדעת כיצד נוכל להתעלות מעל ומעבר לחוקים. ומה שהם אמרו למשה הוא שחייבת להיות דרך, עם רצון, ליצור מסלול חדש, ללכת מעבר לחוקים. אם למשל הדרך הרגילה נמשכת 10 שנים, אנו רוצים ליצור דרך חדשה שתיצור קיצור דרך, ותימשך שנה אחת או ששה חודשים; לרצון להתחבר אל אור הבורא יש כוח ליצור קיצורי דרך ודרכים חדשות להשיג את החיבור הזה. למרות שהם ידעו שאינם טהורים ולכן אין להם היכולת הטבעית להתחבר, הצורך הנואש שלהם להתחבר יצר דרכים חדשות.
וכך חזר אליהם משה ואמר להם שהבורא אמר שיש דרך חדשה. הדרך החדשה הזו לא הייתה קיימת לפני האנשים האלה, והיא נוצרה על ידי הרצון שלהם להתחבר אל אור הבורא. מזה אנו יכולים ללמוד שכאשר אנו מוצאים את עצמנו במקום מרוחק מאור הבורא, אנו חייבים לדעת שיש לנו היכולת ליצור דרך חדשה של חיבור מהמקום בו אנו נמצאים. אנו מודעים לדרכים הרגילות, להגיע מהמקום שבו אנו נמצאים אל המקום בו אנו רוצים וצריכים להיות. אנו יודעים שזה עלול לקחת לנו שנים ותהליכים מסוימים; אבל יש רגעים שבהם אנו יכולים לעורר מספיק רצון, בהתבסס על הידע שכל אחת ואחד מאתנו יכולים ליצור דרך חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן.
בכל מקום בו אנו נמצאים, אנו יכולים ליצור דרך חדשה, דרך קצרה יותר, להתחבר אל אור הבורא. אנו יכולים ליצור אותה באמצעות רצון עצום שמתעורר, הצמדות אליו, והתעמקות בו. אנו יכולים למשוך אלינו אור חדש שלא היה קיים קודם לכן, ליצור דרך חדשה שמעולם לא הייתה קיימת, ובאמצעות הדרך החדשה הזו, להיות שוב על הדרך שמחברת אותנו ישירות אל אור הבורא. זו הבנה חשובה מאוד, מפני שבין אם אנו חושבים על כך בבהירות ובין אם לא, רובנו מבינים איך עובדים ההיגיון הרוחני והדרך הרוחנית, וזה אומר שכדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב' נדרשים כמות מסוימת של זמן ומאמץ. אבל אם נרד לצדדים, אם נצא מהדרך הזו, זה עלול לקחת לנו הרבה יותר זמן לחזור אל הדרך הראשית.
אבל עם השבת הזו, עם המודעות הזו, אנו זוכים בהבנה שכל אדם, לא משנה היכן הוא נמצא, יש לו היכולת, באמצעות רצון עצום וכמיהה עצומה, ליצור דרך חדשה של חיבור מהיר, מעבר לטבע, להביא את עצמו לחיבור עמוק וחזק לאור הבורא שאינו טבעי, שאינו מגיע בדרכים הרגילות. אבל עם כמיהה עמוקה ורצון עמוק להתחבר אל אור הבורא, אנו יוצרים דרך חדשה שמובילה אותנו חזרה לחיבור עמוק וחזק עם אור הבורא.
וזה נכון לגבינו גם אם היינו בדרך המוטעית והחלטנו שאנו רוצים לחזור אל הדרך הנכונה. במקום לחשוב כיצד אנו הולכים לשנות מעשים שליליים שעשינו, אנו חייבים לקפוץ, וזה אומר לעורר את הרצון והכמיהה לחיבור אמיתי לאור הבורא, ואז כל הלכלוך של הדרך השגויה ייפול מעצמו. אין אנו חייבים לחכות לניקוי הלכלוך של הדרך השלילית. חשוב יותר לעורר במהירות את הכמיהה והרצון לדרך הנכונה, מתוך ידיעה שזה מה שיוצר דרך חדשה.
הצד השלילי מגיע אל רובנו ואומר שיש לנו דרך ארוכה לעשות מן המקום בו אנו נמצאים ועד המקום אליו אנו צריכים ללכת כדי להשיג חיבור אמיתי אל הבורא. אבל יש דרך אחרת, וזה עניינה של השבת הזו; אין אנו רוצים את הדרך הארוכה, את הדרך שמתעכבת בגלל הדברים השליליים שעשינו. אנו רוצים דרך חדשה, ומהר. באמצעות הכמיהה והרצון, או כפי שקורא לכך רבי אשלג, הכמיהה לדבקות, כמיהת הנשמות שלנו לחיבור לאור הבורא, אנו יכולים ליצור דרך חדשה מהמקום בו אנו נמצאים, דרך שתוביל אותנו במהירות ובאופן ישיר אל אור הבורא. זו מחשבה מדהימה,מעוררת השראה וחיונית להפליא.
