מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2017.
תארו לעצמכם אדם שעומד לסגור חוזה שמן ולהרוויח הרבה כסף . בדיוק לפני שזה מתרחש, העסקה מתבטלת, והוא נשאר ללא כלום. הוא השקיע כל כך הרבה זמן, אנרגיה, מאמץ, ואז כל זה ירד לטמיון. הכל נעלם. רובנו היינו בוודאי חושבים לעצמנו, "כמה חבל, כמה קשה ורע לאדם הזה." נכון? אבל מה אם הייתי אומרת לכם שלא כך הוא המצב?
מה אם הייתי אומרת לכם שהתמונה הגדולה יותר של הצמיחה הרוחנית של האדם הזה, שאיבוד החוזה נועד לתת לו את הענווה שהיה זקוק לה כדי לזכות בעסקה גדולה יותר בהמשך הדרך? אם היה מקבל את החוזה, הוא היה נעשה אנוכי מדי, והיה מאבד את החיבור אל האור הפנימי שלו. חווית ה"עיכוב" הזו הייתה דרכו של היקום לאפשר לו למצוא את עצמו עם מודעות הרבה יותר חזקה.
”לפעמים יש שיאים, ולפעמים יש נפילות, אבל המצב הקבוע הוא שהאור תמיד נמצא אתנו.“
הרעיון כאן הוא שהגמול האמיתי אינו מה שאנו מקבלים בעולם הפיזי. אין אלה הכבוד או הכסף. הגמול האמיתי הוא מה שאנו מרוויחים תוך כדי ההתפתחות שלנו. לפעמים יש שיאים, ולפעמים יש נפילות, אבל המצב הקבוע הוא שהאור תמיד נמצא אתנו.
בכל רגע, אנו מוקפים במלאכים שומרים, הנמצאים כאן כדי להגן עלינו. האנרגיה החיובית שאנו מפיקים באמצעות הנדיבות, המעשים הטובים שלנו והכבוד האנושי שאנו רוחשים לאחרים מחזקת את המלאכים הללו. אבל המלאכים השומרים האלה נמצאים כאן עבורנו במאה אחוזים גם ברגעים הקשים ביותר שלנו. כאשר אנו שקועים בבוץ ולא יכולים לראות את האור, מרגישים מובסים, קטנים וחסרי ביטחון, אנו במצב המוגן ביותר. כמו הפרפר בתוך הגולם, הנשמה שלנו מתכוננת לשינוי.
אחת הפרשות שאנו קוראים השבוע, פרשת "מַטּוֹת", מדברת על בני ישראל הנלחמים במדיינים ומנצחים. כפי שאנו יודעים, התורה אינה רק מסמך היסטורי, אלא מייצגת את התהליך של הנשמה כאן ועכשיו. כאן אנו לומדים שלא מדובר תמיד על המלחמה שאנו נלחמים, ולא משנה איזו צורה היא לובשת או עד כמה היא נראית אמיתית. מדובר כאן על הדרך שבה אנו ניגשים אל הקרב. הקשיים שאנו נתקלים בהם נותנים לנו את ההזדמנות להראות את ה"צבעים" האמיתיים שלנו, לגלות את כוחנו, את אומץ לבנו, ואת הגדולה, הפאר וההדר של מהותנו האמיתית.
בתקופתנו, אנשים שרוצים להיות חזקים באופן פיזי, מרימים משקולות בחדר הכושר או מכים בשקי איגרוף. ככל שהם מרימים, מתאמנים ומתאמצים יותר, הם נעשים חזקים יותר. חוזק רגשי ורוחני דורש אותו מאמץ, אותו אימון. אבל לא קל לזכור זאת כאשר אנו בעיצומו של משבר או זמן מאתגר.