היום הוא ט"ו באב, היום מלא השמחה, חג האהבה והאיחוד. וזה גם היום שבו מיכאל ואני חוגגים 25 שנה לנישואינו!
ט"ו באב עוסק בחיבור של הפכים או משלימים. בחודש שנשלט על ידי השמש, המגלמת אנרגיה גברית קוסמית, זה גם היום של הירח המלא, המייצג את ההיבט הנשי. העולם הארצי נפגש ביום הזה עם העולם הרוחני באיזון ובהרמוניה; זה איחוד של הבורא והבריאה.
בין אם אתם נמצאים במערכת יחסים רומנטית ובין אם לא, ההזדמנות שהיום הזה נושא בחובו היא של איחוד על כל צורותיו. הוא עשוי להגיע באמצעות הבנה חדשה ומעמיקה יותר של עצמכם. הוא גם עשוי להיות חיבור עמוק יותר עם חבר או אדם אהוב. הוא גם עשוי לפתח תחושה מוגברת של איחוד רוחני.
וט"ו באב הוא הזמן האידיאלי למפגש ואיחוד של נפשות תאומות, ולכן בחרנו מיכאל ואני להתחתן ביום הזה לפני רבע מאה! אילולא מצאנו אחד את השני, ייתכן שהיו לנו חיים טובים לחלוטין. אבל בדיוק כפי שאפשר לראות את השמש והירח ממקומות שונים בעולם, היינו חווים את הכל בצורה שונה לגמרי. החיים היו לא ממומשים, לא שלמים ולא מספקים יחסית. מכיוון שאני בטוחה ששום דבר לא יכול היה להתקרב לחיבור שלנו ולקשר שבינינו. האיחוד שלנו גרם צמיחה עמוקה לכל אחת ואחד מאיתנו. והשפעת הסינרגיה הזו באה לידי ביטוי במשפחה שלנו, במרכז, ובעבודה ההולכת ומתרחבת שלנו למען הקהילה הגדולה יותר.
קשה להאמין שאני נשואה למייקל יותר ממה שחייתי לבד לפניו! אבל גם אחרי 25 השנים האלה, או אולי בזכותן, ההערכה שלי אליו רק גוברת. כל כך הרבה ממי שאני, ממי שהפכתי להיות וממשיכה להיות, הושפע עמוקות ממערכת היחסים שלנו - מהלידות של ארבעת ילדינו (והדאגות והמכשולים שהתעוררו לפעמים) ועד לאינספור השמחות והברכות שבאו במרוצת השנים. התאבלנו על האובדן הכואב של יקירינו. התמודדנו עם מכשולים אישיים ומקצועיים. ועם זאת גם ברגעים האפלים, הצחוק וההרפתקה נמשכו.
ביום זה בימי קדם, צעירות רווקות היו יוצאות אל הכרמים כדי לפגוש את בני הזוג הפוטנציאליים שלהן. הן היו רוקדות לבושות בשמלות לבנות - שתמיד הושאלו - כדי שאף אחד לא ידע מי עשיר ומי עני. מגרש ההזדמנויות היה שווה. גם אנו יכולים "להשאיל" את האור (עם או בלי לבוש לבן) ביום הזה. אנו יכולים להתחבר אל טהרת האהבה הזו, הן בתוכנו והן עם אחרים. אנו יכולים לתת לאיזון וההרמוניה המאחדים של היום הזה לעזור לנו להיערך מחדש עם הכוונות והרצונות הגדולים ביותר שלנו. ט"ו באב מעניק הזדמנות שווה לכל אחת ואחד מאיתנו להתחבר לאהבה עצמית מעל הכל.
חמי והמורה הגדול, הרב ברג, כתב כי "אהבה אמיתית היא מודעות, ולא משהו שאתם יכולים למדוד בחמשת החושים שלכם. היא מתרחשת כאשר אתם מרגישים אחדות עם אדם אחר". אני מבינה את זה עכשיו יותר מתמיד. מיכאל נמצא בי, כפי שאני בו. אנחנו אחד. הנישואים שלנו קשורים, מעצם אנושיותנו, ל"תחום ה- 1%" של חיי היומיום: לוחות הזמנים של העבודה שלנו, הילדים שלנו, חובות הבית וכל שאר ה"דברים" המייגעים, אך תמיד בעלי משמעות, בחיים.
ובכל זאת, כפי שמלמדת הקבלה, רוב מה שנמצא בחוץ שוכן בתחום ה-99%, הבלתי נראה. וזה המקום שבו מיכאל ואני באמת חיים. מצאנו אחד את השנייה באמצעות העבודה הרוחנית שלנו, ומסע החיפוש שלנו להמשיך ולחקור ולשתף בממד הזה הוא הקשר שאיחד אותנו, אולי (ובתקווה!) לנצח נצחים. חמותי, קרן ברג, אמרה לא פעם, "כשאנו מתחילים עם אהבה, האהבה תמיד תחכה לנו בסוף". אני יודעת שזה היה נכון עבורה ועבור הרב, שממשיכים לעורר בנו השראה ולהנחות אותנו במהלך מסענו קדימה.
בינתיים, אנחנו חיים את החיים שנועדנו לחיות עם הכרת תודה על כל רגע - כמו גם על המתנה הגדולה להגיע ליום חתונת הכסף הזה!
מאחלת לכם אור ואהבה - על כל גילוייה - בט"ו באב ובימים שלאחריו. ולבעלי, החבר הטוב ביותר שלי, מיכאל האהוב לנצח - עוד 25 שנים, ועוד הרבה אחריהן.