כתושבת ניו יורק, אני מכירה את סכנותיה של סופת שלגים כבדה. לפעמים יש ערמות של שלג שקוברות מכוניות ומדרכות וממוטטות גגות. (אני מבינה שקשה קצת לדמיין זאת ביולי הלוהט, אבל האמינו לי , זה יבוא בקרוב). עם זאת, כאשר ענף של עץ בריא נתקל בסערה, יש לו סיכוי טוב לעבור את העניין בשלום, מכיוון שהוא מסוגל להתכופף. הוא התכופף והתנדנד עם כל משב רוח, כל סופת גשם וכל סנאי מתרוצץ. ועם כל תנועה, הענף התחזק. זוהי דרכו של הטבע: לקבל את מה שבא ולהמשיך לגדול!
גם אנחנו גמישים וחסינים מטבענו - כפי שילדים מראים לנו מדי יום. (זוכרים את הימים של, "למישהו יש פלסטר לגזרה הענקית הזו? נהדר. המשיכו לשחק!") המדע הוכיח שחוסן - או היכולת להתגבר ואפילו לצמוח דרך מצוקות - הוא הכלל , לא יוצא הדופן, עבור אנשים בכל הגילאים. במחקר של לינלי וג'וזף משנת 2004, עד 70% מן האנשים שנתקלו בטראומה דיווחו על צמיחה פסיכולוגית חיובית כתוצאה מן התקופה המאתגרת.
יתר על כן, מחקרים מראים שניתן לתרגל ולחזק חוסן! ד"ר לוסי הון, מובילת מחשבה בתחום פסיכולוגיית החוסן, הבינה את הרעיון הזה הרבה לפני שנאלצה ללמוד אותו ממקור ראשון. היא עבדה עם ניצולי הוריקן במשך שנים כאשר בזמן טיול משפחתי, נהרגה בתה הקטנה באופן טראגי בתאונת דרכים. באותו רגע, כל עצות ספרי הלימוד נראו לה חסרות תועלת. היא חקרה ובדקה כל דבר, כולל היכולת שלה להמשיך לחיות. אבל ד"ר הון המשיכה - ומאז הפכה לסופרת ונואמת בעלת שם שעזרה לאלפי אחרים להתמודד עם עיכובים והפרעות משני חיים.
היא זיהתה את שלושת השלבים החיוניים ביותר לחוסן רב יותר:
1] הכירו בכך שכאב ומכשולים הם חלק מהחיים. להאמין אחרת –במה שכל החיוכים ברשתות החברתיות מנסים לשכנע אותנו - זה להכחיש את אמיתות קיומנו. אך בדיוק כפי שהצל נותן צורה לדברים שנמצאים בטבע, כך גם האתגרים שלנו מכניסים ניואנסים ומשמעות לתמונה הגדולה של חיינו.
2] חפשו - וקבלו - את הטוב. זה עשוי להיות טוב לבם של חברים במהלך אבל או מחלה, האפשרויות החדשות שנפתחות לאחר אובדן מקום עבודה, או ברכות אחרות שעליהן אתם עדיין יכולים להיות אסיר תודה.
3] חפשו מחשבות ופעולות חיוביות. זוהי הפעולה החשובה ביותר שאנו יכולים לתרגל בכל שעה בכל יום. שאלו את עצמכם כל הזמן: האם מה שאני עושה או חושב/ת עכשיו טוב עבורי? האם זה מניע אותי קדימה... גורם לי לגדול ... עוזר לי להחלים? כך אנו שומרים על מידה של שליטה אפילו כאשר נראה שהדברים יוצאים משליטה.
הקבלה מלמדת שהרגעים האפלים ביותר שלנו טומנים בחובם הזדמנות לאור גדול. אין זה אומר שפיתוח חוסן הוא דבר שקל לעשותו. זה לוקח זמן. זה דורש מאמץ. ולעתים קרובות, המתנות המסתתרות בתוך או סביב האתגרים שלנו מתגלות מאוחר הרבה יותר. מיכאל ואני לא יכולנו לדמיין את הברכות שתגענה לאחר שבננו השני, ג'וש, אובחן בלידתו עם תסמונת דאון. אותו זמן, הייתי כולי מלאת עצב ופחד מן העתיד (בעיקר, העתיד שלו). אבל עם כל צעד חיובי שעשינו בימים, בשבועות, בחודשים ובשנים שבאו לאחר מכן, האיר יותר ויותר אור! ג'וש הכניס לחיינו הרבה יותר ברכות ממה שכל אחד מאיתנו שמכיר אותו יכול לשער.
אינכם חייבים לחכות לטרגדיה כדי לתרגל את היכולת שלכם לא רק לשרוד, אלא לשגשג ולהתפתח יפה, באמצעות הרגעים הקשים של החיים. בין אם אתם חווים הטרדות בעבודה, פקק תנועה מתסכל, בעיה בריאותית קלה או מכשול רציני יותר, זכרו שאינכם לבד. חפשו את הטוב שנמצא סביבכם. מקדו את מחשבותיכם ופעולותיכם בריפוי וצמיחה. מכיוון שאם תקללו את הנהג שנמצא לפניכם, לא תחצו את התנועה בסגנון משה רבנו. לעומת זאת, הפעלת ספר השמע או האזנה לפודקאסט שלי, צימאון רוחני, עשויים להרגיע אתכם וללמד אתכם דבר או שניים בזמן שאתם מחכים!
ולבסוף, היו טובים אל עצמכם. קחו את הזמן שאתם זקוקים לו. דעו שבסופו של דבר, אפילו היער החרוך והשרוף ביותר ילבלב שוב ויצמיח חיים חדשים. עצים חדשים יצמחו, וגם הם ילמדו איך להתכופף ולא להישבר - איך להתמודד עם החיים במלואם, יהיה אשר יהיה.
