מה יש בשם? כנראה שהרבה יותר ממה שאנו יכולים לדמיין.
הסיפור המקראי של ספר "בראשית" מספר לנו: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה".[בראשית פרק ב' פסוק כ']. אולם הזוהר הקבלי לוקח את הסיפור הזה צעד קדימה. הוא מלמד אותנו שבאמצעות נתינת השמות לנבראים, הם קיבלו את רוח החיים! במלים אחרות, ברגע שאנו נותנים שם למשהו - לכל מה שאנו רוצים - אנו נותנים לו חיים. אנו מניעים את יצירת הרצונות שלנו פשוט על ידי ידיעה ונתינת שם לכל מה שאנו באמת רוצים.
ובזמן הזה בלוח השנה הקוסמי, הפוטנציאל שיש לנו לברוא (וליצור מחדש) את חיינו, נמצא בשיאו. ראש השנה חל ביום הראשון של חודש תשרי (מאזניים). ביום הזה ולאורך כל החודש, אנו מכווננים באופן טבעי אל האנרגיות החזקות של התחדשות והתגלות.
החודש האחרון של מזל בתולה עודד אותנו לתרגל תשובה. בין אם השתתפת בתרגול " 30 הימים של חיי בתולה" שלי ובין אם לאו, זה הזמן בשנה שבו יש לשבת ולהתבונן מקרוב היכן היית... מה עבד או לא עבד בחייך. רק על ידי הבנת טעויות העבר שלנו (או הפניות הלא נכונות שלנו) נוכל לבצע את ה"תיקונים" הנדרשים ולזהות במדויק – ולתת שם – לכוון שבו אנו רוצים ביותר ללכת ולגדול!
המחקר תמך בכוח מתן השמות ליצירת קשרים משמעותיים ומתמשכים בינינו לבין הדברים להם אנו נותנים שמות. הפסיכולוגית ד"ר סוזן דגס-וויט כתבה רבות על "הכוח הגדול של מתן שמות לדברים". פעולת מתן השם היא יותר מאשר קביעת זהות (אם כי היא עושה גם זאת). המעשה עצמו יוצר מעין בעלות פסיכולוגית - התחושה שמשהו שייך לנו באופן אינטימי יותר. זה מסביר מדוע זוגות יוצרים לעתים קרובות שמות חיבה זה לזה; זו גם הסיבה שאלו המגדלים בעלי חיים לצורכי מזון ממעטים לקרוא לתרנגולות או לפרות שלהם בשמות. כאשר אנו לא נותנים שם למשהו, אנו יכולים לשמור אותו במרחק ולהרגיש פחות אחראים לטיפוח כל קשר אמיתי אליו.
אך מתן שם לרצונות שלנו אינו מספיק כדי להביא אותם לידי מימוש. אנו חייבים לקחת חלק פעיל בהפיכתנו לבוראים-שותפים של הגורל שלנו. הרב ברג כתב כי "השגת שינוי אמיתי דורשת כוח רצון, מטרה והתמדה". הוא השווה את תהליך הבריאה להקמת עסק. באמצעות דוגמה של בית חרושת לנעליים, הוא הגדיר תרחיש שבו קו הייצור מוכן, כל המכונות תקינות וכל חומרי הגלם נמצאים במקום. למרות כל ההכנות הללו, המפעל לא ייצר דבר בעצמו. הפוטנציאל הקיים באופן ברור כל כך לא יתממש ללא פעולה. זה ריקוד בין היוצר (במקרה הזה מעצב הנעליים) לבין הצעדים לקראת היצירה. כיצד ובאיזה סדר ייחתכו החומרים? איזו מכונה תיצור כל חלק של הנעל, וכיצד יתאחדו כל החלקים ליחידה אחת?
ריקוד דומה פועל גם עבור המטרות האישיות שלנו. כאשר הרצונות העמוקים ביותר שלנו מכווננים הן למטרה שלנו והן עם הכוונה לחלוק את האור שלנו עם העולם, אור הבורא יעזור לנו למצוא את הדרכים הטובות ביותר לגרום לזה להתממש.
זה לא הזמן לשאננות! בראש השנה תוקעים בשופר , התהודה הנוקבת שלו מזכירה לנו להתעורר. זה אומר לנו שכל כוונה - כולל זו שיצרה את הנעליים המושלמות האלה - דורשת פעולה שלנו ומידה מסוימת של תכנון כדי שהיא תבוא לידי ביטוי. למזלנו, שלוות הנפש ויישוב הדעת של מזל מאזניים (המסומל על ידי המאזניים המאוזנים) יכולים לעזור לנו לשקול את האפשרויות שלנו בקפידה ולהימנע מן המלכודות של התנהגות פזיזה מדי. אולם אם נישאר איתנים ויציבים במרכז הכובד שלנו, נוכל לתכנן ולקבוע את מסלולנו ואז להתקדם בוודאות ובביטחון.
יש פתגם ישן שקובע, "אם אינכם יודעים לאן אתם הולכים, לעולם לא תגיעו לשם." אני רוצה להוסיף שכדי לדעת לאן אתם הולכים, עדיף שתדעו היכן הייתם. כשאנו עוברים אל שנה חדשה גדושה באפשרויות, אני ממליצה לכם להשאיר מאחוריכם את מה שכבר לא משרת אתכם. במקביל, הזכירו לעצמכם מה כן עבד עבורכם. הכירו את עצמכם מחדש עם הפעילויות, האנשים, המקומות והמצבים שמרגשים אתכם ביותר. התייעצו עם לבכם וזכרו מה מקרב אתכם אל עצמכם ואל השמחה הפנימית שלכם. יותר מכל, צרו קשר עם המטרה שלכם, ואז תנו לה שם... ובעוד אתם עושים זאת, תנו שם גם לרצון שלכם!
באמצעות נתינת השם הזו, באמצעות הידיעה הזו והרצון הזה, ייוולדו החיים החדשים שלכם. שנה טובה!
