אחד הלימודים החזקים והחשובים ביותר שנמצאים בזוהר, במאמר שקרוי "מנעולא מפתחא והיכלות", מפורש בידי הרב אשלג. הוא אומר לנו ששלושת הדברים האלה הם חלק מאותו דבר; המנעול הופך לפתח, והפתח הופך להיכל, שלא כמו בעולם הזה, שבו יש לנו מנעול, ואז יש פתח, ואז, מאחוריו, יש היכל.
אנו יודעים שמטרת ומחשבת הבריאה היו לתת לכל אחת ואחד מאתנו, ולאנושות בכללה, רק טוב. אבל אם מטרת הבריאה הייתה לתת לנו אור גדול, אז מדוע חווית העולם הזה מלאה בכל כך הרבה חושך, כאב וסבל? הרב אשלג אומר לנו שאנו יכולים ליישב בין שתי המציאויות המנוגדות הללו על ידי ההבנה שמה שנמצא בבסיס בריאת העולם הפיזי הוא הרצון לקבל לעצמו בלבד, שהוא בדיוק ההפך מטבעו של אור הבורא, שהוא רצון לתת. אבל למרות שהאור קיים בתוך כל אחת ואחד מאתנו, אנו חווים כאב או סבל המבוססים על רמת הקיום של הרצון לקבל לעצמו בלבד בתוכנו.
וזה סוד המנעולים. כל אחת ואחד מאתנו נעולים מפני אור הבורא, מן הטוב שהוא הליבה של בריאת העולם הזה. ההיצמדות שלנו לרצון לקבל לעצמו בלבד היא המנעול שחוסם בינינו ובין המטרה המוחלטת של הבריאה והאור המוחלט של הבורא. אם היינו נלחמים במשך הזמנים של החושך והבלבול למען מטרת גילוי אור הבורא בעולם, ולא מאפשרים למצבי הבלבול או החושך להפריד אותנו מאור הבורא, אז כל דבר מבלבל, כל דבר שאנו לא מבינים, כל דבר שלא נראה לנו הגיוני, היה נעשה לפתח שדרכו היינו יכולים לזכות בחיבור גדול יותר לאור הבורא.
אנו חושבים שבלבול פירושו שאנו לא מחוברים. אבל הרב אשלג מסביר שבכל דבר שאנו לא מבינים, בכל דבר שמתרחש וסותר את טובו של אור הבורא, יש ניצוץ של אור גדול. גדול עד כדי כך שכאשר אנו נלחמים כשאנו בתוך הבלבול והספק, ועדיין ממשיכים להתחבר, לתת, ולעשות עבודה רוחנית, מצב הבלבול הזה נעשה בפירוש פתח להבנה. ועל זה אנו חייבים למקד את עבודתנו בשבת "נִצָּבִים – וַיֵּלֵךְ".
רובנו עברנו אתגרים ודברים שלא הבנו השנה הזו. אבל איך אנו יודעים אם אנו משתנים? הרב אשלג מאוד ברור כאן, וזו חייבת להיות שאלה שאנו שואלים את עצמנו: האם אנו יכולים להתבונן באחד מהאתגרים שהתרחשו, ולומר, איזה פתח נפלא זה היה? האם אנו יכולים לומר שאנו מאוד מאושרים שזה התרחש, מפני שאנו מבינים איזה שער של חכמה וחיבור נפתח לנו בזכותו? מכיוון שתשובה אמיתית מתרחשת כאשר אנו מסוגלים לחזור לאחור אל השנה שעברה ולומר: "אני מבין/נה מדוע החושך והבלבול התרחשו; זה פתח, היכל גדול של אור וחכמה עבורי."
זה המבחן. אם פגענו במישהו באופן ממש חמור, ועושים תשובה, אז ברמה מסוימת נכון שהמעשה השלילי הזה נעשה חיובי. אבל ברמה עמוקה יותר, זה אומר שאנו יכולים להתבונן בשנה שחלפה ולהבין ששום דבר שלילי לא התרחש בחיינו, שבעצם לא היה שום מנעול, מכיוון שהמנעול הוא פתח, והפתח הוא היכל. זה מקביל כמובן לעבודה הרוחנית שאנחנו עושים, אבל אני בטוח שלכולנו יש עדיין דברים שחווינו השנה הזו והם לא נראים לנו הגיוניים, שאנו לא מבינים, ושאנו עדיין חווים אותם כשליליים. זה אומר שיש עוד עבודה שחייבת להיעשות סביב האירועים האלה, מפני שבסופו של דבר, אנו יכולים להגיע לידי הראייה שהדברים הרעים ביותר שהתרחשו לנו הם אור עצום.
זוהי העבודה שאנו חייבים לעשות השבת הזו. זו העבודה שאנו חייבים לעשות כשאנו מתכוננים לראש השנה. אנו חייבים להתבונן בשנה שעברה, למצוא את המנעולים האלה, לחשוב עליהם, ולראות אם אנו יכולים למצוא את הפתח בתוך המנעול. ואם לא, אנו חייבים לעשות עוד עבודה ולהתחייב יותר להסרת הרצון לקבל לעצמו בלבד שלנו. מכיוון שדבר אחד בטוח: אם היינו מתעלים לגמרי מעל הרצון לקבל לעצמו בלבד שלנו, היינו רואים הכל כאור. לא היה שום חושך או בלבול. אם יש עדיין משהו בשנה שעברה שאנו מתבוננים בו, ולא מבינים, ועדיין רואים אותו כחושך, זה מכיוון שלא השתנינו.
זו העבודה של השבת הזו. האם אנו יכולים להתבונן אחור אל השנה שעברה ולראות אותה כאור? האם אנו יכולים לראות את כל החושך והבלבול רק כאור שבתוכם? אם לא, אז בואו נעשה עוד עבודה. בואו נתעלה יותר, מפני שכאשר אנו מתקרבים יותר למצב של ודאות שלמה שמגיע מהסרה מוחלטת של הרצון שלנו לקבל לעצמנו בלבד, אנו רואים רק אור, והמנעולים הם רק פתחים שמובילים להיכלות גדולים יותר של הבנה וחכמה.
עכשיו אנו מבינים מה אנו מבקשים: ודאות גדולה יותר כדי שנוכל לראות רק אור בתוך המנעולים, וכוח לעשות את העבודה שתאפשר לנו את הודאות הזו. במשך השבוע הזה, נעשה את העבודה הזו, ובשבת, נקבל את המתנה הזו. זו מהות השבת הזו; אנו רוצים להגיע למצב שבו אנו לא רואים את המנעולים, או אפילו לא את הפתחים – אלא רק היכלות גדולים של חכמה והבנה, ואת האור הגדול והחכמה הגדולה שבכל מה שהתרחש ושחווינו השנה. אנו לא נמצאים במצב הזה עדיין. אנו חייבים לעשות את העבודה הרוחנית של התעלות מעל ומעבר לרצון שלנו לקבל לעצמנו בלבד. זוהי מהות העבודה של חודש אלול. זוהי מהות ההכנה לראש השנה.
ובשבת הזו נוכל לקבל, כפי שאמרנו, גם את הכוח לוודאות גדולה יותר וגם את הכוח לעשות עבודה רוחנית גדולה יותר, לראות את המנעולים האלה כפתחים, ולהפוך אותם להיכלות גדולים של הבנה וחכמה של כל מה שהתרחש וכל מה שחווינו, בכל היבט של חיינו.
