אברהם אבינו כתב ספר בשם "ספר יצירה", ובו הוא מסביר את המתנות והכוחות השולטים וזמינים בכל חודש. שם כתוב שבחודש תמוז, מזל סרטן, נוצר כוח הראייה.
אם כן, מהו סוד הראייה?
אנחנו מכירים את הסיפור בתורה על המרגלים. לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים, הם הגיעו לגבולות ארץ ישראל, ושלחו 12 מרגלים כדי שיחוו את דעתם על הארץ. המרגלים נסעו בארץ לאורכה ולרוחבה במשך חודש תמוז, החודש אליו אנו נכנסים כעת. אבל מה הם עשו? הם השתמשו בעיניהם וראו דברים רעים, ולכן חזרו ודיווחו על כל הדברים הרעים שראו. המקובלים קוראים לזה "עין רעה"; עין שמסתכלת על אדם או על דברים ורואה רק את השלילי.
כל אחת ואחד מאיתנו, במידה זו או אחרת, סובלים מהעין ה"רעה", או השלילית; אנחנו מתבוננים באנשים ובמצבים ומוצאים מה לא בסדר בהם, מתבוננים בהם בעין שנוטה להתמקד, ורואים, לכן, את השלילי. חשוב שיהיה ברור שכולנו, במידה כזו או אחרת, סובלים מזה. למעשה, ככל שאדם חושב שאינו סובל מזה, כך הוא כנראה סובל יותר.
עם זאת, חשוב מאוד שתהיה לנו איכות הראייה החיובית, היכולת להסתכל על מישהו ולא רק להיות עיוורים לשלילי שבו, אלא לבחור להתמקד בטוב שבו. מדוע זה חשוב כל כך ? במשלי נאמר: "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ". [משלי כ"ב ט']. בעל העין הטובה, הוא או היא יתברכו. זה עיקרון רוחני עמוק וחשוב מאוד; העיניים שלנו - אנו אומרים זאת כל הזמן - הן שערי הכניסה אל הנשמה שלנו... אך מהו פירושו של דבר, למעשה? משמעות הדבר היא שמה שאנו מתבוננים בו הופך אותנו למי שאנחנו. בזבוז זמן בכל יום תוך התבוננות בתכונות השליליות של מישהו אחר או בשליליות שיש בו במצב מסוים, מפחיתים את האור שלנו. כך אנו מכניסים פנימה אל תוך הנשמה שלנו את השליליות שראינו, וכעת אנו מוגבלים בכמות האור שאנו יכולים לקבל.
הסיבה לכך שאין אנו רוצים שתהיה לנו עין רעה, ודוחפים תמיד לכך שתהיה לנו עין טובה, אינה מכיוון שאנחנו רוצים להיות אדם טוב, וגם לא מכיוון שאנו רוצים להיות אדיבים לאנשים אחרים. זה פשוט מכיוון שאנו מגיעים להבנה שכאשר אנו דוחפים את עצמנו לראות ולהתמקד בטוב, אנו מביאים אל עצמנו טוב, בעוד אדם שמתמקד בראיית השלילי, לוקח את השליליות הזו לתוכו, וכך הוא מגביל את כמות האור והברכות שהוא יכול לקבל.
לכן מלמדים המקובלים שאנו ניבחן לפני כל ברכה שאנו עומדים לקבל. יראו לנו מישהו שעינינו יכולות להתמקד או בחיוביות שבו או בשליליות שבו. אם נתבונן באדם הזה ונראה את הטוב, ניקח חיוביות. כך נקבל ונעורר כלי שיוכל לקבל את הברכה שמחכה לנו. אבל אם אנחנו נופלים וממשיכים ללכת אחרי העין השלילית, אנו למעשה חוסמים את הברכה שאמורה להגיע אלינו.
ברובד עמוק יותר, מלמדים המקובלים שכאשר נכנסו המרגלים לארץ ישראל, תפקידם היה ליצור כלי. אילו היו ממקדים את עיניהם בטוב, זה היה יוצר עבור כל בני ישראל באותה עת כלי שיוכל לקבל את האור הנקרא "ארץ ישראל". אבל מכיוון שהם בחרו להתמקד בשליליות, הם חסמו את הברכה שיכולים היו לקבל; וזה למעשה מה שאנו חווים כל הזמן, הן ברמות הגדולות והן ברמות הנמוכות יותר.
תכונה חשובה, מעל ומעבר לרבות אחרות, היכולה להבטיח שאדם יקבל אור וברכות, היא עין טובה. אין זה רק לימוד רוחני יפה. כולנו חייבים לדחוף את עצמנו לבחור בעין הטובה, מכיוון שרק האדם הבוחר כל הזמן בעין הטובה יקבל את הברכות שהוא אמור לקבל. אם לא, אז לפני כל ברכה שאנו אמורים לקבל, קטנה או גדולה, אנו נהיה מאותגרים על ידי הבחירה הזו, לראות את החיובי או לראות את השלילי. ואם אנחנו מסוגלים לדחוף - וזו עבודה, זה קרב - אבל אם אנו מסוגלים להילחם על העין הטובה, אנחנו פותחים את עצמנו אל הברכות האמיתיות שאנו אמורים לקבל.
כשנראה מישהו שאין אנו אוהבים מקבל משהו מדהים, במקום להתרגז, נאמר, "רגע אחד. אני יודע/ת שמחכה לי מתנה מדהימה, וזה המבחן שלי, האתגר שלי, האם יהיה לי הכלי לקבל אותה או לא. למרות שאני ממש לא אוהב/ת את האדם הזה, אני מתכוון/נת לאלץ את המוח והמודעות שלי לשמוח עבורו, מכיוון שאני רוצה לקבל את הברכה שלי. וכשאראה מישהו, אתכוון לראות את טובתו. מדוע? מכיוון שאיני רוצה להגביל את ברכתי”.
החודש הזה, כפי שאומרים לנו המקובלים, הוא החודש שבו נוצרה הראייה. זה החודש שבו אנחנו יכולים לקחת שליטה על העיניים שלנו. ואם נדחף את עצמנו כל הזמן לעשות עין טובה, נפתח את עצמנו אל כל האור והברכות שאנו אמורים לקבל.
