חגגנו את יום האם. חגגנו את יום האב. ולהורים מגיע הכבוד הזה – האמינו לי, אני יודעת כמה עבודה מאתגרת יש להשקיע בזה (במקרה שלי, כפול ארבע!).
אולם ההורה שאנו לרוב זקוקים לו אינו נמצא "שם בחוץ". זה ההורה שבתוכנו - זה שהיה איתנו במהלך כל המהומה, המכות, החבורות והניצחון. זה "ההורה הפנימי" שאומר לנו להמשיך כשאנו רוצים כבר לוותר. זה מי שנכנס ואומר לנו, כאשר אנחנו מתפתים לרבוץ בכורסא ולצפות ב"נטפליקס" עד 3 לפנות בוקר, או למלא את עצמנו עוד ועוד בג'אנק פוד, לעשות את הדבר הנכון.
לפעמים אנחנו מקשיבים. לפעמים לא. אבל אני כאן כדי לומר לך שלהורה הפנימי שלך מגיע קצת כבוד. וזה, כמו מכונית או גוף, דורש לפעמים גם תיקון וכוונון מדי פעם!
איפה להתחיל? מחקרים במדעי החברה הראו שסגנון ההורות היעיל ביותר - כזה שנוטה לגדל ילדים יותר מאושרים, סתגלנים ומונחי מטרה - משלב ציפיות גבוהות עם היענות, תמיכה וטיפוח גבוהים באותה מידה.
אם כן, אז איך זה נראה מנקודת המבט של ההורות העצמית?
הנה לפניך ארבעה טיפים שיעזרו להורה הפנימי שלך להוציא ממך את המיטב:
1] קבעו לעצמכם כללים וציפיות סבירים, הגיוניים וטובים.
מחקרים מצביעים על כך שציפיות גבוהות של ההורים יכולות להיות בריאות - כל עוד הן סבירות, הגיוניות ונשמרות באיזון עם המרכיבים האחרים. אחרי ככלות הכל, בלי מידה מסוימת של ציפיות, איך היינו יכולים לשאוף ולחתור אל המטרה שלנו בעולם או להגדיר אותה? לא היינו יכולים.
התחילו בהתבוננות באזורים בחייכם שזקוקים לכיוונון נוסף. האם חסרות לכם שעות שינה או פעילות גופנית מתאימה? האם אתם מעמיסים על עצמכם דברים רבים מדי מבלי לדאוג לעצמכם? הגיע הזמן להתערבות הורית! אתם יכולים לקבוע כללים ספציפיים, כגון, אני אעלה כל יום במדרגות ואמנע משימוש במעלית, או כיבוי האורות יהיה ב-23:00 בימות החול, ללא יוצא מן הכלל! או שאתם יכולים לחשוב בצורה מקיפה - למשל, להחליט לאכול באופן מודע יותר או להוסיף יוגה לשגרת תרגילי הכושר שלכם.
מצד שני, שאלו את עצמכם האם אתם עושים פחות - או שואפים לפחות - ממה שאתם יודעים שאתם יכולים לקחת על עצמכם. כשאתם עושים כך זה עלול לגרום לכם להרגיש "פחות מ", מה שיכול להנציח חשיבה והתנהגות שמכשילים את עצמכם יותר. התבוננו בכל דיבור עצמי שלילי והגיעו לשורשו, מהיכן הוא מגיע. תרגלו את הפיכת השלילי לחיובי: אני יכול/ה... אני מאמי/נה... אני ראוי/ה. מכיוון שאתם כאלה – בעלי יכולת, מאמינים וראויים! ואופן ההסתכלות הזה תלוי אך ורק בכם.
2] הקשיבו לקול הפנימי שלכם.
הורים טובים הם מאזינים טובים. אם, למשל, ילד או ילדה מרגישים חרדים, לחוצים או עמוסים ומוצפים מדי, הורה טוב לא יאמר, "טוב, תתגבר/י על זה". ההורה יעודד את הילד/ה לחקור מהיכן נובעים הרגשות הללו. האם יש "נאשם" שגורם לכל החרדה? להיות קשובים פירושו להתכוונן אל החלקים הפנימיים של עצמנו שלעתים קרובות מוצפים על ידי כל דבר וכל אחד.
הקדישו זמן לסריקת "מצב האיחוד" של כל התחומים העיקריים בחייכם: מערכות היחסים שלכם, העבודה שלכם ותחושת ההוויה הכללית שלכם. באילו תחומים אתם מרגישים טוב? איזה אזורים זקוקים לתשומת לב? אם תרשו לעצמכם לשקוע באומללות ובסבל בגלל כל דבר, הרי שאינכם מקשיבים לאמת שלכם. אם אתם הולכים כל יום לעבודה וחוזרים הביתה בתחושת חוסר סיפוק, הרי שוב – אינכם מקשיבים לעצמכם ואינכם מכבדים את עצמכם.
השבוע, שימו לב לאותם מקומות בהם אתם מרגישים "כבויים", ונקטו בצעדים לקראת תיקון חוסר האיזון. קבלו תמיכה במקומות בהם אתם זקוקים לכך... בקשו תקשורת במקומות שנראה לכם שיש הצדקה לכך... שמעו באמת את המסרים שהמוח, הלב והרוח שלכם אומרים לכם. הם היועצים החכמים ביותר שלכם.
3] פנו זמן פשוט להיות.
יש סיבה לפגרות, לחופשות, לזמן שמוקדש למשחקים, ולפארקים עם נדנדות וארגזי חול. משחק חשוב לא רק לכל הילדים מנקודת מבט בידורית, הוא גם חיוני לצמיחה הפנימית. לדברי האנתרופולוגית הביולוגית ד"ר גוון דוואר, "משחק וחקירה מובילים לנוירוגנזיס - ללידתם של תאי מוח חדשים - בחלק ההיפוקמפוס שממלא תפקיד מפתח בלמידה ובזיכרון".
באמצעות המשחק, אנו מגלים דברים חדשים, ללא הפרעה. משחק מאפשר לנו להתחבר אל המקצבים שלנו ולהיות שרויים ברגע - הרחק מהלחצים שאנו חשים לעתים קרובות צורך לייצר, או מן הצורך "להיות שם" עבור כל העולם. וזה יכול לחולל פלאים בכל חלק אחר בחיינו!
באופן דומה מועיל התרגול של "לא-זמן" - שהוא בן דודו הפחות אינטראקטיבי של המשחק. לשם המחשה: כמה מרעיונותיו הטובים ביותר של אלברט איינשטיין הגיעו אליו בעודו מתנדנד בדממה בסירת המפרש שלו. סטיב ג'ובס נתקל בכמה מפריצות הדרך המהפכניות ביותר שלו בעודו חולם בהקיץ, בלי משים. הלימוד? מותרות השעמום רחוקים מלהיות בזבוז זמן. מכיוון שהוא פותח אותנו אל טעם הזמן!
אינכם מאמינים לי? נסו לשבץ "משחק" או "לא זמן" בתוך השבוע העמוס שלכם. מעולם לא ידעתם איזה קסם זה יכול לגרום לכם!
4] אמצו אל לבכם את השינוי וטפחו הלך רוח של צמיחה.
הפילוסוף היווני הרקליטוס אמר שהדבר הקבוע היחיד בחיינו הוא השינוי. זה משהו שכל הורה יכול לאמת – מכיוון שבמהלך השנים אנו עדים לכך שהילדים שלנו הופכים ליצורים רבים (חלקם מקסימים יותר מאחרים!). ואני, כנרקומנית מושבעת ומוצהרת לשינוי עצמי, קיבלתי את כולם בברכה. הניסיון להילחם בשינוי הוא מתכון לחיים מסורבלים וחנוקים. אם כן, מדוע לא להתמודד עם השינוי, לאמץ אותו אל לבנו ולגרום לו לעבוד עבורכם? שינוי - בין אם הוא טוב ובין אם הוא מאתגר - תמיד טומן בחובו ברכה!
וזה כמעט תמיד כרוך בטעויות. האמינו לי, התמודדתי עם פחד גדול - ויותר מכמה תקלות - במסע שלי מנערה שמתביישת לדבר בפומבי ועד להוראה והרצאות בינלאומיות. כמובן, היו כאבי גדילה... אבל מנקודת הראות והמרחב הזה, קיבלתי אותם בברכה!
מכיוון שהתכונות הפחות מבריקות הללו עזרו לי להיות מיומנת יותר, בטוחה יותר ורהוטה יותר (בימים הטובים ביותר שלי!).
הקבלה מלמדת שהדרך היחידה להגשמה, מילוי ולצמיחה היא באמצעות מאמץ בלתי מתפשר. אין קיצורי דרך לחוכמה, אין שער המוביל לסמטה אחורית שיעזור לנו להיות בשליטה. הדרך היחידה להפוך למי שאנו רוצים להיות היא לאפשר לעצמנו לחוות דברים, לעשות טעויות ולנסות שוב. עד שנצליח.
כשנשאל על הניסויים הפחות מוצלחים שלו, ענה תומס אדיסון, "לא נכשלתי; פשוט מצאתי 10,000 דרכים שאינן עובדות". אני ממליצה לכם לא רק לקבל את הטעויות שלכם, אלא להיות אסירי תודה על הצמיחה שהן מביאות!
לבסוף, ב"היררכיית הצרכים של מאסלו", אהבה ושייכות הם צרכים בסיסיים שנועדו להביא אותנו למימוש עצמי. כשאתם יוצאים להרפתקת ההורות העצמית שלכם, דעו שאף פעם לא מאוחר מדי (או מוקדם מדי!) לטפח את תחושת האהבה העצמית שלכם. מכיוון שכאשר אתם ההורים של עצמכם, אתם יכולים להיות "ההורה החלומי" שתמיד רציתם. אתם רק חייבים להחליט.
אז התחילו עכשיו... מהמקום בו אתה נמצאים. קבלו כמה החלטות נהדרות היום! כפי שאמר פעם המקובל החכם הלל הזקן, " אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי”?
