כשקראתי את פרשת השבוע הזה, פרשת 'וַיֵּרא', ראיתי כל כך הרבה פירושים של המקובלים לפרשה הזו, עד כי קשה היה לבחור רק כוון אחד עבור השבוע הזה. כאשר זה מתרחש, אני אוהבת לחזור אלתחילת הפרשה מפני שההתחלה היא רמת הזרע - היא המקום בו אנו יכולים להתחבר אלהמהות ואל הפוטנציאל הגדול ביותר.
"חפשו דרכים לשרת אחרים, מכיוון שזו הדרך בה אנו יכולים לשקף את הבורא, ולהגשים את מטרתנו כאן על פני האדמה."
בתחילת הפרשה, נאמר שאברהם "יושב פתח האוהל". המפרשים שואלים: מדוע חשוב לנו לדעת איפה ישב אברהם? ובכן, קודם כל, אנו יודעים שכתוב שהיה זה היום החם ביותר בשנה. אנו גם יודעים שאברהם היה שרוי בכאב גדול, מכיוון שהיה זה היום השלישי שלאחר הברית. אברהם נעשה די מפורסם בנקודה זו בחייו. הוא היה ידוע בשל חכמתו, הוא היה בקי היטב בכוכבים, והוא אפילו למד באמצעות חיבור ישיר לאיכויות ולעבודה הפנימית של הבורא. אנשים הגיעו אל אברהם מרחוק כדי לקבל את הדרכתו הרוחנית, את עצתו, כדי שיתפלל עבורם. וכאן אנו ביום החם ביותר של השנה, ואברהם, למרות כאבו האישי,יושב בפתח מה שהוא בעצם ביתו, ומנגיש עצמו לאנשים. למעשה, נאמר שאברהם לא היה רק נגיש, אלא ממש חיפשמישהו שיזדקק לו. אברהם תמיד חיפש הזדמנות לשרת יותר את האנשים.
"אחד הדברים הגדולים ביותר שאנו יכולים לעשות בעיצומו של הכאב שלנו הוא לחלוק עם אחרים."
בחיים, לפעמים אנו מגיעים למקום שבו אנו מתקבעים ברמה הרוחנית שלנו. אנו דואגים לחברים ולמשפחה שלנו, לאלה שנמצאים במעגל הפנימי שלנו, וכמובן, אם מישהו קורא לנו, נהיה מוכנים לעזור לו. הסיפור של אברהם מלמד אותנו שזה דבר אחד לעזור כאשר קוראים לנו, אבל זה דבר אחר לגמרי לתת כאשר אנו שרויים בכאב. כאשר כואב לנו, אנו מצפים שיתנו לנו, אבל אחד הדברים הגדולים ביותר שאנו יכולים לעשות בעיצומו של כאבנו הוא לתת לאחרים. זה יכול להיות קשה, אבל זה הרבה יותר ממלא ומספק ומייצר אור עצום.
במלים פשוטות, האנרגיה של השבוע הזה היא אנרגיה שיכולה לעזור לנו לתת את עצמנו בצורה יזומה לאחרים. במשך שבעת הימים הבאים, חפשו דרכים בהן אתם יכולים להיות כמו אברהם, משרתים של האנשים. מכיוון שכאשר אנחנו משרתים את האנושות, אנו השתקפות של הבורא באופן העמוק ביותר, ומגשימים את מטרתנו כאן על פני האדמה. אלה הם ימים חזקים לתת בהם מן הכישרונות שלכם, לעזור במקלט לחסרי בית, או אפילו רק לפתוח את ביתכם לחברים.
באמצעות מאמצינו לתת ולחקות את הבורא בנתינתו המתמשכת, אנו עצמנו הופכים ללפידים ומקבלים של אור.
