עולם קטן

בדרך כלל, כאשר יש מסר מן הבורא אל בני ישראל, יש שיח שמתחיל עם התגלות שמו של הבורא, בדרך כלל באמצעות משה, ובאמצעות משה אלינו. אבל פרשת "בְּחֻקֹּתַי" \מתחילה בלי המלים האלה. זו אחת הפרשות הבודדות שבה יש מסר, לימוד, מן הבורא, ללא הזכרת שם הבורא; וזה מעלה בנו את הרעיון שיש משהו מיוחד באור שמתגלה השבוע הזה.

פרשת "בְּחֻקֹּתַי" עוסקת בדברים שמעבר להבנה האנושית וליכולת האנושית; מה שאנו רוצים ללמוד השבוע הזה הוא שכל כך הרבה ממה שאנו חייבים לעשות ולתקן הם דברים שאין אנו יכולים לשלוט עליהם. אם כן, השאלה היא, אם אנו באמת מבינים שהעזרה שאנו צריכים, הברכות שאנו צריכים, והתיקון שאנו צריכים הם פעמים רבות מעבר ליכולת השליטה שלנו, אז מה נוכל לעשות? איך נוכל לתקן מה שלא נמצא בשליטתנו?

"כדי להגשים את התיקון שלנו וגם ליצור השפעה גדולה בעולם, אנחנו חייבים לדחוף את עצמנו לעשות את העבודה הרוחנית".

ישנם זמנים, למשל, שבהם אנו אמורים לעשות דברים חיוביים, אבל זה לא תמיד עובד כך, במיוחד כשהדברים מתייחסים למישהו אחר. במבט לאחור, אנו חושבים שאולי היינו חייבים להתנהג אל האדם הזה בצורה שונה, ואז עובר זמן ואנו רוצים למצוא דרך לתקן זאת, אבל כל כך הרבה דברים התרחשו מאז. אז כיצד נוכל לתקן דברים כאלה, שהתרחשו מעבר לשליטתנו? כדי שעסק יצליח, למשל, אדם אינו חייב לשלוט על כל הצרכים השונים של העסק כדי שהוא יעבוד. ישנם הרבה דברים שאנו יודעים ולא יודעים שהם מעבר לשליטתנו; אם כן, איך נוכל לשלוט עליהם או להשפיע עליהם?

הדרך להתחיל את המודעות הזו היא קודם כל להבין באמת שהדבר שאנו חייבים להשיג, ליצור, למשוך או לתקן, באופן רוחני ופיזי, נמצא מעבר לנו. מבחינה הגיונית, אנו יודעים שאנו שולטים על מרחב קטן מאוד של השפעה, אבל ברור שמה שאנו חייבים לעשות בעולם הזה הוא הרבה מעבר לזה. איך נגיע לשם?

"כאשר אנו עושים מקסימום של עבודה, מוודא אור הבורא שההשפעה תחדור אל העולם כולו."

אם אדם עושה בתוכו מעשה פנימי שלילי שאינו משפיע באופן שלילי על מישהו אחר, אז בהבנת התהליך הרוחני של התיקון, אנו יודעים שכל נזק שהאדם הזה עשה יכול להיות מתוקן. אבל, ברגע שאנו נכנסים אל קטגוריה של דברים שעשינו למישהו אחר, או דרכים שבהן השפענו באופן שלילי על מישהו אחר, אנו יכולים לעורר כל מיני סוגים של פחד, מפני שאין אנו יודעים כיצד נוכל לתקן זאת אי פעם. איך נוכל אי פעם לשנות משהו שעשינו למישהו אחר... ומי יודע איזה עוד תוצאות שליליות יש לדבר הזה? יש כל כך הרבה דברים שאנו חייבים לתקן וכל כך הרבה דברים שאנו חייבים להשפיע עליהם והם נמצאים מעבר לשליטתנו . אם כן, איך נוכל לעשות זאת?

והנה התשובה. אנו חייבים להתחיל עם הבהירות שכדי להשלים את כל מה שהנשמה שלנו באה לעולם הזה לעשות, גם פיזית וגם רוחנית, עלינו להיות מסוגלים להגיע למצב שבו ההשפעה שלנו מתעלה מעבר לטבעי ולנורמלי. אנו חייבים להיות מסוגלים להגיע למצב שבו אנו יכולים להשפיע מעל ומעבר ליכולת השפעה הטבעית, הרגילה והנורמלית של האדם.

יש מושג שאומר שהבורא יסיים את העבודה. אם אדם עושה כל מה שהוא יכול וחייב לעשות כדי לתקן ולשנות, זה משפיע על העולם. יש קטע יפה שבו הארי שואל מדוע נאמר על בריאת האדם: "נַעֲשֶׂה אָדָם" [בראשית א' פסוק כ"ו], בעוד ברור שאור הבורא הוא אחד; מדוע השתמשו כאן בצורת רבים? הארי אומר שלפני הבריאה של כל אדם, לקחת הבורא חתיכה מכל דבר, מכל דבר שנמצא בעולמות העליונים, וגם מכל דבר שנמצא בעולם הפיזי, כדי להשתמש בהן וליצור את האדם. ולכן נקרא האדם "עולם קטן", מכיוון שאנו עשויים מהיבטים של כל דבר שיש בעולם.

לכן, מסביר הארי, שכאשר נאמר "נַעֲשֶׂה אָדָם" , פירוש הדבר הוא שהבורא לקח חתיכה מכל דבר, גם מן הנעלה ביותר וגם מן הנמוך ביותר, מן הרוחני ביותר ומן הפיזי ביותר, ויצר באמצעות החלקים האלה את כל אחת ואחד מאתנו, ולכן משמעות הדבר היא שטבוע בנו חיבור טבעי לכל דבר ולכל אחת ואחד בעולם הזה. וזה אומר שברמה מסוימת, אנו יכולים להכיל את ההשפעה שלנו בפירוש על כל דבר.

"ספירת העומר עניינה שינוי אישי כדי להרוויח את אור הבורא."

כדי לעשות כך, לא מדובר כאן רק על ההכרח לעשות את העבודה הרוחנית, אלא גם על ההכרח לדחוף את עצמנו לעשות את העבודה הרוחנית. למשל, נניח שיש למישהו פגישה עם רופא, או פגישה לצורך תהליך רפואי קטן. עם הידע שזכינו בו בזכות הלימוד הזה, אנו מבינים עכשיו שבתוך האדם הזה יש חתיכה מהרופא, ויש בו גם חתיכה מאזמל הניתוחים או מן הכלי שהרופא עומד להשתמש בו לצורך הפרוצדורה הזו. איך יעורר האדם הזה את האור שבתוך הרופא או הכלי? הבוקר הזה, כאשר התעורר, הייתה לאדם הזה בחירה, האם להתפלל או לא להתפלל תפילת שחרית. ואז, אם הוא בחר להתפלל, הייתה לו גם הבחירה האם להשקיע או לא להשקיע את כל המאמצים שלו בתפילה הזו. נניח שהיו לו שתי דקות לקרוא בזוהר, והוא השקיע רק 50% מהמאמץ שלו, אז ההשפעה שתתפשט מעבר לו תהיה גם היא רק 50%, והיא תושקע אולי ברופא, אבל לא בסכין.

יש לנו הפוטנציאל להשפיע על כל דבר חיצוני לנו, אבל הדרך היחידה לעשות זאת היא להגביר עד למקסימום את הדחיפה הפנימית שלנו, מכיוון ששוב, בתוך כל אדם יש חתיכה מכל דבר שבעולם. ולכן, לכל אדם יש פוטנציאל להשפיע על כל חלק בעולם. אבל הדרך לעשות זאת היא באמצעות הגדלת החיבור של העולם הקטן הזה עד למקסימום, ולהגיע לרמה שבה האדם מגדיל את יכולתו לדחוף את עצמו או את עצמה להתחבר באופן המקסימלי ביותר שאפשר.

כאשר אדם דוחף את עצמו עד לקצה גבול היכולת שלו ועושה את המקסימום שהוא או היא יכולים לעשות כדי לתקן את עולמם הפנימי, אז יוצאת ההשפעה מתוכו לעבר כל שאר העולם, לכל צורך שהוא. לכן נאמר שהעבודה של ספירת העומר עניינה שינוי פנימי שנעשה כדי להרוויח את אור הבורא. למען האמת, העבודה הקשה ביותר נעשית עד ל"ג בעומר, מכיוון שלאחר שעשינו את כל העבודה הזו, הבורא עושה את שאר העבודה בשבילנו. והימים שנותרו, ערכם המספרי הוא אותו ערך של המילה "טוב", מכיוון שבימים האלה מתרחשים דברים טובים. אם עשיתם את כל העבודה עד ל"ג בעומר, אם עשיתם את כל העבודה שאתם יכולים לעשות עבור העולם הפנימי שלכם, אז מובטח לכם שכל מה שאתם זקוקים לו בעולם החיצוני יהיה שם בשבילכם ויגיע אליכם.

אנו חייבים להשפיע על העולם, וזו הסיבה לכך שאנו חייבים באופן נואש ומתמיד כל כך לדחוף את עצמנו עד למקסימום של העבודה הפנימית שלנו. וכך אנו יכולים להשפיע על כל העולם,מכיוון שאנו עשויים מכל דבר שקיים בעולם הזה. אבל אנו יכולים להשפיע על העולם רק בהתאם לרמה שבה אנו משפיעים על העבודה הפנימית שלנו ומביאים אותה למקסימום היכולת שלנו. זו מהותה של השבת הזו.

הבורא אינו מוזכר בתחילת הפרשה, מכיוון שלא מדובר כאן על הבורא, מדובר כאן על האופן שבו אנו משפיעים על כל מה שנמצא סביבנו ומחוץ לנו. ראשית, אנו מבינים שכדי להשלים באמת מה שאנו חייבים להשלים בעולם הזה, זה יכול להיעשות רק על ידי השפעה על המון גורמים שאנו אפילו לא מתחילים להבין אותם. אנו אמורים להיות בעלי ההשפעה הזו, מפני שאנו עשויים מכל מה שיש בעולם. אבל הדרך היחידה להפעיל זאת באמת היא הגברת העבודה עד למקסימום בתוך העולם שלנו. זו הסיבה לכך שאנו חייבים לדחוף את עצמנו לא ליפול או לא לעשות מעשים שליליים, מכיוון שזה מפחית את העולם הפנימי שלנו. וכאשר אנו מפחיתים את העולם הפנימי שלנו, אנו מפחיתים את ההשפעה שלנו בעולם. זו מהות הפרשה הזו, שאינה במקרה הפרשה ה- 33. ל"ג בעומר, והפרשה ה-33, מייצגים את מקסימום העבודה. כאשר אנו עושים את מקסימום העבודה, אור הבורא מוודא שההשפעה הזו תתפשט אל כל העולם.