לאברהם היו שני אחים, הרן ונחור, ובפרשת נוח מת הרן. הארי אומר לנו שהרן התגלגל יותר מאוחר באהרן, אחיו של משה, ענק רוחני אדיר; שמו של אהרןמכיל בתוכו את השם הרן, בתוספת האות א', המייצגת החדרה של אור הבורא.
"הבנת הייחודיות שלנו וכיצד הכל תמיד מושלם".
בתקופתו של אברהם, האמינו האנשים שיש הרבה כוחות בעולם, ושיש לסגוד לאלילים שונים כדי שיעזרו לאדם בדברים שונים. אבל אברהם התחיל להבין שיש רק כוח אחד מיוחד מאחורי העולם הזה, ושהתחברות אליו והתאחדות עמו, במקום לעבוד את האלילים השונים האלה, זה המקום שבו אנו חייבים למקד את האנרגיות שלנו.
אבל תרח, אביו, היה עובד אלילים גדול שעסק במכירת אלילים לאנשים רבים. לכן, כאשר ראה שבנו, אברהם, מתחיל ללכת לא רק נגדו, אלא גם נגד העסק שלו והעולם, הלך תרח אל נמרוד, המנהיג של אותה תקופה, ואמר לו לעשות משהו לגבי הבן שלו, ולכן השליך נמרוד את אברהם אל תוך האש. כפי שאנו יודעים, התרחש נס ואברהם ניצל מהאש, והתחיל לשנות את העולם. אבל מה התרחש בחיי אחיו של אברהם, הרן, במשך כל הזמן הזה?
כאשר אמר תרח לנמרוד: "הרוג את בני", הרן היה שם. רש"י אומר לנו במדרש שהרן היה אחד האנשים שלא רצו להיות מעורבים מדי, או לנקוט עמדה, במיוחד כאשר זה יכול היה להוביל למוות או לצרה. נאמר במפורש שהרן "יושב", כלומר שאינו נוקט עמדה. הרן מחליט שאם אברהם ינצל באורח נס, פירוש הדבר שהוא אומר את האמת, ולכן הוא ילך בדרכו, אבל אם נמרוד יצליח להרוג את אברהם, זה אומר שדרכו היא הדרך הנכונה, ואז ילך הרן בדרכו של נמרוד. הרן, לכן, מבהיר במפורש שהוא אינו מתכוון לצדד באף אחד משניהם; ובעודו חושב שאברהם צודק, הוא אינו מוכן להקריב את חייו או אפילו לערב את עצמו בעניין. רק כאשר התרחש הנס ואברהם ניצל, אמר הרן: "בסדר, אני לצדו של אברהם", ואז זרק אותו אביו אל האש, והוא מת.
"הבורא מגלה לנו את מקור נשמתנו".
מדוע הרן מת ואברהם חי? זה בזכות האחריות לקום ולנקוט עמדה, ולא רק כאשר דברים נראים קלים. אברהם ניצל לא רק מפני שקם ונקט עמדה, אלא מפני שהוא קם מיד, הוא התייצב כאשר לא היה לו שום מושג מה עומד להתרחש כתוצאה מכך – מוות או חיים. אבל הרן נקט עמדה רק כאשר חשב שהדברים יהיו קצת יותר קלים, כאשר אברהם כבר הוכיח את הדרך. אבל מכיוון שהרן חיכה שהדברים ייעשו קלים יותר, הוא איבד את הזכות לתקן את עצמו באותו גלגול.
ההבנה שאנו מקבלים כאן היא שאם אנו לא עומדים על שלנו, בזמן, אנו עלולים לחזור לעוד גלגול נוסף כדי לעשות זאת. האר"י, בסעיף ל"ג בשער הגלגולים, מדבר על הגלגולים של אהרן, ועל הגלגול הבא של הרן כאהרן. הרן התגלגל כאהרן, אדם צדיק במידה בל תאומן. אבל, למען האמת, הוא בא לעולם הזה כדי לתקן רק דבר אחד: לעמוד על שלו ועל צדקת דרכו. אהרן בילה 24 שעות ביממה בנתינה, עזרה, ועשיית שלום, אבל כל העבודה הגדולה הזו לא הייתה באמת מה שנשמתו הגיעה לעולם הזה כדי לתקן; היה רק רגע אחד בחייו שבשבילו הוא בא לעולם הזה, וזה היה כאשר בני ישראל רצו לעשות את עגל הזהב. הם באו אליו ואמרו: "מה אתה אומר, האם אתה אתנו או נגדנו?" וזו הייתה אותה שאלה שנמרוד שאל את הרן.
בתקופתו של אברהם, ענה הרן: "אני עם אברהם", אבל הוא אמר זאת מאוחר מדי, כאשר זה היה קל יותר, ולכן, הוא התגלגל שוב באהרן. מה התרחש כאשר המבחן חזר על עצמו? הוא שוב לא יכול היה לעמוד על שלו ועשה אותה טעות. ולמרות שלא התכוון לעשות את עגל הזהב, הוא לא קם ועמד על שלו עד שהדברים נעשו קלים יותר, ולכן, הוא לא תיקן מה שבא לתקן. בוודאי, אהרן הגיע לגבהים עצומים, אבל הוא לא תיקן את הרן.
הארי אומר שאהרן, כדי לעשות את התיקון שלו, היה אמור להרוג את עצמו באותו רגע. אבל מדוע באותו רגע התחיל אהרן לחשוב על כל הסיבות מדוע לא לוותר על חייו? מכיוון שזו הייתההסיבה לשהותו בעולם הזה. וזה נכון לגבי כולנו; לכל אחת ואחד מאתנו יש סיבות ותירוצים לא להיות במצבים לא נוחים, לא לעמוד על שלנו כשהדברים נעשים קשים, אבל אנו חייבים לעצור ולחשוב שלעשות כך היא הסיבה היחידה לכך שבאנו לעולם הזה. הדבר האחרון בעולם הזה שאנו רוצים לעשות, הדבר שהכי קשה לנו לעשות, הוא הדבר שלמעשה באנו לעולם הזה כדי לעשות.
אנו ייחודיים במהותנו, ואנו ייחודיים במה שבאנו לתקן. גם הדברים הטובים וגם הדברים שאינם נוחים באופן נוראי הם מה שעושים אותנו מיוחדים כל כך, והם הסיבה להימצאותנו כאן בעולם הזה. הארי אומר שכל אדם חייב לדעת את מקור ושורש נשמתו. כיצד מקור נשמתנו נעשה גלוי לנו? כאשר אנו באים לידי ההבנה וממשיכים להחדיר למוחנו שהדברים הכי פחות נוחים והדברים המאתגרים ביותר שמתרחשים בחיינו עכשיו, כולם הם חלק מתהליך הבאתנו לידי גילוי הייחודיות שלנו. לחיות עם המודעות הזו לא בהכרח מסיר את הקושי לעמוד על שלנו או לחוש לא בנוח, אלא זה נותן לנו שמחה בעשותנו כך.
אנו רוצים להתחיל להתבונן בחיינו בדרך זו, לבוא לידי הבנת הייחודיות שלנו וכיצד הכל – הקושי, הטוב, הלא נוח – הכל מושלם לצורך התפתחות האור המיוחד שלנו. כאשר אנו מתחילים באמת לדעת ולחיות זאת, הבורא לא רק מתחיל לגלות לנו את מקור נשמתנו, אלא אנו גם יכולים להתחיל להיות מלאי שמחה בזמנים קשים ולא נוחים, מכיוון שאנו יודעים שהם בדיוק הסיבה לכך שאנו נמצאים כאן.