כילדים, אנו מאמינים שאנו יכולים לעשות הכל. אנו גאים בעצמנו ומחוברים למי שאנחנו באמת. אבל באיזה שהוא מקום לאורך הדרך, אנו מתחילים לאבד את ההערכה העצמית והאהבה העצמית. אנו מתחילים לדרוש שלמות ולהפעיל לחץ בלתי מציאותי על עצמנו.
זה אחד האתגרים הגדולים ביותר שאנו חווים בעבודתנו הרוחנית, מפני שהוא חולש על כל תחומי חיינו.
הנה לפניכם שלוש סיבות להפסיק להיות כל כך מושלמים כל הזמן:
1. אתם מטבעכם ישות חזקה. הנשמה שלכם מכילה את מהות הבורא, וזה אומר שאתם כוח עוצמתי מבטן ומלידה, מעל ומעבר לכל מה שתוכלו להבין ולדמיין. אפילו ממש עכשיו, כפי שאתם ברגע זה. כל החכמה הרוחנית, המורים, הלימודים, התפילות – אינם אמורים לתת לנו משהו שאין לנו כבר עמוק בתוכנו. העבודה הרוחנית שאנו עושים עוזרת לנו להתחבר לנשמה שלנו ולפוטנציאל הבלתי מוגבל שבתוכנו.
התבוננו לאחור אל זמנים בחייכם בהם הרגשתם באמת שלמים ובקשר עם עצמכם. אתם אמורים לשכון במרחב הזה כל הזמן. לרבים מאתנו קשה להאמין שאנו בעלי כוחות על, אבל אם לא נדע שזה נכון ונקבל זאת, גם לא נחווה זאת. הסכימו לקבל את גדולתכם וקחו לעצמכם זמן למדוט על המציאות הזו.
2. טעות אינה מפחיתה את גדולתכם. מכיוון שהנשמות שלנו הן ניצוצות יפים ובעלי עוצמה של הבורא, שום דבר אינו יכול ולא יוכל לעולם לשנות זאת בתוכנו. הטעויות והכישלונות שלנו אינם מקטינים את ליבת מהותנו – כל מה שהם יכולים לעשות זה רק להסתיר אותה.
חשבו על נורה. אתם יכולים לכסות אותה במעטה, והאור יעומעם. ככל שתוסיפו עוד שכבות, האור ייחלש. בסופו של דבר, לא תוכלו אפילו לראות את האור יותר. אבל אין זה אומר שהנורה מאירה בעוצמה פחותה. הדבר נכון גם לגבי ליבת מהותנו. אין שום דבר שיכול או יוכל אי פעם להכחיד ולכבות את נשמותינו. העבודה הרוחנית שלנו עוזרת לנו להסיר אט אט את השכבות שצברנו במשך השנים כדי שהאור המולד שלנו, הטבוע בנו, יוכל להתגלות.
זכרו – אתם עדיין ישויות יפות ורבות עוצמה אפילו כאשר אתם מועדים. אל תאפשרו לטעויות שלכם לכסות את הזוהר הפנימי שלכם.
3. אתם אמורים להיות בעלי פגמים. כולנו פרדוקס נפלא, תערובת של אור וחושך בו זמנית. אבל קשה לנו לקבל ששני ההיבטים הללו שוכנים בתוכנו זה לצד זה. אנו נוטים לחשוב שאין אנו יכולים להיות אנשים "טובים" אם עשינו משהו שגוי. ברגע שאנו טועים, אנו חושבים שזה כל מה שיש בנו. לכן אנו מציבים לעצמנו יעדים בלתי אפשריים של שלמות ומתחילים לשנות את האופן בו אנו רואים את עצמנו.
זה גם משפיע על האופן בו אנו רואים אנשים אחרים. אנו מסווגים אחרים בראשנו כאנשים "טובים" או "רעים" בהתבסס על האופן בו אנו קולטים ותופסים את ההתנהגות שלהם, בעוד שבמציאות, גם הם תערובת של אור וחושך.
אנו לא אמורים להיות במצב של שלמות, אלא במצב הדואלי הזה. אם היינו מושלמים כל הזמן, לא הייתה יכולה להיות גדילה, לא היה מקום לשיפור, ולא היה כל צורך בעבודה רוחנית. כל אדם אמור לעשות בעולם הזה עבודה ייחודית אך ורק לו, והחסרונות שלנו הם חלק חשוב שלה.
קבלו את העובדה שיש בכם פגמים ושאתם באמצע תהליך של גדילה.
מפתה כל כך לרצות להיות מושלמים כל הזמן. אנו רוצים להיות ההורים הטובים ביותר, החברים הטובים ביותר, התלמידים הטובים ביותר, הטובים ביותר במקצוע ובקריירה שלנו – והרשימה ארוכה. אבל להיות שואפי שלמות מגביל את הגדילה שלנו. היו מבולגנים! נסו הכל, הימתחו מעל ומעבר למה שאתם חושבים שאפשרי, עזרו לאחרים בדרכים לא נוחות. במקום לדחוף את עצמכם להיות מושלמים, דחפו את עצמכם לגדול בדרכים חדשות ומעניינות.
