לכל דקה, לכל יום, לכל שבוע ולכל חודש ושנה יש אנרגיה מיוחדת משלהם. כפי שנאמר: "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם "[קהלת ג' א']. יש זמן לזרוע, לשתול ולנטוע, ויש זמן לקצור ולאסוף את היבול. יש זמן לתכנון, ויש זמן לפעולה. האנרגיה של השבוע הזה, השבוע של פרשת "וַיֵּצֵא", כפי שנגלה יחד, עוזרת ומאפשרת לנו לעשות שינוי במודעות שלנו. עם הלימוד הרוחני וההבנה היותר עמוקה שהיא מביאה עמה, נוכל לראות בסוף השבוע דברים באופן שונה מאשר ראינו אותם מלכתחילה.
"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם "[קהלת ג' א'].
בפרשת "וַיֵּצֵא", אנו מוצאים את יעקב בתחילת המסע הרוחני שלו. לאחר נדודים רבים, הוא פוגש את רחל ומיד מתאהב בה. אביה של רחל, מכשף רשע ששמו לבן, גורם ליעקב לעבוד שבע שנים לפני שהוא מאפשר להתחתן עם רחל. ביום החתונה של יעקב ורחל, מתכנן לבן תכנית כיצד להונות את יעקב, הוא מלביש את לאה בתו הבכורה בבגדי כלה ובלי ידיעת יעקב הוא משיא לו אותה במקום את רחל. כדי להרוויח את האיחוד עם רחל, שהיא הזיווג הקוסמי האמיתי שלו, מסכים יעקב לעבוד שבע שנים נוספות עבור לבן.
"וַיֵּצֵא" פירושו גם לעזוב. לפני מספר שבועות קראנו את פרשת "לֵך לְךָ", שפירושה הוא "הוצא את עצמך." האם זו פרשה נוספת שבה התורה מפצירה בנו לצאת למסע רוחני? לעזוב את אזור הנוחות שלנו? לצאת מתוך עצמנו? במובן מסוים, כן, אני מאמינה שכן. אבל, יש הבדל מובהק; יש כאן עבורנו רמה חדשה של הבנה, שכל אחד שעוסק בעבודה רוחנית יכול להפיק ממנה תועלת.
בעוד שבפרשת "לֵך לְךָ" למדנו את היתרונות שביציאה מתוך הטבע שלנו, יציאה מאזור הנוחות שלנו והרחבת עצמנו כלפי אחרים, הרי הסיפור של יעקב בפרשת "וַיֵּצֵא", הוא סיפור על המתרחש כאשר אנו בוחרים ביודעין לקחת על עצמנו את העבודה הרוחנית. כן, כמו אברהם, היה על יעקב לעזוב את המקום שחשב כביתו - את הנוחות והביטחון האישי שלו - ללכת אל הרמה הבאה של הרוחניות. אבל ברגע שעשה זאת, התמודד עם קשיים כה רבים, הזדמנויות כה רבות לבחור או לומר, "לא, זה לא בשבילי." הסוד שמגלה לנו פרשת ו"וַיֵּצֵא" הוא שהדרך לגדול רוחנית היא באמצעות הבחירה שאנו עושים להמשיך הלאה, להתמיד. אני שומעת לעתים קרובות מתלמידים שברגע שבו התחייבו התחייבות אמיתית ואמרו: "אני אהיה יותר רוחני/ת", הם התמודדו עם בחירות. פתאום עמדו בפניהם כל מיני מצבים. "מדוע עכשיו?" הם שאלו, "כאשר החלטתי את ההחלטה הגדולה הזו שאני רוצה לעשות יותר ולהיות יותר?"
"פרשת "וַיֵּצֵא" מגלה לנו שאנו גדלים רוחנית באמצעות הבחירה שאנו בוחרים להמשיך הלאה, להתמיד."
התשובה היא: כדי לעשות יותר ולהיות יותר, אנו חייבים תמיד לבחור מחדש להיות במסע הזה. להמשיך לעבוד עוד שבע שנים למרות ששבע השנים הראשונות לא נתנו לנו בדיוק מה שרצינו.
עם איזה בחירות אתם מתמודדים בחייכם ממש עכשיו? זה שבוע מצוין לחשוב על הבחירות האלה, ולהתחיל לראות אותן באור חדש. כי כל הצטלבות דרכים שנפגוש במהלך שבעת הימים הבאים, גדולה או קטנה, היא עבורנו הזדמנות לבחור מחדש.
הדרך הרוחנית תהיה תמיד כרוכה במעקפים, מחסומים או הצטלבויות. זו הדרך ללמוד לראות אותן כאמצעי להפוך לסיבה ולבוחרים של הגורל שלנו, לבחור בדרך האור. אחרי ככלות הכל, האם לא לשם כך נברא עבורנו העולם? כדי שנוכל להיות הסיבה, המקור של המילוי שלנו.
