הרגע הזה – הרגע שבו אתם חיים עכשיו, ברגע הזה ממש – זה הרגע שעיצב והועיד האור רק בשבילך, והוא ייקח אתכם למקום אליו אתם אמורים לגדול.
"הידיעה שכל דבר בא מאת הבורא, מאפשרת לנו להתחיל לחוות את האלוהי שבכל דבר".
מה תביא לנו שנת 2020? האם תהיה זו שנה מלאה בברכות, או שנה מלאה באתגרים?"
התשובה היא: זה תלוי במידה רבה בנקודת הראות שלנו.
כמו בכל שנה, 365 הימים הבאים יהיו בוודאי מלאים בזמנים של שמחה גדולה, זמנים של עצב גדול, רגעים שבהם נתעלה לאירוע רוחני, ורגעים שבהם ניפול. מה שיכול להפוך את השנה הזו לשונה מקודמתה הוא האופן שבו נבחר לראות את הנסיבות שתעמודנה בפנינו. מה שקובע את איכות חיינו אינו מה שמתרחש בחיינו, אלא האופן שבו אנו קולטים מה שמתרחש.
"מה שקובע את איכות חיינו אינו מה שמתרחש בחיינו, אלא האופן שבו אנו קולטים מה שמתרחש. "
בפרשת השבוע הזה, פרשת "וַיִּגַּשׁ", מגלה יוסף את זהותו לאחיו וסולח להם על שמכרו אותו לעבדות. זה סיפור יפה. אפשר בקלות להניח שיוסף סולח לאחיו מפני שזה הדבר ה"נכון" לעשות. אבל אנו לומדים מהזוהר שהסיבה לכך שיוסף סלח לאחיו יש לה שורשים רוחניים עמוקים עוד יותר. יוסף סולח לאחיו מכיוון שיש לו בהירות וודאות מוחלטות שכל רגע של חייו – אפילו הקושי שבמכירתו לעבדות – נוצר על ידי הבורא כדי לעצב אותו לאדם, לבסיס האור הרוחני, שהוא נולד להיות.
אני חושבת שתהליך קבלת ההחלטות של השנה החדשה שלנו מחייב את כולנו לראות הכל בחיינו כתכליתי, כמשמעותי, כמושלם. כשאנו מתחברים לאמת העמוקה הרוחנית הזו, אנו יכולים להתחיל לראות אפילו את הזמנים הקשים כברכות. אנו יכולים להפסיק לקטלג דברים כטובים או רעים, ובמקום, להבין שהכל ניתן לנו כדי לזרז את הצמיחה שלנו. כשהדברים האלה מהדהדים במוחנו, בואו נחליף את השאלה "מדוע אני?" ב"מה זה בא ללמד אותי?" אנו עלולים לגלות שנפסיק להאשים, וכמו יוסף, נתחיל לסלוח.
מי ייתן ונשאף לראות את כל הרגעים בחיינו כמושלמים, מתוך ידיעה שכל מצב תוכנן במדויק על ידי הבורא.
מתוך הידיעה שהכל בא מן הבורא, נוכל להתחיל לחוות את הבורא בכל דבר.
