בפרשת "כִּי-תָבוֹא" אנו קוראים באריכות רבה על ברכות וקללות. בעוד הברכות הוענקו על הר גריזים, הברכות ניתנו על הר עיבל. אני אוהבת את הפרשה הזו ואת הלימודים שיש בה, ויש בה הרבה – אבל השאלה שנשאלתי פעמים רבות על ידי תלמידים במשך השבוע הזה היא: כיצד אני יכול/ה להתחבר אל הברכות, ולא אל הקללות?
"כיצד אני יכול/ה להתחבר אל הברכות?"
לעתים קרובות אני נוהגת לומר שברכות וקללות הן שני צדדים של אותה מטבע. בכל מצב, יש חושך ויש אור. למשל, כולנו שמענו על האדם שזכה במיליוני שקלים בלוטו, אבל עם הכסף הרב הגיעו גם בעיות רבות. מצד שני, הכרתי משפחות שבהן מישהו חווה מחלה קשה, ודווקא המחלה הזו גרמה לכך שבני המשפחה התקרבו זה לזה יותר, והפכו אותם לחזקים מתמיד.
אתם רואים, אין מצב [או אדם, לצורך העניין] שכולו טוב, או כולו רע. מכיוון שבכל דבר, יש קצת גריזים וקצת עיבל. הצד שאנו בוחרים להתחבר אליו תלוי במודעות שלנו.
לכן "ודאות" הוא מונח שתשמעו שוב ושוב במרכז לקבלה. להיות בוודאות פירושו לדעת שכל מה שאנו חווים הוא לטובה, למען תועלתנו האישית. המתנות שניתנו לנו בחיים, ניתנו לנו כדי שניהנה מהן ונשתף בהן אחרים. האתגרים נועדו ללמד אותנו, לחזק אותנו ולקרב אותנו לאור. האם ה"טוב" לא היה קיים בשני ההרים? עם ודאות, אנו יכולים להגיע למסקנה יפה מאוד, האומרת שהברכה הגדולה מכולן היא היכולת לראות הכל כברכה.
"הברכה הגדולה מכולן היא היכולת לראות הכל כברכה."
אנו נמצאים רק שני שבועות מראש השנה, ואין זה צירוף מקרים שיש ביקום ממש עכשיו אנרגיה מוחשית וברורה שיכולה לעזור לנו לראות את יד הבורא בכל דבר. זו מתנה נפלאה שניתנת לנו בימים האלה. בואו ננצל את הזמן הזה בכך שנתבונן במצבים בחיינו שנראים חשוכים – הם יכולים להיות אתגרים שאנו מתמודדים עמם עכשיו, או מצבים מהעבר [הילדות שלנו, אולי] – ונראה בהם את השראת הכוח האלוהי, את התכנית הגדולה יותר. הבה נשאל: איפה מסתתר כאן האור? מה אני אמור/ה לעשות? האם למדתי מזה? האם התחזקתי, או עדיין יכול/ה להתחזק מן האתגר הזה? אם זה כאב שנגרם לנו על ידי מישהו אחר, אולי השאלה היא: כיצד אני יכול/ה להציב גבולות כדי לא לאפשר לכך להתרחש שנית? או, האם אני עושה זאת למישהו אחר בדרך אחרת?
אלו הן רק מעט דוגמאות, אבל בכך שאנו שואלים שאלות מסוג זה השבוע הזה, אנו יכולים להגיע למקום של הבנה: "כן, המצב הזה היה ועודנו קשה, אבל אני השתניתי ואני אדם טוב יותר בזכותו."
